פרשנות: ישראל לא יכולה להתעלם מחוות הדעת

הכרעת בית הדין הבינלאומי בהאג בנוגע לאי-חוקיות גדר ההפרדה גוררת השלכות בשתי זירות - זירת האו"ם וזירת דעת הקהל הבינלאומית. בכל מקרה, חשוב להזכיר כי מדובר בחוות דעת מייעצת בלבד, ולא בהחלטה מחייבת.

באו"ם ישנם שני גופים עיקריים שהם רלוונטים לנושא: העצרת הכללית ומועצת הביטחון.

העצרת הכללית של האו"ם היא שפנתה לבית הדין בהאג על מנת לקבל את חוות הדעת המייעצת. העצרת היא גוף שמורכב מכ-200 נציגי מדינות, כשלכל מדינה יש קול אחד, והגוף הזה כידוע אינו פרו-ישראלי. אם אכן מכריז בית הדין שהגדר היא בלתי חוקית, וההכרזה הרשמית צפויה אחר הצהריים, צפוי שהעצרת הכללית תתכנס ותאמץ את חוות הדעת ברוב עצום.

אבל, וכאן החשיבות, החלטות העצרת הכללית הן הצהרתיות וגם להן אין תוקף מחייב. העצרת הכללית אינה יכולה להטיל סנקציות על ישראל אבל יש להן השפעה על דעת הקהל הבינלאומית.

הגוף היחיד באו"ם שיכול להטיל סנקציות הוא מועצת הביטחון. כדי להטיל סנקציות על ישראל - וכאלה הוטלו כבר בעבר - צריכה ההחלטה לזכות לתמיכה של רוב 15 המדינות החברות, ובלבד שאף אחת מחמש החברות הקבועות - ארה"ב, בריטניה, רוסיה, צרפת וסין - לא תתנגד, שכן התנגדות שלה תחשב להטלת וטו.

במישור השני ישנה דעת הקהל הבינלאומית, והיא בוודאי תושפע מחוות הדעת של בית הדין.

14 שופטים סבורים כי הגדר היא בלתי חוקית בקטעים של הגדר שנמצאים מעבר לקו הירוק (חשוב לציין כי בית הדין דן רק בקטעים האלה, ואין ספק בחוקיות הגדר בתוך הירוק). חוות דעת שכזו, והתהודה התקשורתית לה היא זוכה, ישפיעו בוודאי על התגבשות דעת הקהל הבינלאומית ותפיסתו את הגדר תהיה כבלתי חוקית.

בטווח הרחוק, דעת הקהל הבינלאומית משפיעה על ממשלות ומנהיגי מדינות. לפיכך ישראל צפויה להיתקל בביקורת קשה מצד מדינות העולם, שיישענו על חוות דעת זו.

ממשלת ישראל מחוייבת להחלטת בג"ץ אך באופן כללי, היא גם צריכה לנהוג על פי החוק הבינלאומי. ישראל לא יכולה להתעלם לחלוטין מההחלטה של בית הדין בהאג, אלא שיש מחלוקת מהו הדין הבינלאומי בסוגייה זו. 

• ד"ר הירש הוא מומחה למשפט בינלאומי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית / באדיבות סקירה משפטית