המבוגרים תורמים, הצעירים בורחים
מה עשו השבוע 2850 איש בכינוס הקהילות היהודיות בצפון אמריקה? לצד הדיונים על חיזוק הזהות היהודית והצורך לתרום למדינת ישראל הם דיברו גם על הקבלה אחרי מדונה, הבנת האיסלאם, ואיך לא לרכל - ולחיות טוב יותר. אלעד טנא עשה "שמוזינג" ושמע על החששות של יהודי אמריקה: הצעירים מתבוללים, הקשר עם ישראל מתרופף, והתחושה שארה"ב, עם בחירתו המחודשת של בוש, הופכת למדינה דתית
"זה כמו מרכז הליכוד שלכם, אבל בסטייל".
כך הגדיר זאת אחד המשתתפים בכנס השנתי של איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה (UJC) שנערך השבוע בקליבלנד, אוהיו, רגע לפני שרץ להתחבק עם עמיתיו מ-155 הפדרציות בארה"ב וקנדה. אבל היהודים לא כבשו את קליבלנד רק בשביל הטקסים וה"שמוזינג".
הכינוס חשף מערכת מאורגנת של פדרציות שמצליחות לגייס סכומי ענק, אך גם ירידה במספר הצעירים המעורבים בפעילות הקהילות והרעה ביחסים עם הכנסיה הפרסביטריאנית שקראה לחרם השקעות על ישראל בגלל מדיניותה בשטחים.
כמיטב המסורת האמריקנית, נפתחו ארבעת ימי הדיונים בטקס פתיחה מרשים בהשתתפות כוכב הוליוודי (השחקן היהודי ג'ושוע מלינה, המגלם את וויל ביילי בסדרה "הבית הלבן"), מהנדס עולה מאתיופיה, "עולה" חדשה מרוסיה לארה"ב שנקלטה בעזרת הקהילה וכמובן גל פרידמן שהגיע עם מדלית הזהב האולימפית והקים את הקהל המריע על רגליו למשך דקות ארוכות.
2,850 איש הגיעו השנה לכנס, והמארגנים הודו שזוהי ירידה במספר המשתתפים לעומת שנים קודמות. אלו שטרחו ובאו נטלו חלק בעשרות דיונים בהם דובר, בין השאר, על חיזוק הזהות היהודית של הצעירים האמריקנים, הידוק הקשר עם ישראל, וגם סיוע ליהודים במצוקה ברחבי העולם ולפרוייקטים בישראל במסגרת הסוכנות.
למי שחיפש קצת גיוון, הוצעו גם המפגשים הבאים: הקבלה אחרי מדונה, הבנת האיסלאם, שילוב הומואים ולסביות בקהילות, וגם "איך להפסיק לרכל במטרה לשמור על חיים טובים יותר".
30% מהכסף שנתרם מגיע לישראל
היו"ר הישראלי של הוועידה, אבי נאור, הדגיש בפני עמיתיו האמריקנים את חשיבות הקשר בין התורמים האמריקנים לבין תורמים ישראלים וממשלת ישראל לצורך קידום פרוייקטים משותפים. גם שר החוץ, סילבן שלום, השר מאיר שטרית וחברי הכנסת חיים רמון ודליה איציק מהעבודה הרחיקו עד לארה"ב על מנת להסביר לתורמים הפוטנציאליים על המצב בארץ.
יו"ר הסוכנות, סלי מרידור, אמר כי השנה הקרובה תהיה שנה של הכרעות קשות בישראל, במטרה להבטיח את הרוב הדמוגרפי, "ואנחנו צריכים שהעם היהודי יתגייס למשימה".רבים מהדיונים עסקו בנושאי פנים, בהם סוגיית העוני, תופעה שהתרחבה בשנים האחרונות גם בקרב יהודי ארה"ב, וזאת בעיקר בעקבות ההגירה מחבר העמים. על מנת להתמודד עם המצב החדש, רבים מהמנהיגים היהודיים קוראים להשאיר נתח גדול יותר מכספי התרומות בתוך ארה"ב. כיום מגיע לישראל רק 30% מהכסף.
סכום הכסף שגוייס השנה אמנם הגיע לכ-800 מיליון דולר, אך בקרב ההנהגה קיימת דאגה כפולה; הן מהירידה במספר התורמים - 750 אלף לעומת 900 אלף איש בשנה שעברה, והן מגילם המבוגר של מי שמוכנים לפתוח את הלב - ואת הארנק.
הצעירים בורחים, השואה לא תעזור
התרופפות הקשר עם הדור הצעיר, "שלא ידע את מלחמת ששת הימים ואנטבה", כהגדרתם, היא אחת הבעיות שמטרידות את ראשי הקהילות בצפון אמריקה. לדבריהם, אחוז ההתבוללות בארה"ב הוא למעלה מ-50%.
על אף השתתפותם בכנס של מספר צעירים בולטים כדוגמת וויין פירסטון, העומד בראש "הקואליציה למען ישראל בקמפוסים", ומרק ווילף, איש עסקים העומד בראש הקמפיין השנתי, בולטת העובדה כי רוב המנהיגים והפעילים הם בשנות ה-50 וה-60 לחייהם.
הרייט מושלי, פעילה בקהילה בניו יורק מדברת על סכנה אמיתית. "יש פער בין הדור שייסד את הפדרציות היהודיות לבין הדור הבא. בעבר, דיברנו על השואה וזה השפיע על אנשים. היום השואה לא תעזור, הקשר לא בא מהבטן. הצעירים של היום מתחתנים יותר מאוחר, עושים פחות ילדים ורבים מהם מתבוללים ולא מזדהים על הדת. היום זה גם לא רע להיות אמריקני".
לדבריה, "אם הדור הצעיר רוצה להיות גאה, הוא צריך מדינת ישראל חזקה - אור לגויים -שאפשר להזדהות איתה במסגרת ערכים משותפים של "תיקון עולם". היום המציאות בישראל מעט שונה".
על פי ויקי אגרון, מראשי הפדרציה בניו יורק, הבעיה היא שהצעירים היום יותר אינדיבידואליסטים ופחות מעורבים בארגונים. בנוסף, לדבריה, גם אמירות מצד ישראלים על כך שלא צריך את הכסף האמריקני ופרסום תמונות של טלפונים סלולריים בישראל לא מסייעים לגיוס הכסף.
אז מה עושים? יוצאים בקמפיין מיוחד לצעירים ולנשים ופועלים לחיזוק הזהות היהודית באמצעות השקעות בחינוך וחיזוק הקשר עם ישראל.
בין השאר תולים המנהיגים תקוות רבות בפרוייקט "תגלית", שלדבריהם, מוכיח את עצמו ויוצר קהילות המשך בקרב בני הנוער שחוזרים לארה"ב מביקור בישראל. בנוסף, נידונה תוכנית "מסע" להבאת צעירים לשנת לימודים בישראל.
המנהיגים היהודיים דנו עם נציגי הסוכנות בעידוד העלייה מארצות הברית ומקנדה ובכירי הקהילות קראו לעודד ולתגמל את הצעירים המעוניינים בעלייה.
סכנה: הכנסייה הפרסביטריאנית
נושא נוסף שזכה לתשומת לב רבה בוועידה הוא יחס הקהילה היהודית לכנסייה הפרסביטריאנית. הכנסייה קיבלה בוועידה השנתית האחרונה מספר החלטות נגד ישראל, בהן גם קריאה לחרם השקעות בגלל המדיניות בשטחים, ובאיחוד הקהילות חוששים כי הכנסייה תסחוף אחריה רבים נוספים.
לדברי איתן פלסון, חבר "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה", הוקם כוח משימה של הארגונים היהודים, במטרה לקיים דיאלוג וגם להתעמת עם הפרסביטריאנים במידת הצורך. הוא מספר שעד היום התקיימו כ-60 מפגשים, "כשרובם היו דו שיח של חרשים".
גם הרב גרי מרטון מהליגה נגד השמצה הביע דאגה מכך "שעד היום לחמנו יחד עם הפרסביטריאנים למען זכויות אדם והיום אנחנו מדברים בשפה אחרת".
למרות האכזבה מכשלון המפגשים, קראו המנהיגים להמשיך ולקיים דיאלוג עם אנשי הכנסיה, אך ברמות המקומיות. בדיון השתתפה גם ואלרי מונסון, ממנהיגות הכנסיה, שטענה כי קיים מגוון דעות בקהילה וכי לא כל הפרסביטריאנים תומכים בחרם ההשקעות על ישראל.
"ארה"ב הופכת למדינה דתית - וזה מפחיד"
מנהיגים יהודים רבים הביעו בכנס, באופן בלתי רשמי כמובן, דאגה רבה מניצחונו של הנשיא ג'ורג' בוש בבחירות.
סוזי גלמן, מראשי הפדרציה של וושינגטון, לא חוששת להגיד שהיא מפחדת: "הנשיא בוש לא קיבל מנדט, אבל הוא חושב שיש לו. אחת הבעיות היא שהאוונגליסטים עבדו בשבילו והוא מרגיש שהוא חייב להם. אני, כתומכת הדמוקרטים, מאוד חוששת מפגיעה קשה בזכויות האדם במדינה".
"אנחנו חוששים שהנשיא ימנה שופטים ותובע כללי שמרנים ויפגע בזכויות האישה, בנושא ההפלות ובזכויות ההומואים והלסביות", אומרת הרייט מושלי מניו יורק, "החשש הוא שאנחנו הופכים למדינה דתית - תיאוקרטיה - וזה מאוד מפחיד".
לפנייה לכתב/ת 
