חוק הפיצויים: מתפנים מרצון יקבלו מקדמות השבוע

מסמך: זוהי טיוטת הצעת ההחלטה לפיצוי המתנחלים שיתפנו במסגרת תוכנית ההתנתקות, כפי שנחשפה הבוקר (יום ב') ב"ידיעות אחרונות". הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס מחר לדיון מכריע בחוק. עלותה הכוללת (המשוערת) של תוכנית ההתנתקות למדינת ישראל: 5 מיליארד שקל. 

על פי דרישת ראש הממשלה, אריאל שרון, הוכנסו שני שינויים במסמך, שגובש על ידי ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים, אהרון אברמוביץ'. הראשון קובע שמתנחלים שיכריזו כי יתפנו מרצונם, יקבלו מקדמות בסך שליש מכלל הפיצוי כבר ממחר. השני קובע כי יוגדל המענק למתנחלים שיעברו לנגב או לגליל לכ-90 אלף שקל. זהו המסמך המלא:

פרק א': כללי 

1.מטרה

לאפשר לזכאים, תושבי ישראל, המעוניינים בכך, לעזוב מרצונם, כבר כיום, את השטח עליו חלה החלטת הממשלה מס' 1996, מיום 6.6.04 (להלן-ההחלטה), לפנות את המקרקעין והבנוי עליהם ולמוסרם לידי המדינה בתמורה למקדמה על חשבון פיצוי על בסיס עקרונות הפיצוי שהמליצה עליהם הוועדה לענייני פינוי, פיצוי והתיישבות חליפית, שהוקמה בסעיף 6 לנספח ג' להחלטה (להלן – ההמלצות), והכל כמפורט להלן.

2. ההגדרות

"איזור" – היישובים המנויים בהחלטה.

"היום הקובע" – כהגדרתו בסעיף 14 לנספח ג' להחלטה, י"ז בסיוון התשס"ד (6 ביוני 2004)

"המנהלה" – מנהלת הביצוע במשרד ראש הממשלה, אשר הוקמה בהתאם לסעיף 8 לנספח ג' להחלטה.

"זכאי" – מי שרשום במרשם האוכלוסין של ישראל ואשר מתקיימים לגביו תנאים נוספים כמפורט בהחלטה זו.

"מקדמות" – תשלומים לזכאים לפי כללים אלה, שהם על חשבון תשלום פיצוי לפי ההמלצות, כפי שייקבע בחוק ליישום תכנית ההתנתקות.

"מושב שיתופי" – עצמונה וקטיף.

"מרכז החיים" – לשם קביעת מרכז החיים של מבקש המקדמות יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהן, בין השאר –

1. מקום מגוריו שללו ושל בני משפחתו;

2. כתובתו הרשומה במרשמים המתנהלים על פי דין או על פי תחיקת הביטחון באיזור;

3. חברות באגודה שיתופית של יישוב המיועד לפינוי;

4. מקום מוסדות החינוך של בני המשפחה.

3. הוועדה לעניין פינוי, פיצוי והתיישבות חליפית תהא רשאית להתאים את הגדרות הזכאות שבכללים אלו להגדרות שיכללו בתזכיר החוק ליישום תכנית ההתנתקות ובהצעת החוק, ככל שיהיה בכך צורך. ככל שיהיה בצורך בכך, לאחר חקיקת החוק ליישום תכנית ההתנתקות (להלן-החוק) יחולו מבחני הזכאות שייקבעו בחוק.

4. המנהלה תיתן מקדמות כמפורט בהוראות אלה להלן בתמורה לפינויים של המקרקעין והבנוי עליהם ומסירתם לידי המדינה.

פרק ב': מקדמות על חשבון פיצוי עבור בית מגורים

5. "זכאי"

זכאי לצורך קבלת מקדמות על חשבון פיצוי עבור בית מגורים הוא אחד מאלה:

1. מי שביום הקובע היה צד לחוזה חכירה או הרשאה מהמדינה או משלוחיה ביחס לקרקע ולבית מגורים באיזור, וכן ישראלי שהוא צד לחוזה עם שלוחיה של המדינה, שנערך על פי הוראות חוזה בין המדינה לבין שלוחיה ביחס לקרקע ולבית מגורים, ומרכז חייו ביום הקובע, והוא התגורר בבית המגורים ביום הקובע, ולאגודה יש חוזה הרשאה מההסתדרות הציונית ביחס לקרקע ולבית מגורים (להלן זכאי חוכר או בר רשות).

2. מי שביום הקובע, וביום הגשת הבקשה למקדמות מרכז חייו הוא באיזור, ושוכר בדיור הציבורי בית מגורים באיזור בחוזה שכירות ישירות מהמדינה, באמצעות חברת עמידר, שיכון ופיתוח, או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית (להלן – זכאי שוכר ציבורי).

3. מי שביום הקובע היה צד לחוזה שכירות שלא מהמדינה או גופיה או שלוחיה, לגבי בית מגורים באיזור, ומרכז חייו ביום הקובע ומאותו יום ועד יום הגשת הבקשה לקבלת מקדמות הוא באיזור (להלן – זכאי זוכר פרטי).

6. סוגי מקדמות

(א) לעניין סעיף זה- הוצאות העברה – הוצאות ישירות להובלת תכולת הבית והוצאות נלוות

1. עד שלוש נפשות במשפחה – 9,000 שקל

2. 4-5 נפשות במשפחה – 13,000 שקל

3. מעל 6 נפשות במשפחה – 18,000 שקל.

שכר דירה –

1. עד שלוש נפשות במשפחה – 1,800 שקל לחודש

2. 4-5 נפשות במשפחה – 2,025 שקל לחודש

3. מעל 6 נפשות במשפחה – 2,250 שקל לחודש

(ב) זכאי חוכר או בר רשות יקבל ששה חודשי שכר דירה והוצאות העברה, וכן מקדמה עבור בית המגורים בגובה שליש מהפיצוי המפורט בסעיפים 3.2.2, 3.2.3 או 3.2.4 להמלצות.

(ג) זכאי שוכר ציבורי יקבל שישה חודשי שכר דירה והוצאות העברה, וכן מקדמה עבור בית המגורים בגובה שליש מהפיצוי המפורט בסעיף 3.2.5 להמלצות.

(ד) זכאי שוכר פרטי – יקבל שכר דירה המחושב לפי שישה חודשים, וכן הוצאות העברה. התשלום עבור שכר הדירה יינתן בשני תשלומים שווים, האחד עם הפינוי של בית המגורים באיזור, והשני כעבור שלושה חודשים.

7. ההתיישבות ביישוב חלופי מועדף

(א) מי שמרכז חייו היה באיזור ביום הקובע, והוא זכאי לפיצוי בגין בית המגורים לפי ההמלצות, למעט זכאי שוכר פרטי, והוא רוכש קרקע למגורים או בית מגורים באזורי עדיפות לאומית או בנגב או בגליל, יקבל בנוסף למקדמה בגין בית המגורים, סיוע נוסף.

(ב) הסיוע הנוסף יינתן כהלוואה אשר תהפוך למענק, אם בתום שנים ממועד הרכישה לא הועברו הזכויות בקרקע. גובה המענק המותנה יהיה בסך של 90,000 שקל. כל זאת בהסתמך על האמור בסעיף 3.2.6 להמלצות.

פרק ג': המקדמה על חשבון דמי הסתגלות עבור אובדן פרנסה ליחיד

8. זכאי

(א) "זכאי" לצורך קבלת מקדמה בגין אובדן פרנסה לפי פרק זה עובד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה 1995 שמתקיימים לגביו התנאים המצטברים האלה:

1. עבד ביום הקבוע אצל מעביד באזור וביום הגשת הבקשה לתשלום מקדמות הוא עדיין עובד באזור;

2. מרכז חייו ביום הקבוע היה באזור;

3. הוא עוזב את האזור מרצונו במסגרת כללים אלה;

4. הוא, או בן משפחתו מדרגה ראשונה אשר בביתו הוא מתגורר, מקבלים מקדמות עבור בית המגורים;

5. מתנתקים יחסי עובד מעביד בינו לבין מי שהיה מעבידו ביום הקובע; במקרה של התפטרות – העובד עובר למקום מגורים במרחק של 40 קילומטר לפחות ממקום עבודתו הקודם.

6. לא חלק על העובד הסכם קיבוצי או צו הרחבה הקובע הסדר אחר, לרבות ההסכם הקיבוצי מיום 25.7.80 שבין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית או ההסכם הקיבוצי מיום 12.13.93 שבין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית והסתדרות עובדי המדינה.

א) בסעיף זה, "עבד באזור" – הוא מי שמתקיימים לגבי התנאים המצטברים האלה:

1. מרכז העסק של מעבידו או סניף שלו נמצא באזור;

2. עיקר עבודת העובד מבוצעת באזור.

2. המקדמות

(א) הזכאי יקבל מקדמה בסכום שיחושב לפי זכר חודשי ממוצע של העובד בחודשים שעבד בשנה שקדמה ליום הקובע, בשיעור של חודש לכל שנה שעבד אצל המעביד ביום הקובע או במקום העבודה שיום הקובע לפי הגשת הבקשה למקדמות, וחלק משנה ייחשב כשנה לעניין זה (להלן – דמי הסתגלות).

(ב) המקדמה תשולם בתשלומים עתיים חודשיים, וכל עוד הזכאי אינו עובד ואינו מתגורר באזור.

(ג) הסכום החודשי שיינתן לא יעלה על פעמיים השכר הממוצע במשק, ולא יפחת משכר המינימום לחודש.

(ד) סכום הקדמות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים ולא תפחת מתקופה של חודש אחד.

(ה) התקופה שזכאי יקבל דמי אבטלה – לא יהיה זכאי לקבל דמי הסתגלות לפי כללים אלה.

3. (א) זכאי לדמי הסתגלות שביום הקבוע הי על מעבידו לשעבר לשלם בעדו תשלומים לקופת גמל לקצבה, תשלום המדינה בעדו לאותו חשבון בקופת הגמל, בתקופה שבה הוא מקבל דמי הסתגלות, סכום השווה למכפלה של המשכורת הבסיסית בשיעור שביום הקבוע היה על מעבידו לשלם לקופת הגמל, וכל עוד התקיימו שני אלה:

1. לאחר היום הקבוע הזכאי לא משך סכומים העומדים לזכותו בחשבונו בקופת הגמל;

2. הזכאי שילם לחשבונו בקופת הגמל סכום השווה למכפלה של המשכורת הבסיסית בשיעור שביום הקבוע היה עליו לשלם לקופת הגמל. המינהל תנכה את הסכום מדמי ההסתגלות מדי חודש ותעבירו לחשבונו של הזכאי בקופת הגמל.

(ב) היתה קופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א) קרן ותיקה כהגדרתה בפרק ז1 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א – 1991, והוראות הפרק האמור חלות עליה, יוגדלו התשלומים כאמור בסעיף זה לפי הוראות סעיף 78יא לחוק האמור.

(ג) בסעיף זה, "משכורת בסיסית" – ממוצע של משכורתו החודשית של הזכאי, כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד 1964, בשנה שקדמה לפיטוריו או להתפטרותו, לפי העניין.