המהפכה השקטה: חרדים מפתחים עסקים

בשקט בשקט מתחוללת בשנים האחרונות מהפכה גדולה בכלכלה הישראלית: המגזר החרדי מפתח עולם עסקי משלו, ומתחיל להתקיים יותר על עסקים ועבודה ופחות על תרומות וקצבאות.

המהפכה החרדית משתקפת היטב במחקר חדש שהכינו במרכז לטיפוח יזמות (מט"י). מט"י, ארגון הג'וינט והרשות לעסקים קטנים ובינוניים, מקיימים תוכנית סיוע ליזמים השואפים לפתוח עסקים משלהם, הכוללת קורסים, ייעוץ עסקי, הלוואות פיננסיות וחונכות. מהמחקר, שבדק את חלקם של החרדים במסגרות מט"י, עולה שחל גידול דרמטי בהיקף היזמות העסקית בעולם החרדי.

"החרדים עוברים שינוי הכרתי"

"מספר החרדים שנרשמו לתוכנית הסיוע ליזמות עסקית גדל ב-5 השנים האחרונות פי 10", אומר מנכ"ל מט"י בירושלים, אורי שרף. "בשנת 99' היו 3% מהיזמים בתוכנית חרדים, כיום 30% מהתלמידים חרדים. בשנת 2003 נרשמו לתוכנית כ-600 חרדים, אחד מכל 1,000 אזרחים חרדים בישראל. בסוף שנות ה-90 נרשמו לתוכנית כמה עשרות חרדים בשנה, וגם אז ראינו בזה מהפכה.

"11% מאלה שעברו את התוכנית דיווחו לנו אחר כך שהם פתחו עסק משלהם. 51% נוספים מצהירים שהם מתכוונים לפתוח עסק, אם יצליחו בכך. אני מעריך שהמספרים הם גדולים יותר, אבל אצל החרדים מקובל לומר שההצלחה שמורה לדברים הסמויים מהעין".

אלו עסקים הם פותחים?

"ליזמים חרדים יש כמה נישות ספציפיות, שרובם הגדול עוסקים בהן: חברות קייטרינג, קליניקות של רפואה אלטרנטיבית, גני ילדים, משפחתונים, חנויות בגדים, בעיקר בגדי נשים וילדים, חנויות ומפעלים לתכשיטים, חנויות ובתי מלאכה לכלי כסף, וכמונן, תשמישי קדושה.

"רוב היזמים החרדים מקימים עסקים קטנים. רובם בונים את העסק שלהם מאפס, בלי הון עצמי ובלי ביטחונות שנחוצים כדי לקבל הלוואות, ואנחנו עוזרים להם בגיוס הכסף לפתיחת העסק".

מה הביא אותם לפתוח עסקים דווקא במיתון הקשה של השנים האחרונות?

"החרדים עוברים שינוי הכרתי. הם מתחילים להבין שחברה שלמה אינה יכולה ללמוד, ויש כאלה שצריכים לעבוד. אפילו רבנים מתחילים להכיר בזה. השינוי הרעיוני מתחיל מהמצוקה הקיומית שהחרדים נקלעו לה: 51% מהם נמצאים היום מתחת לקו העוני, והם 'מתחרים' בכך בכבוד אפילו בערבים.

"המיתון מסייע לתהליכים האלה. נכון שנעשה קשה יותר להקים עסק, אבל נעשה קשה עוד יותר להתקבל לעבודה אצל מעסיקים חילונים, וקשה יותר גם לגייס תרומות. גם הקצבאות שהם מקבלים קוצצו מאוד".

האם הקריאה שלכם לחרדים לעבור מלימודים לעבודה, לא מאיימת עליהם?

"מאוד, וזה מקשה על העבודה שלנו אתם. אין במט"י חרדים, והם רואים אותנו כחלק מהעולם החילוני הזר והמאיים. למרות שאנחנו מפרידים גברים מנשים ומקפידים שלא לפגוע ברגשותיהם, הם היו מאוד חשדנים כלפינו בהתחלה. לקח להם הרבה זמן להבין שהקורסים שאנחנו עושים מיועדים למענם ולטובתם".

אזור התעשייה החרדי

היזמים החרדים מרכזים את עסקיהם סמוך אלה לאלה. רובם מתמקמים באזורי תעשייה ישנים ולא יוקרתיים בירושלים ובבני-ברק, במבנים שיזמים חילוניים עזבו. באחד מהאזורים האלה, בשכונת מקור ברוך בירושלים, 80% מהמפעלים והעסקים נמצאים בבעלות חרדית, ורובם ככולם מעסיקים עובדים חרדים.

"לפני פחות מ-10 שנים, לא היו כאן כמעט חרדים", אומר התעשיין החרדי נפתלי שטיינמץ, מנהל מפעל המזון "לשובע" במקור ברוך. "מאז עסק אחר עסק עברו לכאן והפכנו לרוב. גם לנו, כמו לכל קבוצה של אנשים, נוח לעבוד בסביבה משלנו".

אתה מסכים עם אורי שרף, שטוען שאתם עוברים מהפכה?

"אני מסכים חלקית", אומר שטיינמץ, "זה לא שרב כלשהו בא וקרא לכל החרדים: 'עזבו את הכוללים וצאו לעבוד'. ההחלטה לעזוב את הלימודים היא אינדיבידואלית, וכל אחד מגיע אליה אחרת. חלק מהתלמידים עוזבים את הכוללים בכאב, כי זאת הדרך היחידה להתפרנס. חלק מהם קופצים על ההזדמנות, כי הם לא היו תלמידים מבריקים ולא אהבו את הלימודים בכולל.

"אם שרף חושב ש'תורתם אומנותם' יצא מהאופנה, הוא טועה. התלמידים הגדולים באמת לא יעזבו את הכוללים לעולם. מי שהלימוד הוא בדם שלו, יחיה גם מ-500 שקל בחודש. אבל אני מסכים עם שרף שיש מגמה כללית של עזיבת הכוללים לטובת עבודה".

בגלל המצב הכלכלי?

"אני בכלל לא בטוח. לאנשים במצב כלכלי קשה לא קל להקים עסק. אני דוגמה הפוכה לכך: אני בן של יהלומן, וכך רכשתי את ההיכרות עם עולם העסקים, את המוטיבציה ואת ההון ההתחלתי שאפשרו לי להקים את העסק. המפעל שלנו מחזיק ציוד טכנולוגי מתקדם, ולא היה קם בלי הון התחלתי.

"מצד שני, יש עסקים, כמו מפעלים ללוחות, שלא מחזיקים ציוד יקר, וחלקם באמת מתחילים מאפס. אבל לא כולם עושים זאת בגלל מצוקה כלכלית. גם העובדים שלי למדו והחלו לעבוד, וכל אחד מהם יצא לעבודה בגלל סיבות אחרות".

אז מה גורם ל'מהפכה' הזאת?

"לדעתי זאת דווקא העובדה שנוצר שוק חרדי גדול, שצורך מוצרים 'חרדיים'. הרבה מהמפעלים שלנו מייצרים דברים שרק חרדים, דתיים ומסורתיים קונים אותם. משפחה חילונית לא תלך מחנות לחנות לחפש גביע כסף עם עיצוב מיוחד. בגלל שהחברה החרדית והציבור המסורתי שקשור אליה הולכת וגדלה, יש לנו שוק. כשיש שוק, יש גם יזמים שעושים ממנו כסף".

"לא נמכור תלמיד חכם בעבור נעליים"

"מבחינת הציבור החרדי, תלמיד כולל שעוזב את הלימודים ויוצא לעבוד בגלל המצוקה הכלכלית, הוא אבידה, אפילו אם מדובר בתלמיד בינוני שלא היה הופך לגאון הדור", אומר הרב אלחנן פרץ, מומחה לסוגיות הלכתיות הקשורות בכלכלה המודרנית. "אני רואה בו אדם שמכר את עצמו. המקרא יוצא נגד מי ש'מוכר עני ואביון בעבור נעליים'. זה עצוב גם אם העני מוכר את עצמו".

פרץ שותף בעצמו למפעל הסיוע ליזמים של מט"י: הוא מעביר ליזמים קורס בהלכות ניהול העסק. למרות זאת, פרץ אינו נלהב מהמהפכה החרדית' ששרף מדבר עליה. "אדם שלומד תורה עוסק בדברים רוחניים, והוא בהכרח טוב יותר ממי שנמצא בעולם העסקים", אומר פרץ.

אתה עצמך שותף לתוכנית של מט"י, שלוקחת חלק פעיל בתהליך הזה. כיצד זה מתיישב עם דבריך?

"מערכת ההדרכה של מט"י עושה דבר חיובי: היא מסייעת למי שהחליט להקים עסק. זה לא אומר שאני שמח, אם חלק מאלה שהחליטו להקים עסקים חצו לשם כך את הקווים ועזבו את לימוד התורה בכולל.

"מלבד זאת, התורה היא 'תורת חיים', כלומר, היא אמורה לסייע לאנשים לחיות ולא להעמיד אותם בפני שוקת שבורה. אם מישהו נמצא במצוקה כלכלית קשה וחושב שייחלץ ממנה רק אם יקים עסק, אני לא אטיף לו מוסר על כך, גם אם אצטער על כך. הוא הרי התחייב בכתובה לפרנס את משפחתו".

אתה חושב שהמצוקה הכלכלית תגרור את כל תלמידי הכוללים לצאת לעסקים ולעבודה?

"אני משוכנע שלא. מבנה האליטה החרדית מאז השואה, שבו האישה עובדת והגבר לומד, הוא מבנה יציב, והמצוקה לא תערער אותו. המצוקה קיימת. הגזירות הכלכליות שהוטלו השנה מביאות אנשים לעוני שקשה למי שלא חרדי לדמיין, אבל מי שעמל לימוד התורה תפס את לבו, לא יעזוב אותו. אלה שיוצאים לעבוד הם השוליים, התלמידים שהלימוד ממילא פחות מדבר אליהם.

"אני מכיר תלמידים-חכמים עם 10 ילדים, שהפסידו 5,000 שקל בחודש מהקיצוץ בקצבאות. הילדים שלהם לובשים בגדים מיד שלישית, הם אוכלים תפריט חדגוני מאוד של אוכל, ואם בזמנים הטובים יותר הם לא הספיקו לקנות דירה, הם נאלצים להצטופף בדירות קטנות מאוד. אבל הם ימשיכו ללמוד".

חז"ל אמרו: 'תורה שאינה מביאה לידי מלאכה היא תורה בטלה', והתנגדו בחריפות לכך שאנשים יחיו על חשבון זולתם. האם אי אפשר לצאת לעבודה ולהמשיך ללמוד תורה בשעות הפנאי?

"חז"ל והרמב"ם חיו בתקופה אחרת. עולם העסקים בזמנם היה שונה, פחות אינטנסיבי. היום, בשביל לשרוד בעסקים אתה צריך לעבוד מהבוקר עד הלילה. הבחורים שפותחים עסקים פותחים דף גמרא אחד ביום ואולי אחד בלילה. זה שטחי ולא רציני.

"אגב, אני מעריך, שגם אלה שנכנסים לעסקים יישארו ברובם אנשי עסקים קטנים, ולא מיליונרים, כיוון שההלכה מתירה את הכניסה לעסקים הקטנים אבל מקשה להיכנס לעסקים הגדולים".

מדוע?

"בגלל שהרבה מבעלי העסקים הגדולים מחזיקים נכסים מצליחים שמניב להם מיליונים, ובמקביל לכך, מחזיקים במפעלים כושלים ושוקעים בחובות. הם מחזיקים את העסקים המצליחים והכושלים בחברות שונות, ומבחינה חוקית זה לגיטימי. אבל ההלכה אוסרת על כך בצורה קיצונית.

"על פי ההלכה, אתה חייב למכור כל נכס שאתה יכול למכור כדי להחזיר חובות. מי שמשלם שכר לעובד ב-11 לחודש במקום ב-10, עובר על איסור הלכתי חמור. מי ששקוע בחובות ויכול להחזיר את הכסף, אבל לא מחזיר, עובר עבירה שמקבילה בחומרתה למי שאוכל נבלות".

כלומר: אם 'אפריקה-ישראל' תיקלע לקשיים, לב לבייב לא יוכל להחזיק בעסקים אחרים שלו?

"אני לא רוצה להתייחס לשמות, אבל אני לא בטוח שחרדים ממש יצליחו להיכנס לעסקים הגדולים. אבל שיהיה לכולם, בעזרת השם, בהצלחה".