מתן וילנאי
בתום קריירה צבאית מפוארת, שנמשכה 36 שנה, סרב להצעה של נתניהו והצטרף לכנסת מטעם העבודה. נשוי לענת, ואב לשלושה ילדים
מתן וילנאי, בנו של פרופ' זאב וילנאי, גדול חוקרי ארץ ישראל בדורות האחרונים וחתן פרס ישראל, נולד בשנת 1944 בירושלים. נשוי לענת, ואב לשלושה ילדים.
צבא מגיל צעיר
בילדותו, התלווה אל אביו בסיוריו המקיפים ברחבי ישראל, וכך התוודע אל הארץ, צעד בשביליה ונקשר לנופיה. משיכתו לחיים הצבאיים הובילה אותו, כשהיה בגיל בית-ספר תיכון, להצטרף לפנימייה הצבאית שליד בית-הספר הריאלי בחיפה, פנימייה יוקרתית שהתגלתה כבית היוצר לאלופים ורמטכ"לים רבים.
בתום לימודיו התגייס וילנאי לצה"ל והתנדב לצנחנים. הוא סיים את בית הספר לקצינים והחל לטפס במהירות בסולם הדרגות, תחילה בסיירת הצנחנים ואחר כך בחטיבה. ב- 1966 פיקד על פעולת התגמול בסמוע,
תחת פיקודו של גנדי
ב- 1970 סיים בהצטיינות את בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל ומונה לסגן מפקד סיירת מטכ"ל. בסיומה של אותה שנה קודם לתפקיד מג"ד בחטיבת הצנחנים ופיקד על שורה ארוכה של פעולות בתחומי לבנון. ב- 1972 מונה לקצין האג"ם בפיקוד המרכז, ושירת תחת פיקודו של גנדי. בקרבות מלחמת יום הכיפורים עמד בראש כוח משימה מיוחד שפעל בחזית המצרית.
ב- 1974 מונה וילנאי למפקד חטיבת הצנחנים והשתתף במבצע אנטבה כסגן מפקד המבצע וכמפקד כוח הצנחנים. ב- 1978, סיים את לימודיו במכללה לביטחון לאומי וקיבל את הפיקוד על בית הספר לקצינים של צה"ל. במהלך תפקידו זה, הקים וילנאי חטיבת נ"ט חדשה "יבילת אוויר".
עמית מחקר בהרווארד
בשנת 1978 הועלה לדרגת תת-אלוף ותיפקד כקצין צנחנים וחי"ר ראשי. בהמשך מונה לתפקיד מפקד אוגדה משוריינת בצפון, בדרגת תת אלוף. בסיום הקרבות בביירות, במלחמת שלום הגליל, פיקד על מבצע פינוי כוחות צה"ל מן העיר.
אחרי חופשת לימודים בת שנה בארה"ב, במהלכה שימש עמית מחקר במרכז ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, הועלה וילנאי ב- 1985 לדרגת אלוף ושירת תחילה כראש אגף כוח אדם במטכ"ל ובהמשך כאלוף פיקוד הדרום, בתקופת האינתיפאדה "הראשונה" ובעת החתימה על הסכמי אוסלו. בין השאר היה אחראי על ביצוע הפריסה מחדש ברצועת עזה, על פי הסכמי אוסלו.
ב- 1994 מונה וילנאי לתפקיד סגן הרמטכ"ל, כסגנו של אמנון ליפקין שחק.
ב- 1997 סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון בהיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ויצא לחופשת לימודים בארה"ב, במהלכה שימש עמית מחקר במרכז ללימודים אסטרטגיים של אוניברסיטת ג'ון הופקינס בוושינגטון. הוא מתמחה בנושא "המהפכה בארגון הצבאי לקראת שנת 2000", ובארגון וניהול ארגונים גדולים.
קריירה אזרחית
ביולי 1998 השתחרר מצה"ל, בתום 36 שנות שירות. עם שחרורו, הוזמן וילנאי על ידי יו"ר הליכוד דאז, מר בנימין נתניהו, להצטרף לשורות הליכוד ולכהן בתפקיד שר הביטחון בממשלה שייקים הליכוד לאחר בחירות של שנת 1999. וילנאי דחה את ההזמנה ובחר להצטרף אל מפלגת העבודה.
חרף הצעות שהוגשו לו בדבר שריון מקום במפלגה - בחר וילנאי להתמודד בבחירות המקדימות בעבודה ולהשתלב במפלגה כוחות עצמו. ואכן, בתום קמפיין קצר, בן שלושה שבועות בלבד, נבחר וילנאי למקום ה- 3 ברשימת מועמדי המפלגה לכנסת.
לתפקידו האזרחי הראשון - יו"ר הוועדה הציבורית למניעת אלימות בבתי הספר - מונה על ידי שר החינוך בממשלת הליכוד, הרב יצחק לוי. בטרם נכנס לפוליטיקה, יזם וילנאי את הקמתו של בית ספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה.
הוא נבחר לכנסת ה- 15 מטעם רשימת "ישראל אחת" והתמנה לתפקיד שר המדע, התרבות והספורט בממשלתו של אהוד ברק. בין השאר, הוא שימש יו"ר וועדת השרים לענייני האזרחים הערביים ויו"ר וועדת השרים לסמלים וטקסים. ב- 2001, עם הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית בראשות אריאל שרון, מונה פעם נוספת לתפקיד שר המדע, התרבות והספורט ולחבר בקבינט המדיני ביטחוני.
בפריימריז של מפלגת העבודה שנערכו בשנת 2003 נבחר וילנאי במקום הראשון. בכנסת הנוכחית הוא מכהן כחבר בוועדות החוץ והבטחון, העבודה הרווחה והבריאות, האתיקה והוועדה לעניין העובדים הזרים.
