תימרון נינט

חצי גמר "כוכב נולד 2", ערוץ 2, 20:45

בפתיחת חצי הגמר – הזמן שבו אמור האולפן להיטען במתח, תחרות, יצרים וציפורניים שלופות – הכריחה ההפקה את חבורת הזמר להתחבק ולשיר יחד "הללויה" כקבוצת נעימי זמירות חג, כמו כדי להבטיח לכם כי מה שלא יהיה, "כוכב נולד" תישאר חלבית ודבשית. מה הלאה? כולם מזילים דמעות ורצים יחד לעבר ההרים בסלואו-מושן בעודם מבצעים את "עם אחד עם שיר אחד"? רבאק, מדובר בקבוצת אנשים שכל אחד מהם רוצה להרים את האולפן ולחסל את היריבים, והדבר האחרון שמתחשק להם הוא להתחבק באחוות-אדם מזויפת.

איך לסכם את חצי הגמר האינסופי הראשון של "כוכב נולד"? אולי נלך על "שלכת / והבדידות נמשכת / השמש בצבעי ענבר / עם משהו שכבר עבר", מתוך השיר הזוכה? מתאר לא רע את כל העונה. העובדה כי הראל סקעת לקח – בהליכה – עם הביצוע (המצוין) הזה מדגימה עד כמה נוסחתית וצפויה הפכה "כוכב נולד"; כולם מנסים את תימרון-נינט: בלדות בוכיות שביצוען נראה תמיד כשילוב דרמטי בין קריעת ים סוף ולידת שישיה. גם ציפי משהיד הלכה על הנוסחה (ואפילו השלימה את הסעיף האחרון והחשוב – עדיפות לזמר מת ומוערך, למשל עופרה חזה), גם הראל מויאל. סקעת הביא בחירה מקורית וטובה יותר, וזכה בזכות.

רק האחים צנחני, נעבעך, ניסו לעשות מוזיקה, כלומר לקחת שיר מוכר ולתת לו טוויסט של רגאיי. זה התרסק להם על הראש, למרבה הצער, אבל תסמכו על מצביעי "כוכב נולד" – ערימת מוכי גלגל"צ שכמותם – שגם אם הצנחנים היו מביאים מאסטרפיס מוזיקלי, עדיין היתה איזו בלדה מעולפת ממנת-יתר של פאתוס מנצחת בגדול.

מה יהיה הסוף? נו, מה: קרב הענקים בין הבלדה הבאה שישלוף סקעת מאיזה גנזך לבין בלדת-הנגד של סשה. ים של דמעות. בקרוב.

"אסתי המכוערת", ערוץ 2, 22:15

א-מחייה! שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן המטופש הזה. אסתי כבר לא מכוערת.

אז איך היה? הפעם הראשונה שלנו עם אסתי היפה היתה משהו מיוחד, טובה אפילו יותר מסקס ראשון; היא עמדה בציפיות. אסתי באמת יפה. אסתי הפכה מדלעת לכירכרה באופן דרמטי כל כך, עד שצורפה מיד למשפחת האדם. המסקנות העגומות ידועות: רק שיפוץ מקיף ויסודי יוכל להחליף את כל הקלפים הגרועים שחילק לך היקום. פיסקה זו בחסות רונית רפאלי.

אבל מה שקרה לאסתי לא קרה, אני חושש, ל"אסתי המכוערת": גם פרק המהפך הגדול היה שילוב של כתיבה בסיסית עם כמה ויצים, הפקה טלנובלית בטעם מסטיק לעוס ומשחק הגובל בהטרדה (טוב, עודד קוטלר יצא מזה איכשהו עם שיירי כבודו העצמי). גם בפרק הזה – למעט הפיכתה של אסתי למשהו שחברת פוש-אפ תהיה מוכנה ליטול עליו חסות – נותרה "אסתי המכוערת" במלוא בינוניותה. טלנובלה, נו. עם תפאורה משופרת ומודעות ואירוניה עצמית – שזה, כרגע, הפעלול הזול שבו משתמשות טלנובלות ("השיר שלנו", "מיכאלה") כדי להתחזות ל"הסופרנוס".

הרייטינג, אני משער, נגע בשמיים המפויחים. אומה שלמה חיכתה למהפך הזה לאורך שלוש עונות בסבלנות של עובד זר שהתבקש לסייד דופלקס עם מברשת שיניים. מאז פתיחת העונה הנוכחית, משווקת "קשת" כל פרק כאילו הנה, הפעם זה קורה. עובדים עלינו עם המטמורפוזה המובטחת הזו באדיקות של מי שממלאים תרנגול בהבטחות-שווא.

אמש מומשה ההבטחה. אסתי המכוערת, אסטרונאוטית, בקושי בחיים – ג'נטלמן, אנחנו יכולים לבנות אותה מחדש. יש לנו הטכנולוגיה. אנחת רווחה גדולה הידהדה במאות-אלפי בתים בישראל. גם בבית שלי; לא כי אסתי הפכה מכוניפה לקוביבה, או מה, אלא כי הסתלקותה של "אסתי" זה כבר ממש תיכף, עוד מעט. מעבר לפינה.