הפצע הפתוח: בני הפלשמורה
כ-25 אלף מבני הפלשמורה, יהודים אתיופים שהמירו את דתם לנצרות, נותרו באתיופיה ומבקשים לעלות לארץ. לרבים מהם קרובי משפחה כאן, אבל קצב העלייה איטי, משיקולים שונים. בין בני הפלשמורה לבין היהודים חוצץ קיר של חשדנות וכעס. כתבה רביעית בסדרה
קליטת יהודי אתיופיה בין השנים 1984 ל-1991 בשני המבצעים הגדולים 'משה' ו-'שלמה', אמנם רוקנה כמעט לחלוטין את התושבים היהודיים של אתיופיה, אלו המשתייכים לעדה הקרויה 'ביתא ישראל'. אולם בנוסף להם נמצאים תושבים רבים, יהודים במוצאם, אשר במהלך מאות שנות מיסיונריות נוצרית באפריקה ובעקבות לחצים רבים שהופעלו עליהם מידי השלטונות, המירו את דתם לנצרות לפני דורות רבים, וחיו מאז כנוצרים. לאחרונה, מתוך רצון לשוב למקורותיהם, חזרו לחיק היהדות. זוהי קהילת הפלשמורה.
בערים אדיס אבבה וגונדר, לקראת הליך עלייתם לישראל. בשתי ערים אלו מתרכזים בין 15 ל-17 אלף איש, הנמצאים בהמתנה לאישורי עלייה. מתוכם, כ-1,500 כבר זכו לאישוריי עליה והם ממתינים לתורם. כמה אלפים נוספים נמצאים בכפרים שונים ברחבי אתיופיה, לרוב בקהילות מבודדות או בחמולות סגורות, המשמרות את אופיין היהודי. על-מנת לאפשר להם לקיים אורח חיים יהודי ולהתחיל בלימודי יהדות וישראל, הקימה הסוכנות היהודית עבורם שני מתחמים, אחד בכל עיר, המשמשים כמעין מרכזים קהילתיים. יש לציין, כי מרגע שעולים בני הפלשמורה לישראל, הם זוכים לכל ההטבות והמעניקים המגיעים להם כעולים חדשים.
כתבה רביעית בסדרהבשנת 98' החליטה ממשלת ישראל, בהמשך לעמדת הרבנות הראשית, כי גם בני הפלשמורה המעוניינים בכך, יוכלו לעלות לישראל וזאת במסגרת 'חוק הכניסה' לישראל ולא חוק השבות, משום שאינם יהודים. זאת, בתנאי שעם קליטתם בישראל יעברו תהליך של שיבה אל היהדות במרכזי הקליטה. ועדת שרים מיוחדת הוקמה בעניין זה, ומטרתה היתה לקבוע את המכסה ואת הקריטריונים לקביעת זכאותם של בני הפלשמורה לעלות לישראל. מאז ועד היום, על-פי הנתונים שמסר משרד הפנים, עלו לישראל על-פי חוק הכניסה קרוב ל-15 אלף מבני הפלשמורה. מספר הנותרים על-פי אומדנים שונים עומד על כ-25 אלף איש, אשר עולים ארצה בקצב של 300 בחודש, על-פי החלטת ועדת השרים ובהסכמה עם ממשלת אתיופיה.
בשל ההליך הביורוקרטי המסובך והמכסה הקבועה, מצטברים מדי חודש מאות רבות של בני הפלשמורה, הממתינים בעיקר באזורי מגורים מפחונים
לכתבה הראשונה
"אנחנו עדיין פרימיטיבים בעיניכם"
דורון שפר
השבוע לפני 20 שנה הובאו לארץ אלפי העולים היהודים מאתיופיה, במסגרת "מבצע משה". מאז התחלף דור, עולים נוספים הגיעו ב"מבצע שלמה" ובדרכים אחרות, וזוהי הזדמנות טובה לחזור לקהילה ולראות כיצד השתלבה בחברה הישראלית. האם הטענות על אפליה וקיפוח עדיין כאן, והאם ישראל 2004 עדיין שופטת את אזרחיה לפי צבע עורם?
ממשלת אתיופיה משתפת פעולה
"מצבם הכללי של כל תושבי אתיופיה אינו מעודד, אם כי בקרב בני הפלשמורה, ובמיוחד אלו שנמצאים בערים הגדולות, המצב הכללי סביר. יש בהם נשים רבות בהריון ואנשים בעלי בעיות רפואיות שונות, אבל אין רעב ואין מגפות", אומר מייק רוזנברג, מנהל המחלקה לעלייה בסוכנות היהודית. "כעקרון, משרד הפנים הוא זה הבודק זכאותם של בני הפלשמורה לעלות לישראל, אבל בגלל רצונם של תושבים רבים להגיע לישראל ישנם תמיד 'טרמפיסטים' המבקשים לתפוס טרמפ על גבם. לכן הליך בדיקת הזכאות הוא ארוך ומסובך". הליך זכאות זה, נמסר ממשרד הפנים, כולל "קיום שיחות עם בני המשפחה, זקני העדה, קרובי המשפחה המורחבת וכל גורם רלוונטי - לשם אימות הנתונים שנמסרים".
רוזנברג מציין, כי למרות שממשלת אתיופיה לא רואה בעין יפה תופעה של עזיבת אזרחיה לישראל, היא משתפת פעולה עם התהליך ומאפשרת מעבר חלק ונטול בעיות. סוגיית יהדותם, אומר רוזנברג, סבוכה ורגישה. "הסיבה המרכזית שמדינת ישראל מאפשרת להם לעלות היא איחוד משפחות. אלפי משפחות שעלו על-פי חוק השבות הותירו מאחוריהם משפחות מבני הפלשמורה, ולאחר עלייתם ביקשו להתאחד עם משפחותיהם. כמחווה הומניטרית ומתוך רצון לאפשר להם לשוב ליהדותם, הרב שלמה עמאר מבית הדין הרבני קבע שהם יהודים, אך קבע גם כי למרות זאת עליהם לעבור שנית תהליך של גיור".
עם עלייתם, מתגוררים בני הפלשמורה במרכזי קליטה ועוברים שם תהליך של גיור וקליטה. "הבעייה המרכזית היא שרובם היו חקלאים פשוטים בכפרים באתיופיה והם ממש אנאלפאביתים. לא רק שהם לא יודעים עברית, אפילו אמהארית הם לא יודעים לקרוא ולכתוב. לכן יש צורך קודם-כל ללמדם כיצד לקרוא ולכתוב באמהארית, ואחר-כך מלמדים אותם עברית. לכן התהליך הוא כל-כך מסובך וארוך", אומר רוזנברג.
הגדר המפרידה בין היהודים לפלשמורה
למרות שבני 'ביתא ישראל' שכבר נמצאים בישראל, מביעים באופן כללי שביעות רצון ממדיניות הממשלה לאפשר עלייתם ארצה של קרוביהם שהמירו דתם, לא כולם רואים זאת בעין יפה. "חייבים לומר, שבעוד שיהודי אתיופיה עלו מתוך אהבת ישראל, ציונות רבה ומוטיבציה אדירה להגשים חלום, מרבית בני הפלשמורה עולים בעיקר ממצוקה קשה ומתוך רצון להתחבר לבני משפחותיהם. הם לא ממש ציוניים ולא יודעים הרבה על ישראל", מודה רוזנברג.
"יש מחלוקת קשה בין 'ביתא' לבין הפלשמורה. 'ביתא' רואים בפלשמורה כמי שסטו מדרך היהדות ומנסים כעת לשוב בדלת האחורית", אומר אדנה טדלה,
מדריך של הסוכנות היהודית בצפון הארץ אשר עלה ארצה במבצע משה. "ביתא שמרו במשך כל השנים על יהדותם במציאות של התבוללות, כפייה והתנכלות קשה מצד הנוצרים. הפלשמורה, לעומתם, בחרו להתבולל כדי להקל לעצמם על הסבל. מנהיגי 'ביתא' אומרים עכשיו, 'אנחנו סבלנו כל השנים בשל יהדותנו והם דווקא נהנו באתיופיה מיחס חיובי – אז למה עכשיו הם מגיעים יחד אתנו ומקבלים את אותן הזכויות?'. באתיופיה היה נתק כמעט טוטאלי בין שתי הקהילות האלה", הוא מוסיף.
אך למרות זאת, ואולי מתוך רצון לכפר על חטאי העבר, מפגינים בני הפלשמורה רצון עז לחזור אל חיק היהדות ולהתקרב ככל האפשר לאחיהם בני 'ביתא ישראל'. "הם עוברים בארץ משבר גדול יותר משעברנו אנחנו, מפני שהם נתקלים בקשיים להתקבל קודם-כל לקהילה האתיופית שכבר נמצאת כאן, בגלל הנתק ההיסטורי. עד שלא יצליחו להתחבר לקהילה האתיופית, לעולם לא יצליחו להתחבר לחברה הישראלית הכללית. יש להם רצון עז להתחבר ולהשתלב וחלקם חש נקיפות מצפון עזות על מה שעשו אבותיהם והם רוצים לכפר על כך. פעמים רבות הם אומרים 'על מעשיי אבותינו אל תענישו אותנו'. המבוגרים בקרב הקהילה היהודית לא ממש מקבלים זאת, אבל הצעירים מקבלים אותם בלי שום בעיה", אומר טדלה.
מבחינה תרבותית, לעומת זאת, מגיעים בני הפלשמורה עם ידיעה רבה יותר אודות ישראל והחברה הישראלית. את ידיעותיהם אלה הם רוכשים במסגרת תחילת לימודיהם באתיופיה, בעת הליך ההמתנה לאישורי העלייה. "מלמדים אותם כבר באתיופיה מה קורה בישראל וכך הם מגיעים הרבה יותר מוכנים ומכירים טוב יותר את ישראל", אומרת אימזט אקלה, עובדת סוציאלית במרכז קליטה במבשרת ציון. "הם גם חילוניים יותר ומסורתיים פחות, אבל יחד עם זאת, הריחוק התרבותי עדיין עושה את שלו. שנתיים במרכז קליטה זה לא מספיק", היא אומרת.
לאחרונה, בעקבות מצוקת רעב וצפיפות שעוברים על הקהילה באתיופיה, יצאה הסוכנות היהודית לממשלה להגביר את קצב עליית יהודי הפלשמורה לישראל ולאפשר ל-500 איש לעלות מדי חודש. גם ועדת העלייה והקליטה של הכנסת הצטרפה לקריאה זו, אולם לעת עתה אין שינוי בכמויות.
לפנייה לכתב/ת 
המאבק למען בני הפלשמורה (ארכיון)
צילום: סבסטיאן שיינר
טדלה. מחלוקת קשה עם "ביתא"
צילום: הסוכנות היהודית
מומלצים
