שתף קטע נבחר

צבי אלכסנדר: אין בישראל נפט

כל חייו הוא מחפש נפט: הוא ניסה למצוא אותו בסיביר, באלסקה, באתיופיה, בפרו, בגואטמלה ואיפה לא. רק במקום אחד הוא יודע שאין טעם לחפש: כששואלים אותו על ישראל, הוא עונה בביטחון ש"חבל על הזמן, אין כאן נפט"; צבי אלכסנדר מספר על המרדף בעקבות הזהב השחור ומנדב גם כמה מילים על הבן המפורסם מקומברס

צבי אלכסנדר זכאי ללא ספק להחזיק בתואר "מר נפט" של ישראל: לשום ישראלי אין ניסיון עשיר בחיפושי נפט כפי שהוא צבר במשך עשרות שנים. הוא כבר חיפש נפט - בין היתר - בסיביר, באלסקה, באתיופיה, בפרו, בגאבון, בגאנה ובגואטמלה, וכיום יש לו זיכיון לחפש נפט בבורמה. כל חייו הוא מחפש נפט, אבל נפט הוא מצא בחייו רק פעם אחת: במצרים. כאשר שואלים אותו על ישראל, הוא מישיר מבט ואומר בביטחון גמור: "חבל על הזמן. בישראל אין נפט".

 

את גילו המדויק מסרב צבי אלכסנדר לגלות, אבל ידוע שהוא בסביבות גיל גבורות. הוא מתגורר כיום בלונדון, וספרו נפט (שיצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות" ב-2002) מספר את סיפורה של תעשיית הנפט הישראלית. למרות תרומתו העצומה לתעשיית הנפט הישראלית הבן שלו, קובי אלכסנדר (52) מוכר יותר ממנו. הסיבה: קובי הוא הבעלים של חברת ההיי-טק המצליחה קומברס, שלה הון עצמי של רבע מיליארד דולר.

 

הרומן של צבי עם הנפט החל ב-1958, כשהשתחרר משירות קבע בחיל הקשר. "השתחררתי מהצבא בלי שהיתה לי שום פרנסה", הוא מספר. "חיפשו אז סגן מנהל כללי לחברת חיפושי הנפט לפידות. היו שם שני מנכלים שלא דיברו זה עם זה, ולכן הביאו אותי בתור סמנכ"ל, שיתפקד כמנהל שלישי ויתווך ביניהם. שמונה שנים הייתי בלפידות, מ-1958 ועד 1966. כשאיימתי בשלב מסוים לעזוב, הבטיחו למנות אותי למנכ"ל. ספיר בימי חייו לא ישב עם מישהו שעתיים. אחרי שישב איתי יותר משעתיים, אמר לי: 'תבוא אחרי הבחירות להסתדרות, ולא נראה לי שנתווכח'. היה חשוב להם לשמור אותי, כי הקונספציה שלהם היתה שאם יש נפט בארץ, אפשר למצוא כסף בחו"ל למרות החרם הערבי, ושרק אני אוכל להביא אותו".

 

בסוף 1966 מונה צבי אלכסנדר למנכ"ל חברת הנפט הלאומית. זה קרה לאחר שכל עובדי החברה פוטרו, כך שאלכסנדר נכנס למשרתו החדשה כשהוא אחראי על 17 חדרי משרד, על 20 מכוניות, על מחסן ו... על 0 עובדים. "הובלתי למעשה את החברה לפעילות בחול. יצאתי לחול לחפש נפט באתיופיה, בגאבון, בגאנה ובים הצפוני. לא מצאתי נפט".

 

איפה יש נפט?

 

"נפט נמצא איפה שאלוהים שם אותו, ואיש לא יודע איפה זה. נפט מוצאים פעם בעשרות שנים".

 

לדבריו, במהלך פעילותו בחול כנציג ישראלי לא קיבל גרוש מהממשלה. השגתי כסף בלי לקבל לעצמי מניות. הקמנו אימפריה בחול, שהוערכה ב-15 מיליון דולר. אחרי מלחמת יום הכיפורים שותקנו. אי-אפשר היה לנסוע לנקודות הקידוח. כל ארצות אפריקה ניתקו איתנו מגע. ממשלת ישראל ביקשה למכור את החברה, תוך שהיא נשארת שותפה סמויה. מצאתי בנק בלונדון, שניהל אותו האיש העשיר ביותר במלזיה, שהיה אז בחור צעיר בשם אנדה קרישנן. הוא שילם לנו 16.5 מיליון דולר.

 

"ניהלתי את חברת הנפט הלאומית באנגליה בשביל הבנק. עברתי לאנגליה עם חמישה אנשים. ביום שהגענו, ב-1974, הבנק התחיל להתמוטט. כסף לחיפושי נפט לא היה. ישבתי באנגליה וקיבלתי משכורת שמנה כמו יו"ר הבנק. כשבאתי בטענות, אמרו לי: 'יש לנו בעיה של מיליארד דולר. יש לך נהג, יש לך דירה. סע לעשות סקי בשווייץ'. שנה וחצי ישבתי שם. ב-1976 החלטתי שאין לי מה לעשות שם יותר. זה היה בית-קברות. כשהודיעו לי מהארץ שצריך אותי לחיפושי נפט כאן, עליתי מייד על מטוס. כמו אידיוט חיסלתי הכול ובאתי ארצה.

 

"אני זוכר שזה היה ביולי 1976. היה חם ולח. אשתי חזרה לנהל את אולפן ציוני אמריקה, ואני הסתובבתי חסר מעש. עלה רעיון - של פרופ' יעקב נאמן - שבגואטמלה יש נפט. אחרי יומיים נאמר לי שהכרטיסים במשרד. הגעתי לגואטמלה-סיטי, וביום השני כבר ישבתי עם נשיא גואטמלה - ממוצא נורבגי, בוגר וסט פוינט - וציירתי לו מפות. אחת החברות הגדולות בעולם, סיגנל, השקיעה אצלי שם 10%. בתקופת החרם הערבי לשכנע חברות נפט להתעסק עם ישראלים היה יותר קשה מאשר למכור קרח לאסקימוסים".

 

נו, ומצאתם נפט בגואטמלה?

 

"עד היום לא מצאו נפט בגואטמלה".

 

יתרון אחד, הוא מספר, היה לחיפושים בגואטמלה: שני ילדיו, קובי ושאולה, למדו בתקופה הזאת בארה"ב.

 

ההרפתקה הגדולה ביותר של אלכסנדר היתה במצרים, שם הפך שותף לאחד משדות הנפט הגדולים בעולם. "באחד הימים ב-1978 הגיע אלי ללונדון אדם, שאותו הפנה יהודי-מצרי בשם ג'ק ביטון, שלפי הפרסומים האחרונים בעיתונות המצרית היה סוכן כפול שהסגיר את אלי כהן לסורים. ביטון ברח ממצרים ופתח משרד נסיעות ברחוב ברנר בתל-אביב. הוא סיפר על הפוטנציאל העצום במצרים ואמר שיש לו אפשרות לקבל רשיונות קידוח באמצעות פקידים מצרים. אמרתי לו שכסף לא יפתור את הבעיה, שצריך חברת נפט.

 

כעבור חודשיים הכרתי להם חברת ענק מאוקלהומה בבעלות ריימונד הפנר (שקנה בהמשך את מכונות הקידוח של לפידות – עפ). הפנר וביטון נפגשו כמה פעמים, אלא שבכל פעם דרש לעצמו ביטון עוד ועוד תנאים. התפוצצתי. כעבור שלושה ימים במשרדי החברה בארה"ב חלפנו ליד חדרו של אחיו של ריימונד, קנת, שהיה שותף בחברה. 'ריימונד', אמר קנת לאחיו, 'אתה עושה טעות. אין שם נפט'. בעקבות זאת החליטה החברה להקפיא את העסקה עם ביטון.

 

"באותו החודש הייתי ביוון. פגשתי יווני שאמר לי שהוא יכול להשיג רישיון קידוח במצרים. אמרתי לו: 'תשיג רישיון, ואגיד לך מה לעשות איתו'. הגעתי לניו-יורק ותפרתי את העסקה מחדש עם החברה מאוקלהומה. קיבלתי אחד חלקי 12 מהעסקה. הייתי פסיכי, כי יכולתי לקבל יותר. מתברר ששדה הנפט שבו היה מדובר, בחמדה, הוא משדות הנפט העשירים בעולם. אחד חלקי 12 זה יותר מרבע מיליון דולר בשנה - ל-35 שנה. אחרי הכול מצאתי להם נפט. לא היו מוצאים נפט בחמדה אילולא יזמתי את העסקה".

 

איך פתאום הגיע אליך הסוכן הכפול?

 

"מאוחר יותר אמרו לי שהמוסד שלח אותו אלי".

 

עד היום מתרוצץ צבי אלכסנדר אחרי נפט. ב-1989 הוא הקים חברה לחיפושי נפט בבורמה יחד עם המנהל הקודם של חברת הנפט האמריקנית הגדולה סיגנל. "בורמה היא המקום הראשון בעולם שבו התגלה נפט. זה היה בשנות ה-70 של המאה ה-19, ואת הגילוי עשו חברות הנפט הגדולות בעולם, ובהן בריטיש פטרוליום. היפאנים כבר מזמן לא חידשו שם קידוחי נפט, כי האמריקנים הטילו חרם על בורמה במשך 14 שנה בגלל הפרות של זכויות האדם שם. לנו אין כסף לחפש נפט, אלא רק ליזום".

 

היית בבורמה?

 

"עשר פעמים. זו ארץ נפלאה. כנראה הסינים עומדים להיכנס עכשיו כשותפים איתנו ולקדוח שם. החברה שלנו היא בעלת הזיכיון. אני שותף עם ד"ר צבי דינשטיין וקבוצה אנגלית בשם וסט ברון. אנחנו מחזיקים בזיכיון בשיניים כדי לא לאבד אותו, כי עדיין חסר כסף לקידוחים. השקעתי מכיסי כבר יותר ממיליון דולר".

 

איך ישראלי מגיע לבורמה?

 

"באמצעות יזמות. בשנת 1985 נסעתי לרומניה. האמנתי שמאחר שהרומנים הם קומוניסטים ועם ניסיון רב בחיפושי נפט, הממשלה בבורמה תשמח לעבוד איתנו. הרומנים היו ברקיע השביעי. אנשי צ'אושסקו כבר ראו את הכסף נופל להם מהשמיים, אבל מבורמה אפילו לא ענו לטלקס שלהם. ב-1989 היה חלון הזדמנויות וקיבלנו רישיונות ראשונים בלי הרומנים. הבעיה היא להביא לשם את המשקיעים".

 

בסעודיה היית?

 

"עד היום אני פועל עם דרכון ישראלי. לא החלפתי פספורט למרות הפוטנציאל במדינות ערב".

 

מאיפה החיידק הזה לחפש נפט?

 

"אין דבר יותר מרגש בעולם מאשר למצוא נפט. ב-1962, כשפרץ נפט בישראל באתר 'כוכב 10', חשבנו שפתרנו את בעיות האנרגיה של המדינה. מהר מאוד התברר שזו רק שכבה של חצי סנטימטר נפט, והשאר מים".

 

מתי הגעת למסקנה שאין נפט בישראל?

 

כבר ב-1966 היה ברור לי שאין בישראל נפט. כבר אז אמרתי: הלוואי שיהיו יותר גנבים בארץ ממחפשי נפט, כי זה יהיה יותר טוב למדינה. אין נפט בגלל מספר רב של סיבות. ראשית, מדרום לבאר-שבע אין משקעים ימיים, אז לא יכול להיות שיהיה שם נפט. הגליל שבור ומבותר. עמק יזרעאל מכוסה שרידים וולקניים. מה שנשאר זה הרי יהודה, שבהם חיפשו וחיפשו, ובעיקר שפלת החוף, שם קדחו יותר קידוחים יבשים לקילומטר מאשר בכל מקום אחר בעולם. אין בעולם מקום כל כך מחורר".

 

אבל בחלץ הצליחו למצוא נפט.

 

"בהתחלה חשבנו שנמצא עוד שלושה-ארבעה שדות כמו חלץ. התקווה הגדולה של ישראל היתה מכתש רמון. יכול היה להיות שם הרבה נפט, אבל שבר ים המלח הצעיר, שהוא בן חצי מיליון שנה בלבד, פשוט שבר את הקיר, והנפט שהיה כלוא שם התאדה. גושי האספלט בים המלח הם שרידי נפט קדום".

 

חברת גינקו ניסתה באחרונה לחפש נפט בים המלח.

 

"ים המלח כל כך עמוק וכל כך שבור וכל כך צר, עד כי הסיכויים למצוא שם נפט שואפים לאפס. היו גינקו ושמינקו ו-58 קידוחים אחרים בים המלח, אבל לא נמצא כלום, וגם לא יימצא. כבר משנות ה-40 מחפשים שם נפט".

 

אבל נפט הוא אמצעי מצוין לגייס כסף בבורסה.

 

"אמצעי נפלא. כשעזבתי בסוף שנות ה-70 הגיע לישראל יהודי בשם ג'ו אלמליח. הוא ידע שאין כאן נפט, אבל יצא מפה עם 150 מיליון דולר מגיוס השקעות לקידוחי נפט. בחור חכם. הבורסה במקרה של נפט היא כמו קזינו. התקווה היא נצחית. אנשים אוהבים להמר".

 

חברת גבעות עולם קודחת בראש-העין ובכפר-סבא והודיעה שמצאה סימני נפט.

 

"אם יש לך חסכונות, אל תשקיע אותם בקידוחים האלה".

 

אז אפשר להפסיק לחפש נפט בארץ המובטחת?

 

"כן. הנפט בישראל הוא רק מיתוס. אומרים שאלוהים הקיף את בני ישראל בנפט. אנו מוקפים נפט, אבל פה אין נפט. אבל לא רק פה אין נפט. אין נפט גם בירדן ובסוריה חוץ מאשר בקצה הפונה לכיוון המפרץ הפרסי. גם בלבנון אין נפט וברוב חצי האי סיני. אזור מפרץ סואץ הוא בעל מבנה גיאולוגי שונה, ולכן הוא עשיר בנפט. בכלל, כל אגן הים התיכון עני בנפט. בטורקיה אין אפילו שדה נפט אחד. ביוון יש מעט, באיטליה יש מעט, ובצרפת כמעט שאין".

 

אבל בים יש סימנים מעודדים.

 

"הים הוא סיפור אחר. אבל גם הים התיכון אינו בוננזה של נפט. מה שהתגלה הוא בעיקר בחופי עזה, שם המקור הוא מדלתת הנילוס. המקומות העשירים בנפט הם הנהר. הדלתא של המיסיסיפי היא מקור הנפט הגדול של מקסיקו".

 

מה יש לך לומר על הבן שלך, קובי אלכסנדר?

 

"הדבר הטוב ביותר שקרה לבן שלי הוא שהפסדתי את כל כספי ב-1982 בהשקעה שאשתי קוראת לה ספקולציה, והיא צודקת. 'טקסס אינטרנשיונל' סיפרה אז שהתגלה המון גז בלואיזיאנה. מזל שקובי לא נזקק בסופו של דבר לכסף של אבא שלו. אני זוכר כמה הם נלחמו כדי להשיג את 50 אלף הדולר הראשונים".

 

הוא לא התעניין בנפט?

 

"הוא חשב פעם לעבוד בזה ב-1982-1981, אבל אחרי שהפסדתי את הכסף, הוא הבין שזה לא זה".

 

הוא היה ילד מחשבים?

 

"הוא מעולם לא היה איש מחשבים, אלא איש כספים".

 

הופתעת מהצלחת קומברס?

 

"בוודאי. הייתי חבר בדירקטוריון 12 שנים. גם הוא הופתע".

 

מה הוא אומר על אביו מחפש הנפט?

 

"שהיו לי חיים מאוד מעניינים".

 

הילדים הם בדרך כלל אלה שמורדים באבות. איתך יש לי הרגשה שאתה הוא זה שמרד בכל המוסכמות.

 

"היתה תקופה שקובי היה בסיירת שקד. השיחה הראשונה שלו מהצבא היתה אם סיגנל כבר השקיעה 10% באבא. אשתי, רחל, השתגעה".

 

תעשיית הנפט בישראל היא אתה?

 

"הייתי צבא של איש אחד. בפרו, בסיביר. איפה לא חיפשתי נפט. תמיד שאלתי את עצמי מה יקרה אם אשבור רגל. כאשר כתבתי את הספר על הנפט, עזר לי בכך יוסי ורדי, שהיה דירקטור אצלי בחברת הנפט הלאומית ב-1971. המול ישב איתו יותר מאשר איתי. הוא אמר לי שאני לא יכול אפילו לדמיין את הישגיי. אדם מדבר כל חייו באותה שפה, והוא לא מרגיש במשהו יוצא דופן. אני תמיד נשאתי את שם ישראל איתי לכל מקום".

 

מי ימשיך את דרכך?

 

"אין לי עובדים, והמשפחה שלי עוסקת בתחומים אחרים. התעייפתי לנסוע לסין ולבורמה. זה מרוץ מטורף. אם אין מאחוריך חברה, יקחו ממך את הרישיון".

 

מה בנוגע לקומברס?

 

"בנפט היא לא תשקיע. היא תשקיע רק בדברים שבהם היא עוסקת, דהיינו טלקומוניקציה. אין היגיון להיות בניגודי אינטרסים עם בעלי מניות. הבת שלי ואני עזבנו את הדירקטוריון בינואר 2002, כדי שלא תהיה לזות שפתיים על המשפחה שבמועצת המנהלים".

 

המשפחה מאוחדת?

 

"כן. קובי בארה"ב. ארבע-חמש פעמים בשנה אנחנו נפגשים בבית בקיסריה".

 

אתה רוצה לראות את אחד הנכדים בנפט?

 

"אני לא מתערב. שיעשו מה שטוב להם".

 

הרגשת כמו אינדיאנה ג'ונס?

 

"אני לא יודע אם הרפתקן הוא המילה הנכונה. אלה חיים קשים מאוד, מסוכנים מאוד, אבל לא הייתי מחליף אותם".

 

הכסף מושך בתעשייה הזאת?

 

"לא. האתגר הוא הנפט עצמו. הכסף בא אחר כך לבד - ובכמויות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הבן, קובי אלכסנדר. נפגשים בקיסריה
מומלצים