"יונית לוי ממושמעת בצורה מדהימה"

סוף עידן בגלי-צה"ל. רב-סמל בכיר מיקי גבאי (43), מי שהיה ב-13 השנים האחרונות אימתם של רבים מאנשי התקשורת בארץ, סיים את תפקידו. בתחילת החודש ארז גבאי את חפציו ומזכרותיו ועבר לתפקידו החדש במפקדת קצין חינוך ראשי של צה"ל.

למרות זאת, כשלצורך הראיון הוא חוזר שוב לבניין התחנה ביפו, הוא עדיין מרגיש בבית. גם החיילים בתחנה עדיין רואים בו את הרס"ר. "כמה זמן לוקח לכם לענות לטלפון?" הוא נוזף בחייל בעמדת הש.ג. גם לארגן חדר לצורך הראיון אין לו שום בעיה. "תחזור לכאן בעוד שעה", הוא מפנה חייל שמגיע לשטוף את אחד החדרים. "אנחנו כאן בפגישה".

"תפקיד הרס"ר, נגד המשמעת, הוא התפקיד הכי כפוי טובה שיש", פותח גבאי במשפט המסורתי של כל רס"ר בסיס. "הוא תמיד 'האיש הרע'. זה שנותן הוראות לגבי שמירות, הופעה ולבוש. לחייל לא יוצא ממנו שום דבר טוב".

לא בקלות עשה גבאי את המעבר ל"עוף המוזר הזה", כדבריו, שנקרא גלי-צה"ל. "באתי מצבא אמיתי. הייתי אחראי על המשמעת בבסיסי גדנ"ע. פתאום הגעתי לגל"צ והכל כל-כך שונה, מורכב. האוכלוסייה המעורבת, חלק אזרחים, חלק חיילים, חלק אזרחים עובדי צה"ל. גם החיילים הם לא חיילים רגילים. אלה עיתונאים שאני שומע מדווחים ברדיו. הייתי שולח את גאולה אבן לתורנות מטבח, והיא היתה אומרת לי 'מה פתאום? היום אני עם ראש-הממשלה'. חייל אחר היה אומר לי שהוא עם הרמטכ"ל. בארבעת החודשים הראשונים הם 'סובבו' אותי לגמרי. כולם 'עבדו עליי'. ממש בכיתי כל יום. רציתי כבר לבקש לעזוב".

לא רק עם החיילים היה לגבאי קשה. "פתאום בא אליך רזי ברקאי ושואל מה פתאום אתה רוצה לקחת את המפיק של התוכנית שלו לשבועיים אבטחת יישובים. או שמגיעה אורלי יניב, האחראית על הקריינים, ומזהירה שאם תיקח את אחד הקריינים שלה – לא יהיה מי שיקריא מבזקים. זה מצב עדין. אלה לא חיילים שלך, שכפופים לך משמעתית. אלה אזרחים, אנשי תקשורת מכובדים. מעניינות אותם תורנויות צבאיות? אותם מעניין לשדר את התוכנית, לעשות את העבודה שלהם, ולצורך כך הם צריכים את החיילים האלה לצדם. גם רוב המפקדים שעברו בתחנה התייחסו אליה קודם כל כאל גוף תקשורת. מה שעניין אותם זה השידור של האייטם".

אבל גבאי לא ויתר, והחל להטמיע את המשמעת הצבאית בתחנת הרדיו. יותר מכל מעידה על הצלחתו העובדה שהשנה זכתה התחנה במקום הראשון בחיל החינוך בנושא המשמעת. "זכינו ב-1,500 שקל, שהקדשנו לקניית מכשירי וידאו וטלוויזיה לתחנה", הוא מתגאה. "החלטתי שדי, אין סנטימנטים", נזכר גבאי. "כולם עושים תורנויות, שומרים, עובדים במטבח, מנקים ויוצאים לאבטחת יישובים. עד אז אנשי מילואים היו מבצעים את השמירות בתחנה. ביטלנו את הנוהג הזה. חיילי הסדיר התחילו לשמור, לעשות נקיונות בוקר, לעמוד למסדרים. רק אחרי שגומרים את החובות האלה, יוצאים לעשות את האייטם. זה חשוב מאוד, שלא יעלה להם השתן לראש".

גבאי התחיל להקפיד על הופעה ולבוש תקניים. "ניב רסקין, שהיום כבר עובד כאזרח בתחנה, עד היום נבהל כשהוא רואה אותי", מחייך גבאי. "אוטומטית הוא בודק את ההופעה שלו. מתוך הרגל. הוא נשפט אצלי הרבה. למרות שמאוד אהבתי אותו, הוא קיבל הרבה עונשים. אז הוא עוד בטראומה".

לא רק רסקין נאלץ לסבול את 'תופעת גבאי'. אנשי תקשורת מוכרים רבים, בוגרי גל"צ, עברו גם הם חוויות דומות. "שדרנים שביצעו עבירות משמעת הושעו משידורים ועברו לעבוד אצלי בעבודות רס"ר", מספר גבאי. "טל ברמן עבד חודש שלם בניקיון. גם אור הלר וגולן יוכפז קיבלו הרבה עונשים ממני. דני אדינו-אבבה, הכתב שלכם מ- "7 ימים', נשפט אצלי על ימין ועל שמאל. ויי, ויי, ויי. כל גיליון המשמעת שלו היה מלא".

לא היו צדיקים בגל"צ?

"היתה אחת. יונית לוי. ממושמעת בצורה מדהימה. חיילת למופת. היא ממש דוגמה טובה. מהבודדים שסיימו אצלי שירות שלם בלי אף עונש".

הלר, היום כתב המשטרה והמשפט של ערוץ 10, בתגובה: "גבאי היה מרתק אותי על ימין ועל שמאל, כאילו אין מחר. שבועות שלמים גרתי בבניין גל"צ ביפו. הוא ניסה לעשות צבא ביחידה הכי לא צבאית בצה"ל. אני זוכר אותו עושה מארבים ליליים, מגיע בשעות הלילה לתחנה, כדי לבדוק מי לא לובש מדים. היה לנו נוהל 'אזעקת מיקי', ובכל פעם שהוא הגיע, כולם ננעלו בשירותים הכי קרובים".

טל ברמן: "'ביליתי' לא מעט שעות בעבודות רס"ר אצל מיקי. הוא הכניס הרבה משמעת למקום שמאוד בעייתי לתמרן בו מבחינה זו. אני זוכר אותו כרס"ר מאוד סמכותי, אבל לזכותו ייאמר שהוא היה הוגן. הוא 'תקע' אותך כשהגיע לך. לא סתם".

למרות כללי המשמעת הנוקשים של גבאי, רק חיילים בודדים הוא שלח לכלא הצבאי. "זו תפיסת העולם שלי", הוא מסביר. "לאנשים מותר לטעות. קורה. לפעמים חייל עייף, נרדם, איחר. לא על כל דבר צריך לשלוח לכלא. אני דגלתי בעונשים חינוכיים. לשלוח לעבודות ניקיון, מטבח וכו'".

13 שנות שירות עושות את שלהן. "אני פשוט 'מכור' לגל"צ", מודה גבאי. "אצלי במכונית אני שומע רק גל"צ. גם לש.ג בתחנה אישרתי לשמוע רדיו בתנאי שהוא שומע גל"צ. או זה, או שאין רדיו. אותו דבר במטבח בתחנה. אשתי והילדים יודעים שאצלנו לא שומעים משהו אחר".

לאורך השנים לקח גבאי חלק גם בתשדירים ובתסכיתים שונים. "תמיד כשהיו צריכים לתשדירים קול סמכותי, החיילים היו פונים אליי. כששומעים מישהו אומר 'חייל, שתה מים', או 'אל תיסע בטרמפים', זה הקול שלי". על מפקד גל"צ בשלוש השנים האחרונות, אבי בניהו, גבאי מרעיף שבחים. "הוא לא מתפשר. אצלו הסדר, הניקיון, לוחות הזמנים והמשמעת קודמים לכל. הוא היה מטריף אותי בלילות. מתקשר אליי בחצות: 'מיקי, ראיתי את הכתב הזה עם חולצה בחוץ. תטפל בזה'. הרבה מפקדים אחרים לא התעסקו במשמעת".

גם בניהו מעריך מאוד את גבאי ואף העניק לו לאחרונה את פרס מפקד גל"צ. "מיקי היה הרבה יותר מרס"ר בסיס", מסביר בניהו. "גל"צ היא חלון הראווה של הצבא. מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת. בגלל המורכבות הזו צריך בתפקיד של מיקי לפעול בתבונה וברגישות לצד נוקשות. אגרוף פלדה בכפפת משי. כזה הוא היה". ניכר בגבאי שהוא מתקשה להיפרד מן התחנה. "נבחרתי לקידום מתוך מספר נגדים, וצריך ללכת הלאה", הוא אומר. "אבל אני לא עוזב אותם. גם בתוקף תפקידי החדש אגיע לתחנה לביקורות. הם לא ייפטרו ממני כל-כך מהר"