פרופ' מיקי אבירם

במחקרים בהמשך גילה כי גם אצל החולים בעלי הכולסטרול הגבוה הכולסטרול מחומצן. איך אפשר לפתור את הבעיה? הרי מחלות לב הן גורם התמותה העיקרי כיום בעולם המערבי.

החליטו לחפש חומרים נוגדי חימצון (אנטי אוקסידנטים). מאחר שהכי טוב לחפש במקורות טבעיים, בדקו 30 סוגי פירות וירקות שונים.

המשפחה השלישית שבדקו הייתה משפחה של תוצרים שעשירים בפוליפנולים. לקו הגמר הגיעו 3: ליקוריץ – אניס; יין אדום (בו מחיצת הענבים והשארתם עם הקליפה לתקופה ארוכה גורמת לכך שהאנטי אוקסידנטים של כמה קילואים של ענבים מרוכזים בכוס אחת, והאלכוהול עוזר לספיגתם. אגב, יין לבן לא יעיל, כי בו מיד זורקים את הקליפות); ומיץ הרימונים – שבו נמצאו האנטי אוקסידנטים הכי פעילים. גילו שם חומר שנקרא טנין, הייחודי למשפחת הרימון.

1. בודקים במיץ הרימון את החומרים הפעילים כנוגדי חימצון לכולסטרול.

2. מייצרים עכברים מהונדסים ליצירת טרשת עורקים, ונותנים להם לשתות מיץ רימונים: התברר שחימצון הכולסטרול עוכב, וגודל הסתימה ירד ב-40%.

3. נתנו לבני אדם בריאים לשתות מיץ רימונים - כוס ביום. תוך שבועיים רמת חימצון הכולסטרול שלהם ירדה בצורה משמעותית ב–45%.

4. כדי לבדוק האם מיץ הרימון גם עצר את הנגע הטרשתי, פנו לחולים שסבלו מסתימות של כולסטרול בעורקים שמובילים דם למוח (מה שגורם לאיבוד ראייה זמני). הטיפול המקובל במקרים כאלה הוא זיהוי באמצעות אולטראסאונד היכן ומה גודלו של הנגע. אם המצב חמור מחליפים את העורקים הסתומים. נתנו לחולים לשתות מיץ רימונים במשך שנה, ובדקו את מצב חימצון הדם והנגע כל 3 חודשים. התברר שהכולסטרול פחות מחומצן, ולא רק שהסתימה לא גדלה, אלא הייתה ירידה של 30% בנגע הטרשתי. המשך הטיפול מעבר לטווח של שנה לא המשיך להקטין את הנגע הטרשתי, אבל שמר עליו בגודל יציב. מסקנה – להתחיל לשתות בגיל מוקדם ככל האפשר.

(ולמי שמודאג מעצירות - תופעת לוואי של אכילת רימון, שתיית כוס ביום לא גורמת לכך)

כיום מנסים לברר את המנגנונים שקשורים לעצירת הנגע הטרשתי, ברמת התאים שצוברים את הכולסטרול. בודקים תת מערכות ושלבים בתהליך הטרשתי, שהוא ממושך (בבני אדם – עשרות שנים). מנסים להבין איך התא קולט את הכולסטרול המחומצן, ואיך המרכיבים הפעילים במיץ הרימון עוצרים את הקליטה. מהבנה זאת אולי יצליחו לפתח תרופה סינתטית.