"בוש הוא השטן הגדול, קרי השטן הקטנטן"

פחות מיממה לבחירות בארה"ב: כשהמירוץ לנשיאות ארצות הברית כה צמוד, וכשלנשיא הבא של ארצות - חדש או חדש-ישן - יש דריסת רגל כה משמעותית במזרח התיכון, לא פלא שכלי התקשורת בעולם הערבי הצטרפו גם הם לחגיגת הסיקור המורחבת.

• כל העדכונים והפרשנויות על הבחירות - בסיקור מיוחד של ynet .
  

העולם הערבי חצוי בכל הנוגע לסיקור הבחירות באמריקה. הדיווח נע בין התייחסות לאקונית, שצובעת את בוש וקרי באותם צבעים, לבין תיעוב מוחלט כלפי בוש ורצון לנקום בו על שנות כהונתו.

ממבט בעיתונות הערבית עולה לעתים התחושה שבוש וקרי רואים שניהם ממילא עין בעין את המשך המדיניות בשטחים, כמו גם המשך המלחמה בטרור באפגניסטן ועיראק - ומכאן שאין הבדל של ממש ביניהם. ובכל זאת, קשה למצוא מי שיאמר מילה טובה על בוש. ההיפך הוא הנכון.

איתמר מרקוס, מנהל "מבט לתקשורת הפלסטינית", מכון מחקר העוקב אחר כלי התקשורת הערבים, אומר: "כלי התקשורת בעולם הערבי לא מסתירים את העוינות שלהם לבוש ובהתאם לכך מרבית הארגונים הערביים והמוסלמים תומכים בקרי. התמונה המתגבשת היא שכ-70 אחוז תומכים נכון להיום בקרי".

"בד בבד, בתקשורת הפלסטינית אין קריאה חד משמעית במי לתמוך", מדגיש מרקוס. "הציבור הפלסטיני לא רוצה להביע תמיכה פומבית באף מועמד כדי שלא 'להסתבך' אם עמיתו יזכה".

קל יותר לשנוא את בוש

תת-אלוף (מיל.) שלום הררי, לשעבר היועץ לעניינים פלסטיניים במשרד הביטחון, טוען כי הנטייה אל קרי נובעת "יותר משנאה לבוש מאשר מאהבה לקרי". הררי, המשמש כיום חוקר במכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, מוסיף: "רואים את זה אפילו בדברים הקטנים. כאשר קרי מקבל מומנטום חיובי כלי התקשורת הערבים מבליטים זאת הרבה מעבר למומנטום חיובי אצל בוש‎".

אולם למרות התמיכה, אין פירוש הדבר שקרי נתפש כחביב כלי התקשורת הערביים. "יש הרבה חשדנות כלפיו ואפילו כעס, לאחר שהוא התבטא לא פעם כמי שמחוייב למלחמה בטרור - ובראייתם - מלחמה באיסלאם. למעשה, ניתן לומר שבוש נתפש כשטן הגדול וקרי כשטן הקטנטן, כך שקל יותר לשנוא את בוש ולייחל להפסד שלו".

"בעיתונות הערבית נתפס בוש כאחד שמפציץ ערבים בכל מקום, כתואם של שרון שתומך בהתנחלויות שלו ושולח לו מסוקי אפאצ'י שיחסל בהם פלסטינים. לכן בקריקטורות ניתן לראות אותו מוצג כחייל אמריקני שחוטף מכות בעיראק ובאפגניסטן, בעוד דמותו של קרי עדיין ערטילאית ולא ברורה‎", מסביר הררי.

הררי מדגיש שבעולם הערבי מבינים כי הרבה מונח על כף המאזניים בבחירות הללו. "הסיקור מעיד על דריכות ודאגה וכולם רוצים שבוש יקבל מנה". כשהבחירות צמודות כל כך, אפילו ראלף ניידר, המתמודד העצמאי, מקבל התייחסות של ממש ואף זוכה לפופולריות. ניידר, אמריקני ממוצא לבנוני, אף פנה באחת התוכניות למצביעים הערביים ואמר בערבית: "הם (בוש וקרי) צוחקים עליכם. אתם חייבים ללכת ולהצביע".

הקהילה המוסלמית והערבית בארה"ב, המונה כשלושה מיליון תושבים, התגייסה גם היא לצידו של קרי. מסקרים עולה כי מדובר בתמיכה של כ-70 אחוזים לעומת 30 אחוזים לטובת בוש. מדובר במהפך של ממש, שכן הקהילה הערבית נוהגת לתמוך באופן מסורתי ברפובליקנים, בשל דעותיהם השמרניות בענייני משפחה, הפלות וכדומה. אבל אחרי המלחמה בעיראק ובאפגניסטן השתנתה התמונה מהקצה אל הקצה.

אולם גם בארצות הברית, התמיכה בקרי בקרב הקהילה הערבית מונעת יותר משנאה לבוש ולאנשי ממשלו, שהטילו לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר הגבלות ביטחוניות שפגעו - גם אם זו לא הייתה הכוונה המפורשת - באזרחים המוסלמים בארצות הברית. וכמובן שהמלחמה בעיראק ובאפגניסטן והתמיכה בשרון לא קנתה לבוש חברים בקרב המוסלמים. 

אמנם מבחינתם גם קרי יתמוך בשרון, אך לכל הפחות הוא יקדיש תשומת לב רבה יותר לנושא הפלסטיני, לעומת ממשל בוש שעד כה משך ידיו מהנושא. המצב שנוצר מוזר למדי: הרוב בקהילה הערבית והרוב בקהילה היהודית מביעים תמיכה בקרי. בקרב הערבים, יש כבר מי שחולם שהלובי הערבי בוושינגטון יהפוך ביום מן הימים לגורם משפיע כמו הלובי היהודי.  

"המוסלמים בארה"ב עדיין נושאים איתם את הבחירות של שנת 2000 ואת ה-11 בספטמבר שהגיעו אחריהן, וחלקם רוצים לנצל את הבחירות הנוכחיות כדי לנקום בבוש וללמד אותו לקח על ההבטחות שהופרו לפני ארבע שנים", ניסה העיתון "אל-חיאת" היוצא לאור בלונדון להסביר את תמונת המצב הנוכחית. "רק אחר כך, במקום השני, ניצבות המלחמות בעיראק, אפגניסטן ופלסטין".