שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יקב: יד ראשונה, מרופא

    גינקולוג וד"ר לכימיה חברו להקמת יקב "רמים", שקבע את מקומו במושב שחר אשר בחבל לכיש. את ענביו מקבל היקב ממורדותיו של רכס רמים, מהצפוני שבין כרמי ישראל, שתנובתו מתגלה כבעלת איכויות מיוחדות

    כאשר לצעירים חדורי האידיאלים, אשר עלו כ ב-1943 להקים קיבוץ על ראש הר טרשי בגליל העליון, הוצע השם "רמים", הם סירבו והעדיפו "מנרה". האגדה העממית מספרת כי נבוכו מראש מן האפשרות שישאלו אותם מהיכן אתם? וכאשר ישיבו "מרמים", יעוררו צחוק, רמאים. וכך נותר השם - הלקוח מספר תהילים, "ויבן כמו רמים מקדשו" - בלעדית לרכס ההרים הגבוה עליו היישוב. אך לא עוד, יקב חדש, שזה עתה השיק את יינותיו הראשונים, לקח גם לעצמו את השם.

     

    כמו בסיפורי היין האחרים, גם כאן מתחיל הכל בכרם. באמצע שנות ה-90 רחמים גלעד, מנהל חברות עם אהבה גדולה לעבודת האדמה, איתר על מורד רכס רמים חלקת בזלת וגיר, קרקע עשירה, אשר בכל יום בשעות אחר צהריים זוכה לביקור משיב נפש של רוח קרירה מן ההרים. בדיוק כמו שענבי יין אוהבים. הוא נטע שם 70 דונם של גפנים, מרלו וקברנה סוביניון, וכך נולד הצפוני שבין כרמי ישראל, אשר לתנובתו איכויות מיוחדות. רחמים הלך לעולמו בשנת 2000, לפני שהספיק להגשים את חלומו לעשות יין מענביו. אחיו של רחמים, ד"ר נחמיה יעקובי, ובן דודו, ד"ר ניצן אליהו, עשו זאת. ובשמו של היקב יש גם הד זיכרון לרחמים.

     

    יקב "רמים" קם במושב שחר, אשר בחבל לכיש, ובסמוך לו כרם נוסף בן 35 דונם, בעיקר של מוסקט, ענבים המיועדים ליינות קינוח ארומטיים ומתוקים. גם איזור זה לא יכול לברוח מן הקשר ההיסטורי האמיץ לתקופה שישראל היתה מעצמת יין עולמית, במקום מוביל בטבלאות צריכת היין לנפש (אם היו טבלאות כאלה בתקופת המלכים). בימי חזקיהו מלך יהודה, ב-701 לפני הספירה, הגיע מלך אשור סנחריב בראש צבא גדול, מאומן ושואף קרבות, לכבוש את הארץ. את מחנהו הגדול הקים באזור לכיש, נקודה אסטרטגית על הדרך למצרים. הכיבושים האלה היו כנראה חשובים מאוד בעיניו, כי כאשר שב לעיר בירתו נינווה, הוריד פקודה לקציני ענף ההיסטוריה שלו להנציח את כיבוש העיר לכיש. אלפי שנים אחר כך, בחפירות נינווה, נחשף הארכיון הזה, ועל אחד הלוחות החקוקים (היום במוזיאון הבריטי בלונדון), מופיע ציור נוף כרמי יין יפהפה, שגידלו תושבי החבל על הגבעות המזרחיות.

     

    בחזרה להווה

     

    נחמיה יעקובי, גינקולוג במקצועו, מטפל בכרם הצפוני, וניצן אליהו, שהוא במקורו ד"ר לכימיה פיסיקלית וביוטכנולוגיה, איש אקדמיה והיי-טק, אשר הביא איתו אל הרפתקאות היין את הגישה המדעית, ביסס את ידיעותיו על שורה ארוכה של פגישות עם מומחים, ניסויים ושקדנות, סבלנות ואופטימיות רבה. כל זאת, יחד עם השקעות רציניות בציוד, הביאו את היקב ליכולת ייצור של כ-70 אלף בקבוקים בשנה. מקום טוב באמצע הדרך, כמותית.

     

    בימים אלה טעם המדור לראשונה כמה מבקבוקי "רמים".

     

    "רמים, יובל, 2002" - בלנד העשוי מענבי קברנה סוביניון (52%) והשאר מרלו, אשר התיישן בחביות עץ אלון הונגריות ואמריקניות. מסתחרר בכוס, מול האור, הוא מפגין אדום נאה עם רקעים סגלגלים, ניחוחות פרי עשירים בהם עולים פורחים גרגרי יער בעוצמה ודיגדוגי תבלינים וקליפת עץ רטובה. על החך יש לו נגיעה טובה, חלקה, מורכבת, מושכת, הרמונית. יין שמרמז יפה על האיכויות אליהן יכול להגיע היקב הזה. מחיר הבקבוק לצרכן 85 שקלים.

     

     "רמים, מרלו 2002" - על טהרת ענבי הזן מכרם רמים, יין שהתיישן משך 15 חודשים בחביות 400 ליטר של עץ אלון הונגרי, והוא מפגין סגלגלות נעימה בכוס, ניחוחות שזיף עזים מהולים בהרבה וניל מן העץ ורמזי שרף. נגיעתו בחך אינה מספיק הרמונית. מחיר הבקבוק 85 שקלים.

     

    "רמים, מרלו 2000" - יין העשוי עם תוספת קטנה של קברנה סוביניון (5%), אשר התיישן משך 18 חודשים בחביות אמריקניות וצרפתיות. בכוס הוא מגלה לעין אדום-סגול עמוק מפתה ומושך, עם ניחוחות טובים ועשירים של פרי שיחי יער, תבלינים ושנף החבית. מחיר הבקבוק 100 שקלים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דן לב
    כ-70 אלף בקבוקים בשנה. מקום טוב באמצע הדרך
    צילום: דן לב
    מומלצים