שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מערכת הבריאות עשתה לכם עוול? כך תתבעו. מדריך
    רופא ניתח לכם את היד הלא נכונה? קופת החולים החליטה שלא לתת לילד שלכם תרופה שמגיעה לו? המערכת הרפואית היא גוף חזק ומפחיד, אבל גם אותה אפשר לתבוע. ככה תוכלו לעשות את זה

    יאסה עלי-דעקה אושפזה בשנת 88' בבית החולים כרמל בחיפה. שנים ארוכות היא סבלה ממום מולד בכף רגלה, ורופאיה פסקו: "צריך לנתח". בתום ההליך הרפואי הועברה מיאסה לחדר ההתאוששות, ולחרדתה גילתה שהרגל אמנם חזרה לתפקד מצוין, אבל היא לא מסוגלת להזיז עוד את הכתף. היא הזעיקה את רופאיה, ואלה סיפרו לה שבמהלך הניתוח הבחינו שהיא סובלת מגידול באזור הכתף והחליטו באותה הזדמנות לטפל גם בו. הניתוח הספונטני נכשל, והכתף שותקה.

     

    מזעזע? בהחלט. יכול לקרות לכל אחד? ועוד איך. במקרה של מיאסה החליטה המערכת לסגור עניין ולפסוק לה 35% נכות. החולה חשבה אחרת ותבעה את בית החולים. בבית המשפט המחוזי דחו אותה בטענה שהמקרה מצער, אך אין מה לעשות. היא ערערה לעליון, ושם כבר נפסק אחרת. החולה צודקת, אמרה הערכאה העליונה. בין אם הניתוח היה חיוני או לא, החלטת הרופאים פגעה באוטונומיה של התובעת על גופה, וזאת חשובה יותר מכול.

     

    מה המסקנה מהסיפור הזה? שהעיקשות משתלמת. בית החולים כרמל הוא מוסד מכובד, עשיר ומצויד בפרקליטים טובים. למרות זאת, כאשר לא מוותרים ומאמינים בצדקת הדרך, אפשר לנצח אפילו אותו. הדבר נכון גם לגבי כל

    מרפאה, קופת חולים או בית חולים אחר בארץ. אם אתם מרגישים שנעשה לכם או למישהו מקרוביכם עוול במהלך טיפול רפואי, אתם יכולים לצאת למאבק ואפילו לנצח.

     

    אז איך עושים את זה כמו שצריך? איך תובעים את המערכת וגם זוכים בסוף? בתור התחלה קוראים את המדריך הבא. בעמודים הבאים ניסחו עבורנו כללי זהב שלושה מומחים בתחום: פרופ' שמעון גליק, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, עו"ד אהובה טיכו, פרקליטה בעלת ניסיון רב המתמחה בתביעות רפואיות, ואיש הביטוח שוקי מדנס, הבעלים של "מדנס", חברת ביטוח מובילה המתמחה בהגנה על המערכת הרפואית מפני תביעות. אלה ההמלצות שלהם. כדאי שתזכרו אותן לפני שאתם יוצאים לדרך.

     

    איך תובעים

     

    לא סתם הזכרנו את סיפורה של מיאסה. בעיתוי מוצלח, דווקא המקרה שלה (שכמוהו כבר אירעו קודם לכן) סלל דרך משפטית חדשה. מאז שהתיק זכה בעליון נקבע כי חולים יכולים לתבוע את מערכת הבריאות לא רק באמצעות מסלולים מיוחדים שזו יצרה עבורם (אליהם נגיע מיד), אלא פשוט בהגשת תביעה לבית המשפט, ממש כמו שתובעים בוס שפיטר אתכם או קבלן שלא שיפץ לכם את הבית כמו שצריך.

     

    חמש שנים עברו מאז המקרה, וכיום מתגלגלות לפתחו של בית המשפט לא פחות מ-600 תביעות פיצויים מדי שנה. בשנים האחרונות מצליחים סוף סוף עורכי דין לסדוק את קשר השתיקה ההדוק של המערכת הרפואית ולמצוא מנהלי מחלקות בכירים, רופאים מהסקטור הפרטי ורופאים בגמלאות שמוכנים להעיד נגד חבריהם למקצוע תמורת סכומי כסף גבוהים במיוחד. הוסיפו לכך לא מעט רופאים שחצו את הקווים, למדו משפטים ומתמחים כיום בתחומי הרשלנות הרפואית - ותקבלו מספר כתובות להתחיל בהן את המסע שלכם.

     

    מתי גם אתם יכולים לתבוע את המערכת? בשלושה מקרים: אם אתם סבורים שהתרחשה רשלנות רפואית במהלך הטיפול בכם (ראו מסגרת) או אם המערכת עברה על שני חוקים שכדאי שתכירו: חוק זכויות החולה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

     

    דעו את החוק

     

    חוק זכויות החולה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי הם שניים מהחוקים המתקדמים ביותר שהעבירה הכנסת בעשור האחרון. על פי החוק הראשון, לכל חולה בארץ עומדות מספר זכויות יסוד: זכות לקבל טיפול רפואי נאות, זכות לקבל מידע

    מקיף על הטיפול לפני ביצועו (כולל חוות דעת שנייה והסבר מפורט על השלכות הטיפול וחלופות אפשריות), זכות לדעת מי הרופא שיטפל בו וזכות לשמירה על כבודו ועל פרטיות הטיפול. על פי חוק זה חייב החולה להסכים בדעה צלולה לכל טיפול רפואי ("הסכמה מדעת" בלשון החוק) וזכאי לקבל מידע על תיקו הרפואי. את הזכות הזאת יכול החולה להעביר לכל אדם אחר שיבחר במקרה שהוא חושש מאובדן צלילות במהלך הטיפול.

     

    חוק ביטוח בריאות ממלכתי חשוב לא פחות. כל אזרח מעל גיל 18, כך קבעה הכנסת, מחויב לבטח את עצמו דרך קופת חולים. הוא זכאי לבחור את הקופה וזו חייבת לקבלו בלי קשר לגילו או למצבו הבריאותי. הקופה מחויבת לתת לאזרח סל שירותים הקבוע בחוק וכן סל נוסף שנקרא שב"ן (שירותי ביטוח נוספים). השירות שהקופה אמורה לתת לכם חייב להיות סביר ותוך שמירה על פרטיותכם.

     

    הרבה זכויות מעניקים לכם שני החוקים האלה, הלא כן? חשוב שתשננו אותן, משום שאם נפגעה אחת מהן, זכותכם לתבוע את קופת החולים או המדינה שלא עמדו בהבטחתן הקבועה בחוק. מה שעליכם לעשות כעת הוא להיזכר במקרה שאירע לכם ולבדוק אם בגללו נפגעה אחת הזכויות שהעניקה לכם המדינה. ערכו ניתחו אתכם בלי שהסכמתם, כמו במקרה של מיאסה? המדינה אפוא התעלמה מזכותכם "להסכים מדעת" לטיפול, ואתם יכולים לתבוע אותה. האחות התורנית השאירה את התיק הרפואי של אביכם על שולחנה כדי שכל העולם יוכל לבוא ולעיין בו? תוכלו לתבוע את בית החולים מפני שזה התעלם מהזכות לפרטיות, שגם היא מוזכרת בחוק.

     

    השלב הבא - עורכי דין

     

    תביעות נגד מערכת הבריאות לא מנהלים לבד. המערכת הרפואית מערימה לעתים מכשולים ביורוקרטיים כה סבוכים, שכדי להילחם בהם נדרש מומחה. בשנים האחרונות החלו פרקליטים להתמחות בתחום (ראו מסגרת), ואתם צריכים לחפש לכם אחד מהם.

     

    אז אם אתם חשים שעשו לכם עוול, צרו קשר עם עורך דין מומחה. לאחר פגישה במשרדו שבה תספרו לו את שאירע, הוא יוכל להעריך אם יש לכם "קייס", ואם כן - הוא יתחיל לאסוף עבורכם את המסמכים הרפואיים שיידרשו

    לצורך התביעה. מסמכים אלה יעברו לידיו של רופא מומחה שיכין חוות דעת לבית המשפט, ובעזרתה יהיה אפשר להגיש את התביעה.

     

    האם אתם יכולים במהלך הזמן הזה לשבת בצד ולחכות? ממש לא. ההמלצה שלנו היא שגם אתם תלכו למוסד המטפל ותדרשו את תיקיכם הרפואיים. "עקרונית", אומרת עו"ד טיכו, "הכי מומלץ לקחת את התיק הרפואי האישי מהמוסד מיד כשמשתחררים ממנו, אבל גם אם לא עשיתם זאת, השיגו אותו מהר ככל האפשר. ככל שעובר הזמן מהמקרה המדובר, תגלו שנעלמים מהתיק כל מיני מסמכים מרשיעים ש'אובדים באורח פלא'".

     

    איפה תובעים?

     

    התשובה לשאלה מי הוא הגוף שיטפל בתביעה שלכם קשורה לחוק שבעזרתו החלטתם לתבוע. תביעת נזיקין (תביעה כספית) בגין רשלנות רפואית או בגין עבירה על חוק זכויות החולה היא עניין שעובר בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי. איזה מהשניים? תלוי מה הסכום שאתם יכולים לתבוע. בבית משפט שלום אפשר לתבוע רק עד 2.5 מיליון שקל. תבעתם יותר - לכו לבית המשפט המחוזי, רק זכרו דבר חשוב: זה יכול לפסוק לכם פיצויים נמוכים בהרבה משביקשתם, ובנוסף הוא גם נוטה "להעניש" תובעים חמדנים מדי ומכריח אותם לשלם אגרה מיוחדת במקרה של פער מביך בין הדרישה המקורית לסכום הסופי.

     

    ומה אם בחרתם במסלול התביעות על פי חוק בריאות ביטוח ממלכתי? כאן בית משפט רגיל הוא לא הכתובת שלכם, אלא קופת החולים שבה אתם חברים. תביעות נגד הקופות הן עניין מעט שונה מתביעות נזיקין. אפשר לנהל אותן

    לבד אבל באמת לא מומלץ, כי מדובר בתחום סבוך משפטית. הן מתנהלות בבית דין אזורי לעבודה ולא תובעים בהן כסף אלא שירות, קרי שהקופה תבצע דברים שהתחייבה עליהם: טיפול רפואי שכלול בסל השב"ן ששילמתם תמורתו כסף טוב, הפניה לרופא שקרוב לביתכם במקום רופא מרוחק שאליו נדרשתם להגיע - דברים שכאלה.

     

    ומה אם אתם תובעים את הקופה לא על שירות שלא ניתן אלא על טיפול כושל? כאן עליכם לנהל מערכה בבית המשפט בגלל רשלנות רפואית. תיק זה יתנהל כפי שמתנהלים תיקי תביעה "רגילים": דרך בית משפט שלום או מחוזי.

     

    כמה זה עולה?

     

    תיק ממוצע מתנהל בבתי המשפט בארץ בין שלוש לחמש שנים. עם זאת תביעות רפואיות הן לא תיק ממוצע. גם אם תזכו בתביעה בבית משפט שלום או מחוזי, ייתכן שהמערכת תערער בערכאה גבוהה יותר. הממסד הרפואי פוחד מתקדימים בתביעות נגדו, משום שמשמעות כל תקדים היא הפסד עצום של כסף בעתיד (אחרי הכול, בית המשפט דורש ממנו לתקן את דרכיו גם במקרה של חולים עתידיים ולהבטיח להם זכויות רבות שאתם לא קיבלתם).

     

    לעומת זאת, תביעות נגד המערכת המסתיימות בפשרה אורכות שנה לכל היותר, מה שמביא אותנו לעניין התשלום לעורכי הדין שלכם. אם החלטתם ללכת על תביעה והגעתם לפשרה, התעריף המקובל בשוק לשכר הטרחה שלהם יהיה 17.5% מכספי הפיצויים. אם התביעה הסתיימה רק בפסק דין בבית המשפט, התעריף יאמיר ויעמוד על לא פחות מ25-20- אחוז מהפיצויים, וזה בהחלט משהו שצריך לקחת בחשבון. מאידך, אם לא תזכו בתביעה, לא תשלמו שכר טרחה כלל.

     

    כמה כסף אפשר לקבל

     

    בארה"ב, ממלכת התביעות הרפואיות, שוק זה מגלגל סכום מטורף של 15 מיליארד דולר בשנה, ותובעים שגררו בתי חולים לבית המשפט יכולים לצאת גם עם עשרות מיליוני דולרים ביד. בארץ המצב שונה לגמרי. בתי המשפט עדיין מגלים אחריות כלפי הממסד הרפואי הנתבע וזוכרים שבמצבם הכלכלי הקשה יכולות תביעות ענק למוטט את בתי החולים או הקופות. לכן הסכומים שנפסקים לאזרחים הם מתונים יותר. סכום הפיצויים הגבוה ביותר שנקבע עד היום בעקבות תביעה רפואית עומד על 12 מיליון שקל. מדובר בתעריף חריג שניתן להוריו של ילד שסבל ממומים רבים ונזקק לטיפול רפואי צמוד ויקר לכל חייו בעקבות טיפול רפואי כושל.

     

    באופן עקרוני קובעים שופטי ישראל את הסכום המגיע לתובעים אחרי חישוב זהיר (ויש שיאמרו גם קטנוני) שכולל את עלות הטיפול והציוד הרפואי שהחולה נזקק לו, את השאלה אם נפגעה הכנסתו ומהם אחוזי הנכות שנפסקו לו. שורה תחתונה: מרבית הפיצויים מסתכמים בכמה מאות אלפי שקלים, ורק לעתים נדירות מגיעים לסכום של מיליונים בודדים.

     

    ומה אם תובעים בגלל עיקרון ולא בשביל כסף?

     

    נעשה לכם עוול, אבל לא הכסף מעניין אתכם אלא הרצון ללמד את המערכת לקח כדי שתשפר את דרכיה? גם כאן קיימים מספר מסלולים שיאפשרו לצדק לראות אור. קופות החולים פגעו בכם? לכל אחת מהן יש ממונה על קבילות הציבור המטפל בתלונות חולים או בני משפחה המשמשים אפוטרופוסים (בעיקר הורים לילדים קטנים שנפגעו מטיפול המערכת). המקרה שלכם יובא לעיון הממונה על הקבילות, וזה יחליט כיצד לנהוג נגד הרופא או המטפל שפגע בכם.

     

    תלונה תוכלו להגיש גם למשרד הבריאות. גם למשרד זה יש נציב קבילות שמגובה בצוות יועצים. אלה יחליטו אם לזמן אתכם ואת הצוות המטפל לבירור, אם לסגור את התיק או אפילו אם יש למנות ועדת בדיקה מיוחדת (במקרים של מוות לא טבעי המשרד ממנה ועדה כזאת באופן אוטומטי).

     

    אם הנציב מתרשם שבמקרה שלכם אירעה רשלנות חמורה או הפרת זכויות חולה, הוא מוסמך להעביר את התלונה לידי ועדת המשמעת של משרד הבריאות לדין משמעתי. הוועדה יכולה להמליץ לשלול את רשיונו של איש הצוות הרפואי לזמן קצוב או לצמיתות, לנזוף בו או להעיר לו. אם הנציב חושד שבתלונה שלכם יש גם יסוד פלילי, מחובתו לערב בעניין גם את המשטרה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיא מנדלין
    תביעה רפואית. צריך להיות בקיא בכל הכללים
    צילום: גיא מנדלין
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים