סערה בבריטניה: התקבל החוק נגד ציד שועלים

טרור? מחבלים? התרעות? אל תצחיקו את הבריטים. הממלכה עסוקה היום (ד') בעניין אחד בלבד: החוק נגד ציד שועלים, שהתקבל בפרלמנט ברוב של 356 תומכים, מול 166 מתנגדים. חמישה מפגינים המתנגדים לחוק אף פרצו לפרלמנט, ונעצרו.

מחוץ לבית הפרלמנט הפגינו כ-10,000 בני אדם. במהלך ההפגנה נרשמו מספר התכתשויות בין מפגינים לבין שוטרי הסקוטלנד יארד. רשת סקיי ניוז דיווחה כי לפחות 17 אזרחים ושני שוטרים נפצעו. כ-11 מפגינים נעצרו.

ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, ניסה לדחות את ההכרעה בנושא במשך חודשים רבים, אך לבסוף הגיע רגע ההכרעה, שבו, אגב, לא השתתף בלייר. הוא בחר להישאר ברחוב דאונינג 10, בשעה שחברי הפרלמנט הצביעו בעד איסור הציד.

למתבונן מהצד זה נראה מחזה מעט מוזר, אולם סוגיית ציד השועלים, אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר בקרב חברי האצולה בבריטניה, היא אחת הסוגיות החשובות בבריטניה.

עד כדי כך חשובה, שבלייר הבין שעליו להעלות את הנושא לדיון בהקדם האפשרי, שאם לא כן, ייאלץ להתמודד עמו במהלך מערכת הבחירות הקרובות. בהתחשב בצרות שיש לבלייר בלאו הכי בעקבות המלחמה בעיראק, חוק איסור הציד עלול היה להיות אבן הנגף בדרכה של מפלגת הלייבור לקדנציה נוספת בשלטון.

יש האומרים שה"סחבת" בנושא, בעטייה נדחה הדיון בו פעמים כה רבות, נגרמה בשל הניסיונות החוזרים ונשנים להגיע לפשרה בין תומכי האיסור לתומכיו. אולם פרשנים פוליטיים מעריכים כי הסיבה אחרת לגמרי. לטענתם, נועדה הדחיה "לנקות" את ראש הממשלה מאחריות לאי-קבלת החוק. זאת למרות שאיסור הציד היה אחד מאבני היסוד במצעו של בלייר.

נשמע מסובך? לא בהכרח. המטרה, כאמור, היא לדחות את ביצוע החוק ככל האפשר, על מנת למנוע מרמור בעם, ובמקביל לגרום לבלייר להיתפס בעיני הציבור כמי שפועל לקידומו. בבריטניה ישנם שני בתי מחוקקים, הפרלמנט בו יושבים נציגי העם, ובית הלורדים, שבו יושבים אנשי האצולה. בית הנבחרים, ככל הנראה יקבלו את הצעת החוק, אך בית הלורדים, כצפוי, ידחה אותו. במקרה הזה צפוי ביצוע החוק להתעכב שוב, אך הלורדים, ולא הממשלה, הם שיואשמו בכך.

גם אם תושג פשרה, והחוק יעבור, יהיו אלה הלורדים שישאו בתוצאות, זאת משום שהם יואשמו על-ידי חבריהם למעמד ואחרים בכך שכשלו במלאכת ביטול האיסור.

הכרזה מפתיעה

הבלגן הגדול בנוגע לחוק לא התחיל בתקופה האחרונה, אלא כבר בחודש יולי של שנת 1999, אז הכריז בלייר שבכוונתו לחוקק חוק שיאסור על הציד. הצעד התקבל אז בהפתעה גמורה ויוחס למצבה הרעוע של הממשלה. ההערכות הללו התחזקו כאשר הממשלה "מיסמסה" את ההצבעה וטענה שעל אף תמיכתה באיסור, הוא לא יהפוך לחוק.

במשך השנים שעברו עשו שרי הממשלה ככל שביכולתם על מנת להשיג את הכמעט בלתי אפשרי - לשמור על תומכי הציד שבין חברי מפלגתם מרוצים, ובד בבד לזכות בתמיכתם של ארגוני חובבי בעלי החיים השונים.

בינתיים, החידה הגדולה ביותר היא מה בלייר באמת חושב בנידון. דוברו האישי טען ש"עמדתו לא השתנתה", אך לא הסכים לחזור ולפרט מהי עמדה זו. במקרה זה, ניתן להניח שבלייר תומך בחוק ומתנגד לציד. ועדיין, במשך מספר פעמים לא מבוטל הוא נכשל במלאכתו להעביר את החוק בבית הנבחרים. לבסוף, כאמור, הדיר בלייר את רגליו מההצבעה.