התשוקה לגן עדן
לא ראיתי אחד מכל שוחרי קרבתו של ערפאת בעבר המכה עתה על חטא הטעות הגדולה שלו
התגובות בציבור הישראלי על מותו המתמשך של ערפאת שבו והמחישו את ניצחון השטן משירו של אלתרמן: השטן שניסה כל תחבולה לנצח את עם ישראל ולא יכול לו, עד שהטיל מבוכה בלב העם, שלא יזכור עוד כי הצדק עימו.
אין בי אכזבה ותמיהה ביחס לערביי ישראל האבלים. אכן, לא עוד מעמידי פנים כנועים ומחניפים לישראל. הם מתייצבים לצד אויבינו, מכתירים עליהם את גדול רוצחי היהודים מאז היטלר ונשבעים אמונים למורשתו. דגלנו לא דגלם, תקוותנו לא תקוותם.
אבל על היהודים בקרבנו שאצו רצו להשתטח על קברו של הרוצח, על כל מי שידע לגלות בו "גם אויב וגם ידיד" ועל כל מי שהביע צער על כך שערפאת "לא השכיל לנצל את ההצעות הנדיבות שהוצעו לו", אני מתבונן בתימהון גדול וברחמים.
לא ראיתי אחד מכל שוחרי קרבתו בעבר הקם ומכה על חטא הטעות הגדולה בעבר הקרוב-קרוב, ונשבע שלא עוד ילך שולל אחרי אויבים בנפש המסתירים לרגע את נשקם ושולפים חיוך שלום מפתה. לא שמעתי גם על אחד מאלו שהתאוו לנשיקות פיו שחש לוודא שלא דבקו בו מחלותיו: השחיתות והשקר והרצח. אכן, רבים שכחו כי הצדק עימנו ולא עם אויבינו.
אפילו ראש ממשלת המיעוט – שוודאי שמח על מות ערפאת; מעולם לא היה מאלו שהסכימו להתחבק איתו – אפילו הוא מביע שמחה עצומה על דברי נשיא ארה"ב כי יקדיש את ארבע שנות נשיאותו הבאות כדי להקים מדינה פלסטינית. ערפאת יוכל לנוח בקברו כאשר בוש ושרון ימשיכו תחתיו להיאבק על הגשמת חלומו – להקים את המדינה שלא זכה לה בחייו.
וכל מי שלא התבלבל משפע הדקויות והמורכבויות ביחס לערפאת ואמר בפשטות שהוא שמח שהוא מת סוף-סוף – זכה להרמת גבה תקשורתית. המראיינים זכרו לצטט באוזניו "בנפול אויבך אל תשמח", אבל משום מה נשכחו מלבם "כן יאבדו כל אויבך" ו"באבוד רשעים רינה".
שר הפנים של ישראל הביע תמיכתו בכך שרוצח שפוט לחמישה מאסרי עולם מצטברים על רצח יהודים יוכל להתמודד מכלאו על משרת יו"ר הרשות הפלסטינית, ולא פסל את אפשרות שחרורו לרגל העניין. חדי אוזן יכלו לשמוע ברקע את צחוקו של השטן משירו של אלתרמן. אכן, עדיף שבראש אויבינו יעמוד רוצח גלוי ולא איזה אבו פרגמאטי, המסתתר בתוך חליפה דיפלומטית של שפת חלקות שכל תכליתה להגשים את תורת השלבים של ערפאת בדרך המסוכנת לנו ביותר: לקחת את מה שמציעים לו עכשיו ולהמשיך במלחמה אחר-כך. אבל מכאן ועד שחרור של רוצח יהודים מכלאו כדי שיעמוד בראש הכנופיה – רב המרחק. רב כמרחק שבין טוב לרע.
כאשר אכלו אדם וחווה מפרי העץ בגן העדן, הם הפכו באחת ליודעי טוב ורע. מי ששומע את מנהיגינו מבין כי מתוך תשוקתם הגדולה לשוב ולחיות בגן העדן הם הסכימו לוותר על היכולת להבחין בין טוב לרע. חלקיקי פרי עץ הדעת שבהם הלכו ופחתו עד שהיו לאין. אבל – לאסוננו או למזלנו – הדרך לגן העדן נעולה. לא נפתח בפניהם אלא גן עדן של שוטים.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
