הירח ואנחנו

הירח, שכנו הנאמן והמסור של כדור הארץ, שבה מאז ומתמיד את לבם של בני האדם. מאז ומתמיד הוא היה שם, בין אם האיר את חשכת הליל ובין אם סימן את מועדי החגים ולוחות השנה. מי מאתנו לא מתפעם למראה הירח המלא? מי אינו מעיף מבט למראה הירח השוקע בים או במדבר?

גם ידידינו הטובים ביותר, הכלבים וקרוביהם התנים והזאבים, פוצחים מדי פעם בזמר געגועים אל הלבנה התלויה לה בשמים. מתברר כי לירח ולשוכני כדור הארץ, לפחות אלה המכנים את עצמם "נזר הבריאה", רומן ארוך של אהבה ותלות, אפילו אם היא לא הדדית, כי מן הסתם הירח ליבו לב אבן.

מאור ממשלת הלילה

בזמנים קדומים היה תפקידו של הירח רב; מחזור הירח בן 29 יום ומחצית היום, בין שני מולדים עוקבים, שימש למדידת הזמן הקדומה ביותר. הירח מתמלא ממצב של מולד, עת הוא שוקע וזורח יחדיו עם השמש, לירח המלא במחצית החודש, עת הוא זוהר במלוא הדרו, הולך ומתמעט שוב למולד וחוזר חלילה.

השעון הקדום

הודות לכך, בזמן העתיק היה הירח שעון מדויק, אמין ואינו מתקלקל לעולם. בזמנים ההם, הרגועים יותר, בהם התנהלו החיים על מי מנוחות ואיחור של כמה ימים לפגישת עסקים היה בגדר הנסבל, יחידת המידה הבסיסית של הזמן היתה החודש.

סמל הפריון

והנה, חל מהפך. עם התפתחות החקלאות, נזנח מקומו של הירח לטובת השמש. היה צורך לקבוע לוח שנה שבו יהיה ניתן לקבוע מועדי זריעה וקציר, איסוף פרי וכדומה. למשימה זו הירח לא יצלח והיה צורך בשעון חדש – השמש. תחנות הירח נזנחו ונשכחו ובמקומן באו 12 קבוצות כוכבים, אחת לכל חודש. אלה הם המזלות.

עושים כבוד ללוח השנה

אולם, לירח נשמר מקום של כבוד: לוח השנה חולק ל- 12 חודשים, ירחים, וכך נשתמרה יחידת הזמן הבסיסית המושתתת על מחזור מופעי הירח. הלוח העברי, הבנוי על מופעי הירח וכן על השנה השמשית, מבצע התאמה במחזוריות של 19 שנים, מחזוריות שבה המיקום ההדדי של הירח, כדור הארץ והשמש, חוזר על עצמו. לוחות שנה אחרים, כגון לוח השנה המוסלמי, נותרו נאמנים לירח ולכן חגיהם נודדים על כל עונות השנה.

השפעתו של הירח על כדור הארץ היה גם השפעה פיסית – השפעת הכבידה של הירח, יחד עם אפקטים אחרים כגון סיבוב כדור הארץ סביב צירו, גורמים לתופעת הגיאות, המוכרת לכל יורד ים. גם כדור הארץ לא נשאר חייב ואף הוא מפעיל כוחות גיאות על הירח. למעשה, הירח, כבול בכוח הכבידה של כדור הארץ, מפנה אל אדונו תמיד את אותו צד של פניו.

הצד הנסתר

איש מבין תושבי כדור הארץ לא זכה לצפות בצדו ה"אחר" של הירח, למעט האסטרונאוטים שזכו להקיף את הירח. סיבוב הירח סביב צירו אורך בדיוק את אותו פרק הזמן שבו הוא מקיף את כדור הארץ; צופה היפותטי על השמש, למשל, יוכל לראות את כל פני הירח – בעת המולד יחזה בצדו ה"נסתר" של הירח ובעת המילוא, יחזה, יחד עם תושבי כדור הארץ, בצדו של הירח הפונה אלינו.

אולם לכוחות הגיאות השפעה נוספת: מהירות כדור הארץ סביב צירו הולכת ומואטת ובמקביל, בהתאם לחוק שימור התנע, מואצת מהירות הירח במסלולו והוא הולך ומרחק לאטו מכדור הארץ.

הקשר האבולוציוני

השפעתו הגדולה ביותר של הירח היא על החיים. האבולוציה היא האחראית לכך שהתפתחנו מחד-תאים ליצורים יודעי טוב ורע, ולכך נדרשו מיליארדי שנים. אך מסתבר כי לא די בזמן; כדי שתתקיים אבולוציה, היה צורך במנגנון שישמור את הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ סביב ערך מסוים ללא תנודות חריפות מדי.

כיום אנו מאמינים כי הודות לירח, נשמרה נטיית ציר סיבוב כדור הארץ יחסית למישור סיבובו סביב השמש ולא חוותה זעזועים גדולים מדי. מבט קל אל שכננו הקרוב, המאדים, שמצויד אמנם בשני ירחים, אך שניהם קטנים וגודלם אינו עולה על כמה ק"מ בלבד, מלמד כי נטיית ציר הסיבוב שלו ביחס למידור הקפתו את השמש נעה, כנראה, בטווח של עשרות מעלות.

תודה על ההשפעה

מסיבה זו חווה המאדים תקופות ארוכות של קיפאון ושל טמפרטורה חמימה יחסית, לסירוגין, מה שלא מאפשר לאבולוציה לפתח צורות חיים מתקדמות. מבט מהיר במערכת השמש מלמד כי רק לכדור הארץ (להוציא את פלוטו המרוחק) יש ירח שממדיו גדולים מאוד ביחס לכוכב הלכת אותו הוא מקיף. ללמדנו כי אנו חבים תודה גדולה לא רק לעצם היותו של הירח שכננו הקרוב, אלא גם לכך שהשפעתו עלינו כל כך גדולה.

יגאל פתאל הוא מנהל פורום אסטרונומיה