בוטל כתב האישום נגד מנהל בית השאנטי

סוף הפרשה? פרקליטות מחוז תל אביב חזרה בה היום (ד') בבית משפט המחוזי בתל אביב מכתב האישום שהוגש נגד עובדיה (דינו) גרשון, מבעלי בית השאנטי בתל אביב.

גרשון, בן 64, הואשם בעבירות של ביצוע מעשה סדום בנסיבות אונס, ביצוע מעשה מגונה ותקיפה מינית של צעירה בת 19 במשך שנים ארוכות, כאשר היתה בין הגילאים 6-13.

לפני כחצי שנה הוא זוכה על ידי בית המשפט העליון מעבירת אונס של קטינה אחרת, לאחר שבית המשפט המחוזי הרשיע אותו באותה פרשה באוקטובר 2003 וגזר עליו 15 שנות מאסר.

עוד במהלך המשפט הראשון החליטה הפרקליטות להגיש נגדו את כתב האישום אשר בוטל היום.

מהפרקליטות נמסר כי "לאחר עיון מחדש בראיות התביעה, לאור ספקות שהתעוררו לגבי עיתוי הגשת התלונה, כבישת העדות במשך שנים, התפתחויות אחרות בתיק, וקשיים ראייתיים נוספים, ועל אף מהימנותה של המתלוננת בעינינו, סברה התביעה כי לא יעלה בידה להוכיח את המיוחס לנאשם ברמה הנדרשת בפלילים".

עורכת דינו של גרשון, יפית וייסבוך, אמרה היום כי הציגה בפני פרקליטת המחוז רות דוד "עובדות אשר גרמו לביטול כתב האישום בהסכמה".

וייסבוך אמרה כי "זו החלטה אמיצה ונכונה שלהם שהתקבלה לאחר שכל העובדות בתיק נבדקו מחדש ובין היתר גם הטענות של דינו נבדקו והפרקליטות הסיקה מסקנות והחליטה לבטל נגדו את כתב האישום".

גרשון אמר בתגובה: "תמיד הייתי נקי וכנראה שסוף סוף גם אחרים ראו את זה. עכשיו אני חוזר לפעילות רגילה בבית השאנטי כאדם שכולם יודעים שהוא נקי. תמיד עבדתי עם ילדים. הקמתי את בית השאנטי ואני לא יכול שלא להמשיך לעשות את זה".

הזיכוי בעליון

בחודש אפריל זיכו אותו שופטי העליון יעקב טירקל ואדמונד לוי מכל אשמה, בניגוד לעמדת נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרון ברק, שביקש בעמדת מיעוט להשאיר את ההרשעה על כנה.

לפי כתב האישום המקורי, בו הורשע גרשון, הוא תקף נערה חוסה בבית השאנטי, שסבלה מתסמונת נדירה, "הגורמת לה להתנהגות מינית בוטה ולרצון להתחבב על סביבותיה". גרשון נהג לצפות עמה בסרטים פורנוגרפיים, ולאחר מכן ביצע בה את זממו.

שופט בית-המשפט המחוזי, דוד בר-אופיר, כתב בשעתו כי גרשון ניצל את מעמדו "מתוך אטימות מצדו של מי שחובתו לפרוש כנפיו על הקטינה ולגונן עליה". עוד כתב השופט כי גרשון "הפר את האמון המובן מאליו שנתנה בו הקטינה. מי שאמור היה להיות ידיד ומגן, הפך להיות אויב שרמס את חירותה האישית של הקטינה, את כבודה ואת האוטונומיה שלה".

ואולם, בית-המשפט העליון החליט להפוך את ההחלטה על פיה. "אשמתו של המערער לא הוכחה במידה הנדרשת", כתב השופט אדמונד לוי. "אין ספק שהמתלוננת תרגיש שהדין לא מוצה ולא נעשה צדק, אבל כשיש דילמה בין לגרום תחושה טובה למתלוננת לבין הכרעת הכף למאסר של אדם שנגדו לא הוכחה אשמתו באופן סופי, הכף נוטה לטובת מנהל בית השאנטי".