שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    סוכה מודרנית
    סוכה לנצח, סכך לנצח, קישוטי סוכה מהמזרח הרחוק, וסתירה מהותית בין עיקר מצוות החג לביצועה המודרני
    מאז יציאת מצרים ועד לשנים האחרונות ממש, מסורת בניית הסוכות כללה פטישים, מסמרים, קרשים, ניסורים, אלתורים, סכך ירוק והרבה שמחה יצירתית. לא רק שלומית בנתה סוכה, גם כל השכנים בנו. הקבלנים שהתאוששו בינתיים מל"ג בעומר האחרון, גילו את פוטנציאל המצווה של החג בדפנות הסוכות של
    השכונה. אלא שבניגוד גמור למסורת הסוכה ולרוח הארעי המרחפת מעליה, המציא הראש היהודי-ישראלי פטנט: סוכה לנצח, סכך לנצח וקישוטי סוכה מתוצרת המזרח הרחוק. והרי לנו סתירה פנימית מהותית בין עיקר מצוות החג לבין ביצועה המודרני.

     

    סיבת החג המוצהרת היא: "למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני-ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג). מעבר לעניין הזיכרון התמידי שאנחנו מחויבים בו על ארבעים שנות המדבר בין יציאת מצרים לכניסה לארץ, יש דגש מיוחד לעניין הסוכה המדברית, הזמנית, והמון פרטי פרטים של מצוות מדויקות הקשורות במפרט הטכני של הסוכה.

     

    המסורת מדגישה מאוד את הארעיות שצריכה להיות עיקר העניין במצוות הסוכה. ארעיות שיש בה מידה של ענווה קוסמית והפנמה מוחלטת של כוחנו הדל בעולם הזה. היציאה לסוכה, לשבעת ימי החג, בתנאי מזג האוויר הסתוויים-בלתי-צפויים, היא חוויה שאמורה לצמצם את תחושת השליטה המדומה שיש לנו במציאות, את התלות הכפייתית שלנו בבתים וחפצים, ואת הגאווה התלויה בנכסים החומריים שהצלחנו לצבור, ובעיקר להזכיר לנו שבלעדיהם כולנו אותו דבר.

     

    ובתוך הארעיות הזאת שני מרכיבים הלכתיים אופייניים: השמחה וההידור. שמחת מצווה והידור מצווה. את עניין השמחה מדגישה התורה בסוכות יותר מבכל חג אחר: "ושמחתם לפני ה' אלהיכם" (ויקרא כג, מא), "ושמחת בחגך" (דברים טז,יד) "והיית אך שמח" (שם, טו). וגם אחד משמות החג הוא "זמן שמחתנו". את עניין הידור המצווה הדגישו חז"ל לגבי כל אחת ממצוות החג, ובמיוחד המוכרות לנו, סוכה וארבעת המינים.

     

    אלא שבדיוק כמו בעניין הסוכה לנצח, גם את עניין ההידור מצליחים לסרס בתקופתנו במחשבה ש"מה שיותר יקר יותר מהודר", והידור המצווה התהפכה משמעותו לצבירת נכסים. אתרוג ולולב נמכרים ונקנים בשווקים בשווה ערך למניית "טבע" בבורסה, שלא על-פי רוח הכתוב, "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים, וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כג, מ). ולקחתם לכם! לטפס, לחפש, לקטוף. לעשות מאמץ, להשתדל, זה ההידור.

     

    היום, כשהשגרה כל-כך תחרותית, ממוסחרת, מלחיצה, מתחשבנת, מתקמצנת ומעציבה, לא צריך להעמיס עליה את תחרות המצווה היקרה. דווקא בסוכות כדאי להיצמד למשמעות המסורתית של מצוות החג ולהימנע מהניסיון לקנות שמחה בכסף. שווה לנסות את מה שעבד טוב כשהיינו ילדים. לבנות את הסוכה בחצר עם השכנים, לקטוף ערבי נחל והדסים, לקשור לאופניים סכך ירוק מקצה העיר, להזמין את הדודים לארוחה בחג. ולהיות שמח.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים