ספרי ילדים: ארבעה מומלצים

יום אחרי שסבא אריה ירד מהאנייה שהביאה אותו לישראל מפולניה, הוא החל לעבוד בכריכיית ספרים קטנה בואכה יפו. הוא היה בן 22 ונשאר בכריכייה כשלוש שנים. משם הוא עבר לבוצ'ובר, כריכייה איכותית שישבה ברחוב מאז"ה לא הרחק ממערכת עיתון הארץ דאז.

כשבוצ'ובר הזקן הלך לעולמו, הפכה הכריכייה להוצאת הספרים "דביר", וסבא פתח ביחד עם חותנו של בוצ'ובר הזקן כריכיית אמן קטנה שבה נהגו גדולי האומה, בהם בן גוריון, ביאליק, בשביס זינגר ובן יהודה, לכרוך בעור משובח את ספריהם.

כשהיינו קטנים, היה סבא מביא לנו במתנה ספרים שכרך במו ידיו - שירי ביאליק, שירי אנדה עמיר פינקרפלד, שירי לאה גולדברג, "אבא ארך רגליים", "אוהל הדוד תום" וגם סדרה של ספרי דיסני בהם "פו הדב", "דונלד דק" ו"דמבו הפיל המעופף". הספרים הריחו מדבק ועור, וכשפתחנו אותם היינו באחת נשאבים לתוך עולם שלם שנרקם בדמיון בעזרת המילים הכתובות.

עם השנים, השתנו הזמנים ומכונות החליפו את בני האדם. מרבית הכריכיות נסגרו והמילים נאגדות כיום לכדי ספר בפס ייצור המוני. זמנם החופשי של מרבית הילדים ובני הנוער נחלק כיום בין חוגים, מחשב ומסך הטלוויזיה, והספרים לרוב נשארים על המדף.

גם תחום ספרות הילדים השתנה והפך בשנים האחרונות, קצת כמו הפקות התיאטרון לילדים וקלטות הווידיאו שצצות באלפיהן, לשוק פרוע ופרוץ שבו כל דכפין ייטה ויכתוב לא פעם תכנים מעוררי דאגה.

איך מקרבים ילדים לספרים זו שאלה שהורים נאלצים להתמודד עמה מדי יום. יש כאלה שבוחרים בפעילות נלווית לקריאה כמו הצגות ומופעים, יש אחרים שהופכים את שעת הקריאה לאירוע שבועי קבוע. אני מאמינה שמספיק סיפור טוב שימשוך את הקורא פנימה ויאפשר לו לעוף.

במדור זה נמליץ מדי חודש על ספרים לילדים קטנים וגדולים – ספרי סיפורים וספרי הפעלה או כאלה בעלי ערך מוסף, שלצד הקניית ההרגל לדפדף יפתחו פתח לעולם של דמיון. ולפתיחה, ארבעה ספרי ילדים על מפלצות, חיות, אותיות ומילים משובשות.

"מפלצולה": לא לפחד כלל 

הורות, כך מתברר, מחייבת בין היתר התמחות בתחומי טיפול שונים ומשונים בהם הורדת הקשה של הלחם, פרימת קשרים בשיער בלי להכאיב, מציאת תשובות ופתרונים לכל השאלות שבעולם וכמובן גירוש מפלצות. בספר הביכורים של רחלי בהרל, "מפלצולה" (הוצאת ספרים יסוד), שמלווה באיוריו המקסימים של אודי טאוב, מנסה אמא חכמה ומלאת תושייה להרגיע את בנה השוכב במיטה ופוחד ממפלצות.

"מה יקרה אם פתאום תבוא מפלצת סגולה, ענקית, בגובה של בית, עם גוף עצום ועיניים בולטות ואף נפוח והמון שיניים חדות ותרצה להיכנס לבית שלנו?", הוא שואל ואמו עונה: "אני מיד אכתוב שלט גדול 'אין כניסה למפלצות' ואת השלט אתלה על השער בחצר".

אבל מה עושים אם המפלצת לא יודעת לקרוא? גם לשאלה המסובכת הזו יש לאימא פתרון, ובסופו של דבר היא מצליחה, כמובן, לפשר בין הילד לפחד. הספר הוא מלא חן, ובשילוב עם הסרט "מפלצות בע"מ" תוכלו ליצור בבית ערכה משודרגת למפחדים ממפלצות.

איך עושה חתול?

ספר ההפעלה החדש של נעמי בן-גור, "חיפושית ושמה מושית" (הוצאת ספרים יסוד), הוא פתרון מצוין לשחרור אנרגיות ולהעברת זמן איכות משעשע בתוך הבית עם הילדים. 

לכאורה מדובר בספר שירי חיות, אך בפועל זוהי ערכה שלמה של פעילות שכוללת איורים צבעוניים שאייר רז שלח, כולל תקליטור של עיבודים מוזיקליים מחדדי חושים ותיאטרליים מאוד לשירים הכתובים בספר. 

השירים הציוריים שנכתבו במקצב, מצלול וחריזה מחוייכים מדגישים באמצעות העיבודים המוזיקליים את אופיה של כל אחת מהחיות, כמו תחושת הכבדות של הדב, השמחה הצוהלת של הסוס, הרברבנות של הטווס, ההתפנקות של החתול והבלוז של הזבוב העצל. 

לחניה ועיבודיה של יעל ארנון-ורד הם חוויה ספרותית ומוזיקלית, וגם אתם תתקשו להישאר ישובים על הכורסא. 

על אותיות וציורים

רבות ושונות היו המסורות ששימשו בעבר ללימודי אותיות האלף-בית. יש שדוגלים בשירים כמו "א' אוהל, ב' זה בית ג' זה גמל גדול", ויש שכותבים את האותיות בדבש על לוח עץ ומורים לילדים ללקק, כדי שהמתיקות תחרט בזיכרון.

בספר חדש שהוציאו לאור במשותף הוצאת חרגול ובית ראובן, מלווים ציוריו הנפלאים של הצייר ראובן רובין את 22 אותיות האלף בית. 

חיים נחמן ביאליק כתב על רובין "אשרי ראובן שזכה להידבק בארץ ישראל בעצם פריחת כשרונו", ואכן, בציוריו קשר רובין לארץ ישראל כתרים לרוב ואת נופיה צבע מכחולו בצבעים עזים ומלאי חיות. בציוריו המופיעים בספר נראית אוניה העוגנת בנמל יפו הישן (האות א'), בית תל-אביבי (האות ב'), גמל מהלך על החוף (האות ג'), הרי ירושלים ומירון (האות ה') וכמובן עצי הזיתים (האות ז').

הציורים יפהפיים ומעוררי סקרנות, והספר עצמו מסייע ללמוד את האותיות, ובמקביל גם להתוודע בגיל הרך לאמנות ישראלית במיטבה.

עברית קשה שפה

עוזי חיטמן, שהלך לעולמו בחודש אוקטובר השנה, היה אחד היוצרים המזוהים ביותר עם עולם הילד בישראל. הוא כתב

והלחין שירי ילדים, השתתף בקלטות וידאו רבות והגיש תכניות טלוויזיה לילדים בהן "פרפר נחמד" ו"הופה היי". גם בשיריו ל"גדולים" שימר חיטמן אותו תום ילדותי, משתובב וחולמני שלרוב מקהה לעת בגרות.

ימים ספורים לפני מותו סיים חיטמן לערוך את הספר "שתיים פרות ואחד סוסים" (הוצאת אורנית), שמקבץ בתוכו חוכמות ושיבושי מילים שלוקטו מפיהם של ילדיו וילדי אחרים, ננצרו ותועדו לאורך שנים.

"כשם שאנחנו נוהגים לצלם ולתעד דמויות ונופי ילדות, נדמה לי שחשוב לא פחות שנתעד את שפתם של הילדים, וכשיעברו השנים נוכל להציץ אחורה אל ה'מילים המבולבלים' מלאי הקסם והחן שנהגנו לומר", כתב חיטמן בהקדמה לספר, שמטרתו העיקרית להזכיר להורים לרשום את אותן המילים.

הספר, שמעלה חיוך ומזכיר נשכחות, יעורר גם אצלכם את הצורך לרשום את החכמות שנולדו אצלכם בבית (אני, לדוגמא, נזכרתי ב"חורשת האקליפסטיק" שנהגתי לשיר בילדותי). הספר מלווה באיורים מצחיקים של המעצב צבי פלדמן. קריאה מהנה.