כשחם בחוץ וואו בפנים

בסוף יום ארוך שהתחיל בקרבות אדירים על מיטות השיזוף סביב לבריכת הים במלון ה"רויאל גארדן" באילת, פילוס דרך עם הילד למגלשת המים, תור ארוך מאוד בדרך להמבורגר נכסף ובעיקר שמש חורכת, התיישבנו בנינוחות על כסאות התיאטרון הממוזג של "ישרוטל", מחכים ש"Wow! 4", מופע הרביו החדש של הרשת, יחל.

מתוך החושך בוקעת על המסך דמותו של ירח עגלגל עם פנים מחויכים ששר לחבריו הכוכבים שיר אהבה באיטלקית. עבודת האנימציה, שתלווה מרגע זה ואילך את כל המופע, מצוינת וכך גם מערכת הסאונד שמקיפה את האולם ומקרבת את היושבים בו למתרחש על הבמה.

"Wow! 4", כמו הקודמים לו, מתחלק לנאמברים של מחול לצד קטעי אקרובטיקה וקרקסנות. את המופע פותחים רקדנים ורקדניות בתלבושות מרהיבות של חיות שרוקדים לצלילי שיר הנושא של הסרט "מלך האריות". הילד שאיתי זמזם לו בהנאה את השיר והתלהב מהתלבושות. קטע אנימציה ממקם את הצופה בלבו של ג'ונגל שמעציו משתחלים שני חבלים ועל המסכים שבצדי הבמה כתוב "Night Flight", שמו של הנאמבר הבא.

אל החבלים מהאנימציה מחוברות צמד רקדניות אקרובטיות מגרמניה שמשלבות תוך כדי מעוף, מחול צורני ואלמנטים אתלטיים במוזיקת אמביאנט. הדיוק התנועתי המושלם והסינכרוניזציה בין השתיים מעוררים השתהות גם עבור אלה שנחשפו בעבר לקטעים מסוג זה.

החושך בולע בשניות את המעופפות מגרמניה ועל המסך מנצנצים אורות בסגנון ברודווי. להקת הרקדנים והרקדניות חוזרת הפעם בקטעי ריקוד מתוך מחזות זמר שהפכו לקלאסיקה כמו "Fame", "המלך ואני", "סיפור הפרברים" ו"שורת המקהלה". תלבושות עשירות, במה נפלאה, תאורה מושקעת ורקדנים טובים גורמים לכך שגם השמאלץ הפרה היסטורי הזה יעבוד.

בדיוק כשהילדון שלצדי במתלונן על נפקדותם של האקרובטים שהבטחתי לו נכנסו לבמה שבעה סינים צעירים שקיפצו מבעד לחישוקי ברזל בגבהים ובגדלים שונים, התחברו זה לזה ויצרו שרשראות אנושיות, הפכו את הגוף שלהם לחומר גלם לג'אגלינג והדגימו ברגים, סלטות ופליקפלקים שהיו יכולים ללמד את נאדיה קומנצ'י בימי זוהרה דבר או שניים. הקטנצ'יק שאיתי התעורר לחיים, כך גם כל היושבים באולם ששאגו "בראבו!" בהיסטריה.

הסינים יחזרו מאוחר יותר לשני נאמברים נוספים שהמדהים מבין השניים הוא זה שסוגר את המופע שלהם ומגדיר מחדש את חוקי הכבידה. האקרובטים הקטנים מטפסים על 2 עמודים הניצבים על הבמה זה לצד זה ומעופפים ממוט אחד למשנהו בפליק-פלאקים מעשה קופים על עצי קוקוס בברזיל.

בין לבין חוזרת לבמה להקת הרקדנים והרקדניות עם קטעים בסגנון המחולות האירי של "Lord Of The Dance". הרקדן הראשי של הלהקה, דימה אליוכין, המלווה את מופעי "Wow!" מזה מספר שנים מציג גם הפעם את יכולותיו המרשימות ומשתדל מאוד להיכנס, תרתי משמע, לנעליו של הרקדן והכוריאוגרף האירי מייקל פלטלי.

שני נאמברים נוספים שהרשימו מאד היו "הציפור" של יוליה ניקאילוב, נערת גומי שובבית ויפהפיה לבושה כציפור לבנה וצוות ה"Jumpers" מרוסיה שאת מה שהם עושים על קורה אלסטית שמונחת על כתפי חבריהם אתם לא עושים על האדמה.

לסיכום: הפורטה של מופעי "Wow!" לדורותיהם היה ועודו בקטעי הקרקס הייחודיים שהוא מציע. בניגוד למופעים הקודמים נדמה שבמופע הנוכחי מינון קטעי המחול גדל על חשבון מופעי האקרובטיקה והלוליינות ולמרות שמדובר בלהקת הרקדנים הטובה ביותר שהיתה עד כה ב"Wow!", הדבר הופך את האירוע לאטרקטיבי פחות מהקודמים עבור ילדים קטנים. עם זאת יש לומר כי מדובר במופע המקצועי והמהוקצע מכלל המופעים שהציע התיאטרון האילתי עד כה. מומלץ בחום ולא רק בגלל המזגן.