חגיגות הבוז'ולה 2004
כמו בכל שנה בחודש נובמבר, נפתחות חגיגות הבוז'ולה. אם אתם תוהים במה דברים אמורים, שגיא קופר יספר לכם ויסביר על מה כל המהומה
השליטים באירופה של המאה ה- 14, לא ידעו חוכמות. מי שנחשד בחוסר נאמנות או בבגידה, נידון למוות, במקרה הטוב, לעינויים ולמוות במקרה הרע, וסתם לגלוּת, אם היתה לו פרוטקציה אצל "אשתו-של". גזר דין מוות, היה בדיוק מה שדוכס בורגון, פיליפ לה הרדי, החליט להנחית על כרמי הגמאיי השחור של נתיניו, כשציווה לעקור אותם מכל מחוזותיו ולנטוע במקומם זני ענבים אחרים.
הגמאיי, שבמאה ה- 14 היה אולי הנפוץ ביותר בבורגון, נחשד בכך שהוא מהווה מתחרה לא הוגן לפינו נואר. "הוא תופס את כל אתרי הגידול הטובים ביותר בקוט ד'אור", זעם הדוכס, "תעקרו את הממזר!". וכך קרה שב- 1395, נעקרו כל ענבי הגאמיי מהדוכסות הענקית, וגידולם נדד צפונה.
מי שהרוויחו מגזר הדין האכזרי, היו השכנים מאזור בוז'ולה, שהוא חלק מאזור הרון. כעת הם יכלו להנות מבלעדיות על זן ענבים שמניץ מיד בתחילת האביב, ונותן יינות שמתאימים לשתיה מוקדמת. בעידן שבו יינות לא בדיוק השביחו עם הזמן, זה העניק להם יתרון לא מבוטל על המתחרים מהסביבה, ועל כך בהמשך.
מחוז בוז'ולה אינו גדול במיוחד. מדובר ברצועה הררית , שרוחבה עד כ- 15 קילומטרים, ובמקומות מסוימים, כארבעה-חמישה בלבד. המחוז מצוי לאורכו של עמק הסאון: מהעיר ליון בדרום, ועד מאסון בצפון. למרות שאורכו של המחוז הוא 55 קילומטרים בלבד, הוא מחולק ל- 12 מחוזות יין בגדלים שונים, ששניים מהם - הבוז'ולה והבוז'ולה וילאז' - מפיקים את אחד היינות הצרפתיים המפורסמים ביותר - הבוז'ולה נובו. יתר המחוזות או ה"קרו", מיצרים יינות מעניינים הרבה יותר, מאוד ארומטיים, שמתאימים ליישון ולשימור לטווח בינוני של עשר שנים ומעט יותר.
השנה נעשו מאמצים לשפר את איכות יינות הבוז'ולה. מומחי יין וכימאים לקחו חלק בתהליכי יצור היין וקבלת ההחלטות. למרות זאת, קשה לזקוף את פירסומו של הבוז'ולה נובו, לזכות עושר טעמיו, מורכבותו, או איכויות יוצאות דופן אחרות. בסך הכל זהו יין נחמד למדי ותו לא. הנובו זכה לפירסומו בגלל העובדה שזה היין הצרפתי הראשון שיוצא לשוק מדי שנה. עובדה שנוצלה היטב כדי למכור ממנו כמויות אדירות. זה לגיטימי, במיוחד שהמון מסיבות וארועים קשורים בהשקתו של היין, ומסיבות, הן תמיד עניין מבורך.
קיימים בעולם מספר זני גאמיי, אולם הבוז'ולה נובו מיוצר אך ורק מענב ששמו המלא הוא: "הגאמיי השחור בעל המיץ הבהיר", שאנחנו נקרא לו בקיצור, הגמאיי השחור. הגמאיי השחור הוא בן למשפחת הנוארין, לה שייכים גם השרדונה והפינו נואר. לענב יש מיץ בהיר והוא מעדיף לגדול באדמת גיר וגרניט. כפי הנראה הוא הובא לצרפת על ידי הרומאים. ישנם הסבורים שכבר בתקופה זו הוא שימש להכנתו של מה שנקרא "משקה העבדים", התירוש שניתן לבוצרים מיד לאחר הדריכה, והיין שנשתה מוקדם מאוד - בתום שבועיים מהבציר.
העבדים הבוצרים לא היו היחידים שמיהרו לשתות את היין. אפילו בתחילת המאה ה- 19, רוב היינות לא החזיקו מעמד יותר משנה, וכך קרה שלקראת הבציר הבא כבר לא היה מה לשתות בערים הגדולות. סוחרי היין של ליון היו ממהרים ליקבים, לעיתים כבר בספטמבר, מעמיסים את חביות היין שעדיין תסס, ולוקחים אותן לעיר. זה מקור המנהג בו היו מחכים בערים ליין הצעיר, וחוגגים, כך או אחרת, את הגעתו.
היה זה ג'ורג' דוּבף,
אולי מלך יינני הבוז'ולה, שבמהלך מבריק של יחסי ציבור ושיווק, הפך את הבוז'ולה נובו ליין כה מפורסם בשנת 1951 הרשו שלטונות צרפת ליינני בוז'ולה למכור את היין הצעיר שלהם לפני ה- 15 בדצמבר, שהוא התאריך הרשמי בו יוצאים לשוק היינות הצרפתיים. החגיגה היתה גדולה, ותאריך מתן ההחלטה - השלושה עשר בנובמבר - הפך לתאריך הקובע.
בשנת 1985 שונה התאריך, ונקבע על יום חמישי, השלישי של נובמבר, בכל שנה. תאריך זה, שנקבע על מנת לאפשר חגיגות ארוכות ככל האפשר, נשמר בקנאות. משווקי ויבואני היין בכל רחבי העולם מתחייבים לא לפתוח אפילו בקבוק אחד לפני אותו יום חמישי, וליין עצמו אסור לצאת את צרפת לפני השמונה בנובמבר. רק אז הוא מועמס על מטוסים ומופץ בעשרות המדינות בהן ניתן להשיג אותו - בזמן.
כאמור, הנובו עצמו אינו יין גדול ולדעתי מחירו בארץ לא מוצדק. בחו"ל הוא משמש כאבן בוחן לבציר השנתי. יש ייננים, סוחרי ומבקרי יין שמקפידים לטעום את הבוז'ולה נובו בדיוק לשם כך. לפי התקן, הכרם נבצר באופן ידני, והענבים מועברים לתסיסה על האשכולות, ללא הפרדה או מעיכה, בתהליך שנקרא תסיסה קרבונית. בתהליך היצור זה יוצר יינות קלים יותר, בעלי צבע סגול וקרובים למדי באופיים ליין לבן. בארץ, יהיה השנה מחירו של הבוז'ולה נובו כ- 80 שקלים, מעט יותר ממחירו הממוצע של בקבוק בשנה שעברה.
יתר יינות הבוז'ולה שווים הרבה יותר כבוד והתיחסות ממה שהם מקבלים אצלנו (ובהרבה מקומות אחרים), ומי שיכול להתאפק כדאי לו בהחלט לחכות ליינות של עשרת מחוזות (הקרו) הבוז'ולה האחרים של 2002 שעומדים להגיע לארץ, לדוגמא הז'וליינה והסנט אמור.
איך ומתי לשתות?
בוז'ולה נובו מיוצר רק על ידי היקבים במחוזות בוז'ולה ובוז'ולה וילאז'. למרות הטענה שיש לשתות אותו צעיר ככל האפשר, עד שלושה חודשים מנובמבר, ניתן לעיתים להמשיך ולהנות ממנו לאורך כל שנת הבציר, ועד לבציר הבא. רצוי לשתות את היין בטמפרטורה של 12 מעלות ולא מיד כשהוצאתם אותו מהמקרר. את יתר יינות הבוז'ולה – שיתחילו להגיע מאוחר יותר - ניתן לשתות גם אחרי שנתיים, ורבים מהיינות ניתנים ליישון ארוך יותר תחת תנאים מתאימים.
ככל שגיל היין עולה, רצוי לשתות אותו פחות קר: מ- 13 – 14 מעלות ליינות שאחרי הנובו, ועד 15 – 16 מעלות ליינות הקרו האחרים, בני השלוש עד חמש שנים, בהתאמה. אם אם רוצים להקפיד, ואין לכם "מדבקת מד חום" או תרמומטר, אפשר להעזר ב"כלל האצבע" הבא: בקבוק יין רגיל שמוצא מהמקרר והטמפרטורה שלו אז היא כשבע מעלות, יגיע אחרי שעה בטמפרטורת החדר (25 מעלות) לחום של 13 מעלות בתחתית הבקבוק ו- 16 מעלות בחלקו העליון. להאחדת הטמפרטורות, אפשר להעביר את היין לדקנטר, או לתת לו לעמוד מעט בכוס.
מה יש בארץ?
באופן כללי השקת הבוז'ולה היא סיבה מצוינת למסיבות. חגיגות בוז'ולה וטעימות שונות ייערכו במרבית אם לא בכל חנויות היין המובילות, בסניפי רשת 'דרך היין', ב'טיב טעם' ובחנויות העצמאיות. בארץ יהיו כמה יינות זמינים, ובתוכם:
בוזו'לה נובו של לואי ז'אדו - זהו אחד מיצרני היין הגדולים בבורגונדי (כ- 150 תוויות שונות). ז'אדו משתמש בענבים האיכותיים ביותר של האזור ולכן הוא יכול לקרוא ליין בוז'ולה וילא'ז פרימייר. את היין אפשר יהיה לטעום בארועי השקת הבוז'ולה בכל הארץ, ובין השאר בסיום ארועי "נחלת בנימין הקטנה". היבואן - שקד - גם מציע חגיגת טעימות מיוחדת בלילה שבין יום רביעי לחמישי – בין ה- 17 ל- 18 לחודש, בחנויות "דרך היין". מחיר מומלץ - כ- 80 שקלים.
בוז'ולה נובו של ג'ורג' דובף - חלק גדול מההצלחה העולמית של הבוז'ולה נובו נזקף לזכותו של ז'ורז' דובף. מוצאו של דובף – "מלך" הבוז'ולה - הוא מאחת ממשפחות הכורמים הותיקות ביותר באיזור בוז'ולה, המגדלת ענבים כבר מאז המאה השמונה עשרה. הרבה בזכות השיווק וקידום המכירות של דובף גדלו מכירות הבוז'ולה נובו ממיליון בקבוקים בשנות החמישים של המאה העשרים, לכ – 70 מיליון בקבוקים בתחילת שנות האלפיים. יבואן - יינות איכות ישראל-צרפת. מחיר מומלץ - 75 עד 80 שקלים.
בוז'ולה נובו של של ג'וזף דרוהין - אחד היקבים הנחשבים ביותר במחוז. הדיווח האחרון מהיקב הוא של שנה מוצלחת ויין סגלגל בעל ברק יפה וארומה של פירות יער אדומים. היין אמור להגיע לארץ ב- 15 לחודש ויושק בסניפי טיב טעם (יבואן – החברה הסקוטית) ביום רביעי בלילה וביום חמישי בבוקר. ראוי לציין שיש עדיין בסניפי טיב טעם בקבוקי בוז'ולה וילאז' 2003 במחיר של 44 שקלים, ולמתעניינים – כדאי אולי לנסות בקבוק. המחיר המומלץ הוא בסביבות 75 שקלים.
קרובים-רחוקים
יינות ישראליים צעירים שמושקים לראשונה השבוע
גאמיי גולן של יקבי רמת הגולן - אמנם לא ממש בוז'ולה נובו, אבל בהחלט גאמיי, ובהחלט תמורה הולמת למי שמחפש יין צעיר וקל, לשתיה מיידית וללא טעמי עץ אלון וארומה של חביות. היין בעל צבע סלק בהיר והארומה הברורה ביותר היא של פירות יער סגולים. מאוד חלק ומאוד נעים לשתיה, אבל רצוי לשמור אותו קריר. למזוג בכל פעם מעט לכוס, ואילו את הבקבוק להחזיק "חצי קר". זה ישמור על הארומות שלו. יקבי רמה"ג ממליצים לשתייה בלווית חטיפים קלים או מנות מודגשות טעמים – טאפאסים שונים, מנות דגים וכד'. אנחנו ניסינו דווקא עם פירה תפוחי אדמה ובטטה, כבדי עוף מבושלים וסלט, והיה מצוין.
מחיר מומלץ: 28 – 32 שקלים.
תשבי ג'וניור - יין ג'וניור השנה הוא יין אדום יבש מזן קריניאן מיוצר בשיטה המסורתית הנהוגה באיזור בוז'ולה בצרפת – תסיסה קרבונית (בעזרת שמרים מבוז'ולה) למשך 14 יום. היין, בצבע סגלגל-אדמדם, הוא נחמד, לא יותר, ומשאיר מרירות מסוימת בפה.
מחיר לצרכן: 25 שקלים.
לפנייה לכתב/ת 
