הבנות בין ישראל והאיחוד האירופי בתחומי הכלכלה והאקדמיה

"כבר עשר שנים לא היה מצב בו שדרגנו בצורה כל כך משמעותית את היחסים עם אירופה". כך אמר היום (א') מנכ"ל משרד החוץ, רון פרושאור, בהתייחסו לסיכומים על תוכנית פעולה בת שלוש שנים בין ישראל לאיחוד האירופי.

מדובר בהבנות שגובשו לאחר שנה וחצי של משא ומתן בין ישראל לאיחוד, במהלכן ייבחן שיתופה של ישראל במסגרות אירופיות שונות, ביניהן כאלה המותרות היום רק למדינות החברות באיחוד.

כתוצאה מיישום ההבנות מקווים בישראל כי אוניברסיטאות אירופאיות יכירו בתארים אקדמים ישראלים, ושחברות ישראליות יוכלו להשתתף במכרזים הפתוחים כיום רק למדינות האיחוד האירופי.

כמו כן מקווים הגורמים בירושלים לשיתוף פעולה בתחומים נוספים, כגון המלחמה בפשיעה המאורגנת, יצירת אזור סחר חופשי תוך שילוב ישראלים העוסקים במקצועות חופשיים בשוק השירותים באירופה, שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית, שיתוף ישראל באזור המחקר האירופי העתיד לקום בשנים הקרובות, וקיום דיאלוג מדיני מוגבר בנושאים כמו המצב במזרח התיכון והנשק להשמדה המונית.

לדברי פרושאור, "ישראל קיבלה למעשה כרטיס כניסה למועדון אקסלוסיבי שיאפשר לנו להרחיב את שיתוף הפעולה בעיקר בתחום העסקי, האקדמי ובתחום המלחמה בטרור. הדבר יאפשר לנו לקדם את מעורבותנו הכלכלית באירופה, ויביא לשדרוג היחסים".

סמנכ"ל אירופה במשרד החוץ, רן קוריאל, אמר בתגובה כי "מדובר בהצהרת כוונות של שני הצדדים על כוונה לשפר את היחסים בכל התחומים. ישנן הסכמות מאוד משמעותיות על פתיחת ערוצי הידברות, חלקם בעלות משמעות כלכלית ברורה".

אחד מערוצי הדברות אלה הוא, לטענת קוריאל, בחינת השתתפות ישראל בנושא מכרזים ממשלתיים באירופה. לדבריו, "כיום יש מחסומים שמונעים מחברות ישראליות להתמודד במכרזים ממשלתיים באירופה, זאת בניגוד למצב ההפוך שבו חברות אירופיות זוכות בחלק ניכר מן המכרזים בישראל".

ההבנות אליהן הגיעו ישראל והאיחוד הן חלק משורה של הסכמים אותם עורך האיחוד עם עוד חמש מדינות, אוקראינה, מולדובה, ירדן, מרוקו וטוניסיה, ועם הרשות הפלסטינית. זאת במסגרת מדיניות "המדינות השכנות לאיחוד". בפברואר אף מקווים באיחוד לצרף לסידור הזה את מצרים, לבנון, ארמניה, אזרבייג'ן וגרוזיה ובעתיד אולי גם את רוסיה.