דנבר נאגטס
בעונה שעברה הוליך כרמלו אנתוני את הנאגטס אל הפלייאוף. העונה, מחוזקים בקניון מרטין, חושבים בהרי רוקי גבוה יותר
לפעמים שווה ללכת צעד אחורה כדי לזנק קדימה. משפט זה הוכיח את עצמו מספר פעמים ב-NBA, כמו במקרה של דנבר נאגטס. אחרי עונה כושלת, זכתה הקבוצה מקולורדו בהזדמנות לבחור את כרמלו אנתוני בדראפט וזה הוביל אותה אל הפלייאוף.
אבל התאבון של הבעלים סטנלי קרונקי והמנכ"ל קיקי ואנדאוויי לא יודע שובע. הם רוצים תואר והקיץ זכתה הקבוצה בשירותיו של אחד מהפרסים הגדולים של שוק ההעברות, קניון מרטין. הוא לא ממש רצה לעזוב את ניו ג'רזי, אבל הרגיש מוזנח ויצא לחפש זהב בהרי הרוקי, אחרי שלא הסכימו לתת לו מספיק כסף בחוף המזרחי. מזומנים לא חסרים לקרונקי, הבעלים של חברת 'וול-מארט', שהופך את הנאגטס לאחת הכוחות העולים בליגה.
קניון מרטין (משמאל) במדי דנבר. קבוצה משודרגת (צילום: איי פי)
סגל השחקנים
סנטר: מרקוס קאמבי (30, 2.10) – כל עוד הוא לא נפצע, הוא אחד הסנטרים האתלטים והיעילים בליגה. הבעיה היא שהוא נפצע די הרבה וזה פוגע ביציבות שלו לאורך זמן. פרנסיסקו אלסון (28, 2.13) מזכיר את קאמבי ביכולת האתלטיות, אך גם הוא רזה ושברירי, גם אם לא מרבה להיפצע – פשוט כי הוא לא פיזי מספיק. גם אם קאמבי ייפצע, הוא יישאר על הספסל ויפנה מקום לננה הילאריו הברזילאי האגרסיבי.
פאוור פורוורד: קניון מרטין (27, 2.07) – תהליך ההתבגרות האיטי שלו עשה רק טוב לפורוורד האגרסיבי וחסר הפשרות הזה, שמביא איתו לעבודה יום-יום את הנחישות, הכוח המתפרץ והראש המיושב הרבה יותר משנותיו הראשונות בליגה. עכשיו כשהוא נבון ורגוע יותר, אי אפשר יותר לפקפק באיכויות שעושות אותו אחד הטובים בתפקידו בליגה. הילאריו (22, 2.09) יצטרך לשבת על הספסל וזה קשה לבחור צעיר והיפר-אקטיבי כמו ננה. ואם ננה יורד לספסל, הרי שניקולוז' צקיטישווילי (21, 2.12) הגרוזיני יאופסן באחת המגירות של בזדליק וכנראה יצטרך להתחנן לדקות משחק, או להוכיח שהוא ראוי להן – מה שלא ממש קרה בשנתיים האחרונות.
סמול פורוורד: כרמלו אנתוני (20, 2.03) – אין לא שום דבר מיוחד, אבל יש לו הכל. כמעט. ידעו שהוא אתלט, אבל לא ידעו עד כמה רחב סט התנועות שלו בדרך לסל. הוא מהיר, יודע להוליך כדור, וחזק מספיק בשביל לעשות בלגאן ולזכות בריבאונד. אחרי שנה בודדת בליגה, ברור כי 'מלו' כאן והוא מתכוון להיות כאן תקופה ארוכה. מסורת מיתולוגית של התמודדויות עם חברו לברון ג'יימס היא רק עניין של זמן. רודני ווייט (24, 2.06) לא היה אמור להיות שחקן בסדר הגודל של אנתוני, אבל הוא עדיין מאכזב מאוד את ראשי הנאגטס. בעצם, כנראה שהוא מאכזב את כולם, מאחר ולא ממש מצא לעצמו קבוצה אחרת, למרות שחיפש. גם בגלל זה הוחתם בריון ראסל (34, 2.01) הוותיק. הוא אמנם ממשיך לדעוך, אך לניסיון שלו אין מחיר וגם לו לקליעה מבחוץ.
שוטינג גארד: וושון לנארד (31, 1.93) - קלע שלשות מדהים שירווח את ההגנות וייצר למרטין ואנתוני מקום פנוי יחסית לעבוד בו מתחת לסל. הבעיה היא שחוץ מיד מאופסת מרחוק, לנארד לא מציע הרבה. אולי בגלל זה יש מאחוריו סוללה של גארדים חדשים מסוגים שונים. גרג באקנר (28, 1.94) הגיע מפילדלפיה כדי להוסיף אגרסיביות ומהירות. דרמאר ג'ונסון (24, 2.05) התאושש מתאונת הדרכים הקשה שעבר כדי לנצל את יתרון הגובה שלו בפנים. מרקוס האטן (24, 1.89) הגיע מאירופה כסקורר.
פוינט גארד: אנדרה מילר (28, 1.88) - אחד מהרכזים הטהורים הטובים בליגה. מוסר מצוין, חודר, אחראי ורואה משחק וגם חזק פיזית יחסית לשחקנים בתפקידו. הוא פורח בעיקר במשחק המעבר, שם גם הוא יכול ללכת עד הסל ולקלוע בעצמו. עם זאת, כשבזדליק רוצה קלע מעמדת הרכז הוא מעלה את ארל בויקינס (28, 1.60) מהספסל. אחד השחקנים המוזרים בליגה. זעיר כמעט כמו מאגסי בוגס, אבל ערמומי, מהיר וכמעט לא מורגש, עד שהוא מתחיל להפציץ מעל ובעיקר מתחת לשומריו.
מאמן: ג'ף בזדליק - ואנדאוויי זיהה משהו אצל עוזר המאמן האלמוני מאטלנטה, הפך אותו למאמן הראשי בדנבר וקיווה שיהפוך את הנאגטס לקבוצת הגנה נוקשה. זה לא עבד בעונה הראשונה, אבל בעונה השניה הם הפכו פתאום לקבוצת פלייאוף בזכות אנתוני והרוח ההתקפית שהביא עמו. עכשיו כשמרטין פה, בזדליק יכול לחלום גם על קבוצת הגנה קשוחה יותר – כזאת שיכולה להביא את הקבוצה לגבהים חדשים.
שחקן מפתח
אנדרה מילר - מרטין שגשג בניו ג'רזי בחסותו של רכז בסדר גודל של ג'ייסון קיד. מילר אינו קיד, אבל גם הוא רכז דומיננטי שחושב קודם כל למי למסור ורק אחר כך איך לקלוע. ההתאקלמות של הפורוורד המעולה תלויה רבות בניהול המשחק של מילר, שבמקביל צריך לשמור על איזון עם אנתוני, שרוצה את הכדור בידיים שלו לא פחות מהכוכב הרכש החדש.
רוצים ברעתם
הקהילה הגרוזינית – הם רעים, הם נוקמים והם לא נוטשים חבר בצרה וכך נראה מצבו של הבן הגולה בדנבר, צקיטשווילי. במידה ובזדליק לא יעז להתעלם ממנו, הם עשויים לדאוג אישית לשבור את שיניו, אם אלו לא יתרסקו מעצמן כשינסה לקרוא בשמו של השחקן, אותו לא אזכיר שוב, בגלל כאבים במפרקי האצבעות.
לפנייה לכתב/ת 
