שתף קטע נבחר

קשיים ברציף: עוד סיפורים על הרכבת
נכים מתלוננים: הרכבת מערימה עלינו קשיים. מתברר שהחוק מחייב אותם להודיע 24 שעות מראש על הגעתם לרציף. נגישות ישראל: מדובר בגזירה בלתי שוויונית. גם לרוכבי האופניים תלונות: למה אי אפשר להעלות אופניים לרכבת?

עכשיו כבר אין ספק: הרכבת הפכה לכלי התחבורה המבוקש ביותר בישראל. כל חודש היא מסיעה יותר מ-2 מיליון נוסעים, ומתחילת השנה השתמשו בה 18.5 מיליון איש, גידול של כ-15% לעומת אשתקד. גם הממשלה כבר הבינה את זה, והיא תשקיע יותר מ-20 מיליארד שקל ב-4 השנים הקרובות כדי להרחיב את רשת המסילות בישראל.

 

ואכן, ציבור גדול מאוד של נוסעים נהנה מנסיעה שקטה, מהירה ובטוחה יותר, בעיקר בחורף. ציבור גדול מאוד, להוציא שתי אוכלוסיות: הנכים ורוכבי האופניים.

 

מתברר כי ברכבות רבות מקצים מעט מדי קרונות לנכים, ולא כל התחנות נגישות להם. אבל הבעיה העיקרית נעוצה דווקא בחוק: חוק שוויון זכויות לאנשים
עם מוגבלויות קובע כי נכה על כיסא גלגלים (או עם מוגבלות אחרת) צריך להודיע 24 שעות מראש לפני שהוא מגיע לתחנת הרכבת. תקנה אבסורדית שהופכת את הרכבת למאוד לא ידידותית לאנשים עם מוגבלויות.

 

"נסעתי מתחנת באר-שבע לת"א, אך נבצר ממני באותה פעם להודיע מראש על הגעתי", מספר איגור, נכה בכיסא גלגלים. "הכרטיסן לא נתן לי לעבור, ומנהל התחנה כעס על שלא הודעתי מראש על בואי. כמובן שפיספסתי את הרכבת ונאלצתי לחכות שעה שלמה לרכבת הבאה. למחרת נסעתי שוב, הפעם עם הודעה מראש. למרות זאת, לא היה איש עם 'מעלון' כדי להעלות אותי עם הכיסא, ועובדי הרכבת עשו זאת ידנית".

 

איגור טוען גם שמנהל התחנה בבאר-שבע אינו מאשר מדי פעם נסיעות של נכים לתחנות תל-אביב מרכז והאוניברסיטה ללא סיבה מוצדקת. "איך ייתכן שייאסרו נסיעות על דעתו של מנהל תחנה ובלי להודיע מראש לציבור הנכים? מה היה קורה אילו הייתי עובד בת"א? גם אם אני בא ללא התראה מראש - זו זכותי המלאה לעלות לרכבת", טוען איגור, המתכוון להגיש תביעה משפטית נגד רכבת ישראל.

 

"החוק אכן מגוחך", אומר יובל וגנר, "יו"ר עמותת נגישות ישראל. "הרכבת מפעילה מעלונים מיוחדים, שמכניסים את הכיסא לתוך הקרון, ולכן היא מבקשת התראה מראש. אבל אין ספק שאפשר למצוא פתרונות יעילים יותר ולבטל את הגזירה הבלתי שוויונית הזו".

 

וגנר מוסיף כי יש לציין לטובה את השיפור שחל ברכבת באחרונה. "הנגישות בתחנות רבות השתפרה במה שנוגע לחניה, שירותים וגישה לרציף, לא רק לבעלי כיסא גלגלים אלא לכל סוגי המוגבלויות. בנוסף, מופיע באתר האינטרנט של הרכבת אינפורמציה מפורטת לגבי נגישות בכל תחנה ותחנה. חבל שבנושא העלייה לקרון עדיין לא מסבירים ברכבת פנים לנכים", הוא מסכם.

 

ובאותו עניין, בשבוע שעבר עלתה בכנסת שאלה נוספת: "מדוע ציבור הנכים בישראל אינו זכאי להנחה בדמי הנסיעה?" פנה ח"כ חמי דורון בשאילתה לשר התחבורה, מאיר שטרית. "כיצד ייתכן שאנשים המוכרים כנכים לצמיתות על ידי הביטוח הלאומי וזוכים להטבות שונות בשל מגבלותיהם, אינם מקבלים פטור מרכישת כרטיס או לפחות הנחה לנסיעה ברכבת?"

 

התשובות לשאלות האלה אינן בידי הרכבת, אלא בידי בית המחוקקים שלנו ומשרד התחבורה. הרכבת פועלת על פי החוק, שלפיו על הנכה להודיע 24 שעות מראש על הגעתו לנסיעה.

 

"ההיערכות לקראת נסיעתו של נכה ברכבת מורכבת וכרוכה בתיאומים ובהכנות, מה עוד שלא כל הרכבות ערוכות לקליטת נוסעים נכים", אומר בתגובה בני נאור, דובר הרכבת. "עם זאת, אנשי הרכבת עושים את מירב המאמצים לסייע ולתת שירות הולם לנכים שמגיעים ללא תיאום מראש, בכפוף למגבלות הקיימות בשטח".

 

אשר לתלונתו של איגור, אומרים ברכבת, כי המתלונן הגיע דקות ספורות לפני יציאת הרכבת ולא ניתן היה לעזור לו כך שיספיק להגיע לרכבת שתיכנן. בתקנות מופיעה ההנחיה להגיע כ-15 דקות לפני מועד יציאת הרכבת.

 

רוצים קרון לאופניים

 

גם רוכבי האופניים כועסים על רכבת ישראל. הרכיבה על אופניים הפכה בשנים האחרונות לספורט פופולרי מאוד, ורבים נעזרים באופניים כדי להגיע מתחנת הרכבת למקום עבודתם או הביתה. יעידו על כך המתקנים לחניית האופניים, המלאים כמעט בכל תחנות הרכבת, בקיץ ובחורף כאחד.

 

ערים גשומות כמו אמסטרדם, ברלין, פאריז, ניו-יורק ואפילו לונדון מצאו פתרון לבעיה - אז למה לא תל-אביב? לרכבת ישראל אי-אפשר להעלות אופניים. אף פעם. לא בשעות מסוימות ולא בקרונות מסוימים ולא בקווים מסוימים. אין מקום לאופניים ברכבת, למרות שמאות אנשים רוצים להגיע באמצעותה למקום עבודתם ואלפי בני נוער רוכבים בטבע, במקומות שאליהם מגיעה הרכבת.

 

"רוכבי אופניים נאלצים לראות בקנאה כיצד אנשים רבים מעלים לרכבת כבודה גדולה", מספרת אילת ברנד ממושב גבעת ישעיהו. "נסיעה אחת בקו בית-שמש תל-אביב בחופשות, לדוגמה, מספרת הכל. מאות משפחות עולות לרכבת עם עגלות ילדים, חבילות ענק וסלים שחוסמים את המעברים. איש אינו אומר דבר, כי ברור שיש כאן צורך של אוכלוסייה מסוימת. מדוע ייפקד מקומם של האופניים, התופסים הרבה פחות מקום?"

 

בחו"ל כמעט שאין רכבת בלי אופניים. אפשר להסיע אותם בקרון נפרד ומיוחד למטען, או בקרונות שהוקצו לנוסעים עם אופניים. יש רכבות שמאפשרות זאת במרפסת שליד הקטר, אחרות מאפשרות זאת בכל הרכבות, אך לא בשעות השיא. ברוב ארצות אירופה הסעת אופניים היא חינם, ובמדינות מסוימות בארה"ב בתשלום.

 

האפשרות להעביר אופניים ברכבת כדאית גם כלכלית - היא תגדיל את נפח הנוסעים ותחסוך אנרגיה וזיהום

ממכוניות.

 

"נושא העלאת אופניים לרכבות נבדק ונשקל בכובד ראש", אומר בני נאור. "לצערנו, במצב הנוכחי לא ניתן להוביל אופניים, בעיקר בשל מחסור בקרונות ומשיקולים בטיחותיים. העלאת אופניים לרכבות דורשת הקצאת מקום מיוחד בקרונות, התקנת מתקני עיגון כדי למנוע פגיעה בנוסעים, התאמת פתחים ומשטחים כדי לאפשר העלאתם והורדתם מהקרונות בבטחה והתאמת לוחות זמני הרכבות לזמני עצירות ארוכים יותר. עם זאת, הנהלת הרכבת מודעת לביקוש העברת אופניים ברכבות ועושה ככל יכולתה כדי להגיע לפתרון".

 

כדי לזרז את הנהלת הרכבת למצוא פתרון בהקדם, מציעים חובבי האופניים לחבריהם לפנות מדי פעם להנהלת הרכבת באמצעות מוקד פניות הציבור ולהזכיר להם את הבעיה: טל. 03-6937409, פקס. 03-6937443, מייל: pniyot@rail.org.il, ודואר, ת.ד. 18085 ת"א 11806.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גבי מנשה
רכבת. אין כניסה לאופניים
צילום: גבי מנשה
מומלצים