שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "הורים מקדישים לילדים 14.5 דקות ביום בלבד"
    מחקר שערך פרופ' עמוס רולידר: הורים מקדישים לילדיהם 14.5 דקות ביום, לעומת שעתיים לפני 20 שנה. מממצאים נוספים שהתקבלו במהלך מחקרו של רולידר עולה כי מחצית מילדי ישראל חשופים להצקה פיזית, 35 אחוזים מהתלמידים לא מרגישים בטוחים בזמן השיעור, ו-41 אחוזים מהם לא מרגישים בטוחים בזמן ההפסקה. שורשי האלימות

    "אם לפני 20 שנה הקדישו ההורים שעתיים יומיות לילדיהם, כיום הם מקדישים להם 14 וחצי דקות בלבד". כך קבע היום (יום ב') חוקר אלימות הנוער פרופסור עמוס רולידר, שדיבר ביום עיון על אלימות נוער שנערך במכללת לווינסקי בתל אביב. עוד טען רולידר כי "שליש מהילדים לא ישנים מספיק. זאת משום שהוריהם לא מצליחים לכפות עליהם ללכת לישון בזמן".


    מנתוני מחקר, שערך רולידר במשך יותר משש שנים בקרב 3,000 ילדים בכיתות ג' עד י"ב, עולה כי האלימות של בני הנוער הישראלים, שמתבטאת בעיקר בהצקות בלתי פוסקות, נובעת משחיקת סמכות ההורים והמורים כאחד.


    לדבריו, "המורה חסר אונים. סמכותו בקריסה והוא לא מקבל סיוע מההורים שסמכותם בקריסה גם כן. כתוצאה מכך נוצר קונפליקט בין הורים למורים.ההורים לא מעניקים מספיק זמן לילדים והם מרגישים אשמים. כתוצאה מכך הם חושבים שצריך לפצות את הילד ונותנים לו כל מה שהוא רוצה".


    עוד טען כי "ניתן לנבא אלימות עתידית של בני נוער על ידי ניתוח התנהגותם כבר בכיתה ג'". לדבריו, לפי התנהגותם האלימה של הילדים הצעירים ניתן לקבל אינדיקציה מדוייקת על דפוסי התנהגותם בעתיד.


    מחצית מילדי ישראל חשופים להצקה פיזית


    רולידר סיפר כי "מצאנו אחוזים גדולים של הצקה. שליש מהילדים הם קורבנות לחרם מצד חבריהם לכיתה. למעלה משני שליש הם קורבנות להצקה מילולית". הוא הסביר כי מדובר בגידופים, קללות, קינטורים ולעג. עוד הוסיף כי חלק מהילדים נופלים קורבן להטרדה פיזית, הכוללת נגיעות, דחיפות, צ'אפחות, הורדת מכנסיים ועוד. המחקר גילה בהקשר זה כי יותר מחצי מילדי ישראל חשופים להצקה פיזית.


    הבעיה הכי חמורה, לדברי רולידר, היא האדישות של החברה לתרבות ההצקה. "מצאתי שחצי מהמורים לא מגיב על קללות וקינטורים", אמר. "הגענו למצב שאותה תרבות של שובבות במרכאות כפולות, היא תרבות שמתחילים להתרגל אליה כאל אורח חיים. הילדים אומרים בתשובה שהכל צחוקים. לא נצליח להתמודד עם האלימות הקשה אם לא נצליח להתמודד עם תרבות ההצקה. צריך סמכות, מסגרת, אומץ לב".


    ד"ר שולה בלאנק, מרצה במכללת לווינסקי, התייחסה לממצאיו של רוליגר בנושא, וטענה כי "החום והאהבה של ההורים מובנית באישיותם ואין ליצור אצלם רגשי אשם בעניין".


    מפחדים להגיע ללימודים


    מממצאים נוספים שהתקבלו במהלך מחקרו של רולידר עולה כי 35 אחוזים מהתלמידים לא מרגישים בטוחים בזמן השיעור, ו-41 אחוזים מהם לא מרגישים בטוחים בזמן ההפסקה. 27 אחוזים מהתלמידים, בנות בעיקר, סיפרו כי אינם חשים בטוחים בשירותי בית הספר.


    נתונים אלה מקבילים לנתוני המיצ"ב - מדדי צמיחה ויעילות בית ספריים - שפרסם משרד החינוך לפני חודשים ספורים. לפי המיצ"ב ישנה עלייה במספר התלמידים החוששים להגיע לבית הספר בגלל האלימות. 20 אחוזים מתלמידי בתי הספר היסודיים אמרו כי הם מפחדים להגיע לבית הספר. זאת לעומת 19 אחוזים לפני שנתיים.


    עוד עולה מהנתונים כי 33 אחוזים מהתלמידים לא מכינים שיעורי בית, ו-26 אחוזים לא מביאים לבית הספר את הציוד הנדרש, כגון ספרים, מחברות וחוברות עבודה. כמו כן הוא בדק ומצא כי שיעור נמשך בפועל רק 34.5 דקות, זאת במקום חמישים הדקות הנדרשות.

     

    יום העיון נערך לזכרו של אליעזר גלבוע, ראש החוג לפילוסופיה של החינוך במכללת לווינסקי, שנפטר לפני שנה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים