שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    סקר: אצל 20% מהזוגות, בגידה מובילה למערכת יחסים

    זה לא נדיר שאנשים פוגשים את בן או בת זוגם לחיים – בשעה שהם עדיין בעיצומה של מערכת יחסים • למעשה, מחקר אמריקאי מצא שזה קורה ב-20% ממערכות היחסים הקבועות • מתברר ש'סחיבת בן זוג' נפוצה בכל העולם, ושנשים עושות את זה בדיוק כמו גברים

    כשבחור פוגש בחורה הם מתאהבים ומתחתנים. סיפור מוכר? במקרים רבים זה ממש לא הסיפור, או שזה רק חלק ממנו. פעמים רבות אפשר לנסח את זה דווקא כך: הזוג המאושר נפגש בעת שלכלה היה חבר צמוד, שהיה – מה לעשות – החבר הכי טוב של החתן, אבל כבר לא. לקח לכלה ארבעה חודשים כדי לצוד את הבחור שאותו היא רצתה באמת.

     

    מחקר שמסקנותיו פורסמו לפני חודשיים בירחון הרשמי של הפסיכולוגים בארה"ב מגלה ש-20% ממערכות היחסים הקבועות התחילו כאשר לפחות אחד מבני הזוג היה נתון עדיין בקשר רגשי עם אחר. עורכי המחקר – שבראשם עמד פרופ' דייוויד שמידט מאוניברסיטת בראדלי באילינוי – מכנים את התופעה 'סחיבת בני זוג'.

     

    במחקר השתתפו צעירים עד גיל 35 ובני זוג בני 40 עד 65. הוא הקיף 16 אלף איש ב-53 ובני מדינות, והמסקנות רוכזו במעבדת הפסיכולוגיה של אוניברסיטת בראדלי. יותר מכל הופתע החוקרים מכך שסחיבת בן זוג (או פיתויו, קראו לכך איך שתרצו) היא עניין חוצה יבשות ותרבויות ומקובל בכל מקום.

     

    במסגרת המחקר האמריקאי הודו 62% מהנשאלים ו-40% מהנשאלות שניסו לפתות בני זוג של מישהו אחר. 47% מהגברים ו-32% מהנשים סיפרו שנחשפו לנסיונות פיתוי כאלה, ואף התפתו. התברר לחוקרים שככל שתרבות מסוימת מאפשרת שוויון זכויות מיני, כך מרשות לעצמן נשים להתחרות על ליבו של גבר ששייך לאחרת, ללא מצמוץ עין.

     

    בבית אין עם מי לדבר

     

    העובדה שגברים נוטים לחפש קשרים פוליגמיים היא סיפור דארוויניסטי ישן, שהמקבילות אליו נמצאות כהוכחה גם בממלכת החיות ממין זכר. אבל החוקרים מדגישים שלאור מחקרם מצטיירות גם הנשים כמי שמסוגלות לחוסר נאמנות ולפוליגמיה, כמעט כמו בני המין החזק. פרופ' שמידט: "נשים, בדיוק כמו גברים, מסוגלות להיות בלתי נאמנות ואפילו בוגדניות ביותר בשלבים מסוימים של חייהן. רוב הפרשיות הרומנטיות שלהן מתרחשות בתקופת הביוץ".

     

    לשאלה אם הצליח לאפיין את בני הזוג שמרבים לבגוד ולפתות בני זוג של אחרים, ענה החוקר: "מצאנו תכונות מסוימות שמשותפות לגברים מפתים ולנשים מפתות, ואין זה משנה אם הם חיים באסטוניה, בברזיל, במרוקו או בצרפת. אנשים אלה תמיד מתארים את עצמם כטיפוסים סקרנים, פתוחים להתנסויות חדשות, מושכים מאוד מבחינה מינית ואוהבים לדבר, להתבדח ולשאול בנושאי סקס".

     

    ובאשר לשאלה אם מצא במחקרו קווי אופי משותפים לאלה שקל להם להתפתות, ושהם בעצם מאותתים שהם שואפים לכך, העיר פרופ' שמידט: "לא קיבלנו מטיפוסים אלה רושם טוב, למען האמת. אלה אנשים – גברים ונשים – שמצד אחד יש להם הערכה עצמית גבוהה מאוד, ומצד שני אלה הטיפוסים שנהוג לומר עליהם שאין להם אלוהים. הם לא ישרים מטבעם, חסרי התחשבות כלפי הסביבה, ישירים ובוטים, והם מאוד לא צנועים בסגנון חייהם".

     

    מהי הסיטואציה שבה ניתן 'לסחוב' בקלות בן זוג ממישהי אחרת ולבגוד בבן הזוג הקיים? "הסיטואציה הזו מתאפשרת כמעט תמיד כאשר שני אנשים נפגשים ומרגישים שנוח להם לדבר בגילוי לב על תחושותיהם המיניות ועל נסיונם האינטימי, בעוד שבבית אין להם עם מי לדבר על זה. מנקודה זו קיימת מגלשה ישירה לניהול מערכת יחסים גנובה", אומר פרופ' שמידט.

     

    מערכות היחסים שלידתן בגניבה לא תמיד נמשכות לאורך ימים. פרופ' שמידט וחוקריו סבורים שגם אם אדם מתפתה לנטוש את בן זוגו למען מישהו אחר, זה לא מפתיע שמערכת היחסים החדשה מצטיינת אף היא בחוסר יציבות ואף בחוסר נאמנות.

     

    ד"ר ארלנה גולדברג, פסיכולוגית מפילדלפיה ומטפלת זוגית מוסמכת שהשתתפה במחקר, אומרת שמי שרימה את בן זוגו ירמה אף את המאהב, ומי שנוטה לפתות ולהתפתות ימשיך בסוג זה של התנהגות. "אבל", אומרת ד"ר גולדברג, "לא פעם לאנשים יש סיבה טובה מאוד להיכנע לפיתוי מחוץ לנישואים ולהרשות לעצמם להתנחם בחיקו של אדם אחר. לפעמים מדובר באישה שמטפלת בבעל חולה מאוד, שמתפתה לנהל יחסי אהבה ואינטימיות עם גבר שאשתו זה עתה ילדה תאומים ואין לה זמן להעניק לו את אותה תשומת לב שאליה הוא הורגל".

     

    ד"ר רות על התחייבות

     

    לד"ר רות וסטהיימר, הסקסולוגית האמריקאית, מחברת מדריכי המין והזוגיות, יש תיאוריה משלה על פיתוי ובגידה. לגרסתה, איש לא כבל אף אחד לנישואים עם בת זוגו. "אתם אלה שקשרתם את הלולאה ביניכם, ואם לא תשקיעו בקשר, כל מערכת יחסים זוגית תסתיים בתוהו ובוהו. אחד מכם יפגוש בבן זוג שיגרום לו/לה להרגיש משמעותי/ת ומיוחד/ת ואז יעזוב".

     

    "היחסים בין גברים ונשים משתנים יום-יום", כותבת וסטהיימר בספרה 'מין – כל אחד יכול' (הוצאת סקייבוקס), "המטלות, החובות, שגרת היומיום. אם אתם בונים על חיי נישואים ארוכים, צמצמו מראש את האפשרות לטעות. הוכיחו את אהבתכם זה לזו וזו לזה בכל עת, גם כשעסוקים, גם כשאין זמן להעניק בנדיבות תשומת לב, גם כשאי אפשר לקיים יחסי מין. ספרו זה לזו איך אתם מרגישים, גם כשאתם מרגישים פחות בטוחים. השקיעו במראה שלכם, תנו לשני סיבה טובה להיות גאה באדם שהוא מבלה איתו. אם אתם יוצאים קבוע עם מישהו, גרים יחד או נשואים, לא ייתכן שתאמרו בליבכם: אני תמיד מחכה לגברת (או לאדון) הבאה. אם הגעתם לקשר בגישה כזו, יש סיכוי טוב שמשאלתכם תתגשם במלואה... אבל אז כל קשר אינטימי שתיכנסו אליו עתיד להיכשל. התחייבות היא הדבק המשמעותי ביותר שמחזיק מערכת יחסים אינטימית בשלמות".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    בני זוג. איפה נפגשתם?
    צילום: סי די בנק
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים