"הגדר מפרידה משפחות וחוצה קהילות - זה מזעזע"
הברונית סימונס, השרה הממונה על המזרח התיכון במשרד החוץ הבריטי, בראיון ל-ynet: "ראיתי הוכחות שהגדר מנעה פיגועים, אך היא בנויה בצד הלא נכון של גבולות 67'"; על בית הדין בהאג: "חבל שהוא מנוצל לצרכים פוליטיים"; על ההתנתקות: "אם הדרך תעצר בעזה ודאי שתהיה בעיה"; על סוריה: אם יש איתותים לדיאלוג, צריך לנסות לקיים אותו"
"ראיתי מספרים שמוכיחים ברור שבנייתה של הגדר הפחיתה את מספר הפיגועים ואת מספר ההרוגים באופן דרמטי... אך אנחנו סבורים שהיא בנויה בתוואי לא נכון. בצד הלא נכון של גבולות 67'... קשה לראות היגיון במקום בו היא נבנית".
הדוברת היא הברונית סימונס, השרה במשרד החוץ הבריטי המופקדת על ענייני המזרח התיכון. בראיון מיוחד ל-ynet, בעת ביקור שערכה בישראל, היא מתייחסת לנושא גדר ההפרדה, תוכנית ההתנתקות והיחסים עם סוריה.
הברונית מביעה תמיכה בתוכנית ההתנתקות של שרון - "היא תואמת את מפת הדרכים... כל עוד אין קביעה מראש בנושא גבולות, פליטים וירושלים - אינני רואה בכך משהו שסותר את עמדותינו" - אבל מדגישה: "אם הדרך תעצר בעזה ודאי שתהיה בעיה".
היא סבורה שהפנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג הייתה שגיאה - "אנו מאוד לא מרוצים מהשימוש הנוכחי בבית הדין", ומגנה טרור באשר הוא - "ישנם רבים שחיים בתנאים קשים מאוד ברחבי העולם ולא פונים לעולם למעשי טרור".
הברונית סימונס, מה עמדתך ביחס לתוכנית ההתנתקות? האם בריטניה מקבלת אותה למרות היותה חד-צדדית ולא כחלק ממשא ומתן עם הפלסטינים?
"התוכנית אומנם לא חלק ממפת הדרכים, אך היא תואמת את מפת הדרכים. שוחחנו עם הפלסטינים על כשלונם למלא את שלב א' במפת הדרכים בנושא הבטחון. בסופו של דבר, אין פה קביעות מוקדמות לגבי ההסדר הסופי. התוכנית נועדה לשבור את הקפאון. אם הדרך תעצר בעזה ודאי שתהיה בעיה, כי זה מותיר בצד את נושא הפתרון של שתי מדינות לשני עמים, שהקהילה הבנלאומית מצפה לו זמן כה רב. כל עוד אין קביעה מראש בנושא גבולות, פליטים וירושלים - אינני רואה בכך משהו שסותר את עמדותינו".
האם בריטניה שותפה לעמדת שרון לפיה היו"ר ערפאת הוא גורם שלילי שעוצר את התהליך?
"אני יודעת שכך שרון חושב, וברור שאף אחד מהם לא ממש בוטח בשני. צריך לחיות עם זה כמציאות. זוהי עמדה ברורה מאוד של הצד הישראלי. אנו כמובן מדברים עם המנהיגות הפלסטינית - פגשנו בלונדון את אבו עלא, נביל שעת', סלאם פיאד, וסאיב עריקאת. הסוגיה העיקרית היא הבטחון, והשאלה אם ערפאת יאפשר לנושא הבטחון להתפתח. מדינות כמונו וכמו מצרים עובדות קשה על מנת להשיג זאת.
"לפני יומיים ראינו זוועה נוראית, כשילד קטן נרצח בדרכו לגן הילדים (בשדרות - ד.ב.נ). איזו דוגמא יכולה להיות יותר טראגית מזאת? מה נולד מדבר שכזה מלבד מרירות, כעס ואי אמון. אלה נושאים דחופים שיש לטפל בהם. הטיפול לוקח זמן, אך אין לנו זמן מיותר. טרגדיה אחת מספיקה בשביל להמחיש זאת".
את מי צריך להאשים על רצח הילד - האם את הרשות או את ארגוני הטרור?
"דבר אחד צריך להבהיר בנושא הזה: האנשים שאחראים לטרור הם הטרוריסטים. דבר לא מצדיק טרור. אני יודעת שאנשים אומרים שזה לא קורה במדינות דמוקרטיות משגשגות, אך ישנם רבים שחיים בתנאים קשים מאוד ברחבי העולם ולא פונים לעולם למעשי טרור. זוהי החלטה שאנשים לוקחים ויש לראות בהם אחראים לה. כולנו יכולים לתהות על התנאים בהם טרור צומח, כשאנשים חיים בעוני נורא, בלא תקווה ויכולת פוליטית, אך זה לא אומר שאנו יכולים להצדיק את לקיחת החיים המכוונת של אזרחים תמימים".
מה דעתך על הרס הבתים לאורך ציר פילדלפי ברצועה, מסיבות בטחוניות – לפי גרסת ישראל?
"ממשלתי הצהירה שוב ושוב, שעד שאיומי הבטחון על ישראל לא יפתרו, דבר לא יסתדר. אנו מכירים בכך שישראל מנסה להתמודד עם בעיה אמיתית, אך אנו חושבים שישנה בעיה קשה עם הרס הבתים בעזה בתור עונש קולקטיבי. זהו דבר שאיננו מקובל גם בחוק הבנלאומי".
אחת הדרכים להתמודד עם בעיית הבטחון היא בבניית הגדר, וגם היא סופגת ביקורת בנלאומית לא קטנה.
"באשר לגדר הבטחון, ראיתי מספרים שמוכיחים ברור שבנייתה מנעה את מספר הפיגועים והקטינה את מספר ההרוגים באופן דרמטי. אנו מכירים בזכותה של ישראל לבנות אותה, אך אנחנו סבורים שהיא בנויה בתוואי לא נכון, בצד הלא נכון של גבולות 67'. יש בכך בעיה גדולה.
"קיים הגיון מסויים בהפרדת אוכלוסיות שעשויות להיות אלימות אחת כלפי השניה, אך קשה לראות את ההגיון במקום שהיא נבנית, בעיקר באבו דיס בירושלים. זה מזעזע לראות את הקהילות שהיא חוצה, היא מפרידה משפחות זו מזו, ילדים מבתי ספר, אמהות ממרפאות, זה הופך את חיי היום-יום קשים מאוד. צריך לקחת בחשבון את המשמעות ההומניטרית של זה".
כיצד יש להתייחס לפרסום חוות הדעת של בית הדין הבנלאומי בהאג בנושא הגדר?
אנו, הבריטים, כמו חלק ממדינות האיחוד האירופי, היינו נגד הפניה לבית המשפט. אנו חשים שאין לנצל את בית הדין באופן פוליטי. זאת פעם ראשונה שלבית הדין מובאת מחלוקת על ידי צד אחד בלבד. מקובל לעשות זאת כששני צדדים מסכימים שיש בינהם מחלוקת בלתי פתירה ומעוניינים בצד שלישי שיכריע. כך אנו סבורים שיש לעשות גם פה. אנו מאוד לא מרוצים מהשימוש הנוכחי בבית הדין וסבורים שאיננו אמור לדון בכך".
כיצד את רואה את העברת השלטון לעיראקים? האם היא לא סמלית בלבד, לאור העובדה שיותר מ-140 אלף חיילים אמריקנים נשארים שם?
"העובדה היא שהריבונות הוחזרה למי שהיא שייכת- לעם. ההעברה הוקדמה בכמה ימים, הזמן היה מתאים והיתה על כך הסכמה בקרב כוחות הקואליציה. אני מאחלת להם הצלחה. אני חושבת שראש הממשלה עלאווי התחיל ברגל ימין. אנו מקווים שתהיה דמוקרטיה מצליחה בעתיד ומאחלים להם כל טוב. אנו נסייע באימוני הצבא בחודשים הקרובים, אך שלא תהיה שום טעות: זוהי ממשלה עיראקית. הם מקבלים את ההחלטות - לא אנחנו; הם ינהלו את המשרדים הממשלתים - לא אנחנו; הם יחליטו כיצד להשתמש בכספי הנפט שלהם - לא אנחנו".
לפני שבועות אחדים פגשת את נשיא סוריה בשאר אסד. מה הרושם שלך לגבי כוונותיו ביחס לישראל? האם הוא מעונין באמת בשלום, או שרק משמיע "קולות" של רצון להדבר, בגלל מצבה הבנלאומי הקשה של סוריה?
"זה דבר שצריך לשאול את בשאר. ברור שסוריה מעונינית בשיפור הקשרים הבינלאומיים שיש לה כרגע".
גם עם ישראל?
"הכוונה לקשרים הבנלאומיים. סוריה היא מדינה שרוצה לשפר את הכלכלה, להיות מודרנית, להשיג יותר מקומות עבודה לאזרחיה, ולקבל מקום 'בטוח' יותר בקהיליה הבנלאומית. לכן עליה ליצור קשרים שיהפכו זאת לאפשרי.
"לנו, לדוגמא, היו יחסים מאוד לא קלים עם לוב. אציין את פרשת לוקרבי ורצח צעיר בלונדון לפני 20 שנה. התהליך של לשוחח, בלי להכריז על כל התפתחות בקול רם, אלא לקיים שיחות של ממש ואפילו מיקוח קשה – יכול להביא להתקדמות ביחסים הבנלאומיים. חייבים לדבר זה עם זה כדי להשיג התקדמות. אני לא נאיבית, יש פה הרבה הסטוריה טעונה ומרירות, צריך לראות אם אפשר למצוא דרך להתקדם. אני חושבת, שאם יש איתותים לקיום דיאלוג, צריך לנסות לקיים אותו".
לפנייה לכתב/ת 
הגדר מפרידה משפחות וקהילות... יש בכך בעיה גדולה. הברונית סימונס
צילום: ישראל הדרי
הגדר מפרידה משפחות זו מזו. גדר ההפרדה באזור ירושלים (ארכיון)
צילום: איי פי
אם יש איתותים צריך לנסות. בשאר אסד (ארכיון)
צילום איי פי
מומלצים
