מרק צח: פניצילין יפני

מי שבקי בנושא ריקודי העם, יודע שבלי בנזוג קבוע לריקודים אי אפשר לשרוד: בחוגים למתחילים מתרכזים ב'צדיק כתמר' ודומיו, אבל אז עוברים לריקודי זוגות מסובכים ומורכבים ("יותר קשה מאינפי", קבל באוזני פעם סטודנט להנדסת מחשבים, בהרקדה באוניברסיטה). כל שיר חדש של שרית חדד זוכה לכוריאוגרפיה משלו בנוסח ריקודי הזוגות, עוד לפני שהדיסק של הזמרת המצליחה יוצא לשוק.

אמא שלי רוקדת ריקודי עם, שלוש פעמים בשבוע, כבר 20 שנה. כך היא מצליחה להכות את הגיל בעוז ובגלל זה אני מקבלת גערות מחברותי בכל פעם שהיא באה לטוקיו: "איך זה שאמא שלך כזאת חתיכה ואת לא?". כמובן שיש לה בן זוג קבוע (לריקודים, מה חשבתם?). לפרד אסטר של אמא שלי קוראים ר'. למרות ששניהם צברים יש להם הסכם מוזר: הם מדברים ביניהם רק בספרדית - שפה ששניהם למדו והם שולטים בה. מה שמדהים זה שהם גם רבים בספרדית בקולי קולות: ממש כמו בטלנובלה.

ג'ינג'ר רוג'רס מרימה את הטלפון ואומרת "'סי ר', אולה", כלומר - כן ר', שלום. אם הוא מודיע לה שהערב הוא לא מגיע להרקדה הוא זוכה למטר של קללות עסיסיות בספרדית, כמו זוג נשוי בערוץ ויוה. השיחה מתמשכת ומתמשכת, ואני לא מבינה ממנה כלום.

הבעיה היא שבכל פעם שמתרגש עלינו לרעה פיגוע, ר' מקבל התקף חרדה ולא יוצא מהבית כמה ימים. אם, לרוע המזל, זה קורה ביום של החוג, אמא שלי מקבלת עליו את החלסטרה כי היא יודעת שהיא לא תלמד הפעם את הריקוד שחובר במיוחד עבור השיר האחרון של הראל סקעאת. על מנת לפצות אותה, ר' מגיע מייד אחרי שוך הסערה עם סיר של מרק צח שהוא בישל במו ידיו. נהוג לומר שהדרך לליבו של גבר עוברת דרך קיבתו. ובכן, מסתבר שגם בשינוי הג'נדר השיטה עובדת.

אז לא רק אצל פרד וג'ינג'ר, גםביפן יש מרק צח שתפקידו הרשמי הוא לפייס בין ניצים ולקרב לבבות. כשמדובר במרקים, כמו שאתם כבר יודעים, מרק המיסו המפורסם שולט בכיפה. אבל לי יש בעיה - אני לא כל כך אוהבת מרק מיסו, וזה בלשון המעטה. נכון שפעם אחת בקיושו אכלתי מרק מיסו שונה מכל אחד אחר שטעמתי שהיה מדהים - אבל זה היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. היחסים שלי עם מרק המיסו קרירים - בתחילה לא יכולתי לאכול אותו בכלל. עכשיו הגענו לדו קיום ואני לוגמת אותו בהכנעה תוך כדי שמיומי משננת לי: "זה כל כך בריא איריס סאן, את חייבת לגמור".(מי אמר שהיפנים הם לא קצת פולנים?).

לשמחתי, יש הרבה מרקים אחרים במטבח היפני, ביניהם מרק צח. את המרקים הצחים שלהם אני מאוד אוהבת. אולי זה בגלל הדמיון שלהם למרק העוף הפולני מהבית, ואולי פשוט בגלל שהם טעימים. בערב ראש השנה האזרחית (אושוגאצו), למשל, אוכלים היפנים זוני (Zoni) - שהוא מרק צח מיוחד לראש השנה עם קישוטים תואמים.

אז מה זה מרק צח יפני?

ביפנית הוא נקרא סואימונו (suimono), או- משהו לשתות. הוא בדרך כלל מוגש אחרי המתאבן ולפני תחילת החלק העיקרי של הארוחה, כשהמטרה היא ניקוי החך, ממש כמו סורבה במטבח מערבי עילי. פעמים רבות הוא מוגש בכלי חרסינה יפהפיה וסגור. כשהמכסה מוסר, תוקף אותך ריח נפלא ועדין, ולעין מתגלה קונסטרוקציה מפוארת של עיטורים - לפחות 3 תוספות שמונחות עליו. העיטורים שעל פני המרק בדרך כלל יכללו פירות ים, וירקות קישוט. כמו בכל מרק, הבסיס לציר מאוד חשוב. הוא יכול להיות מועשר בפירות ים ודגים, אבל דאשי (הציר המופק מפתיתי דג בוניטו מיובש) תמיד יהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

קצת היסטוריה או הכל מתחיל כרגיל מסין

כמו תמיד, לשכנים הסינים תרומה היסטורית למרק הצח. הסינים פיתחו כללים בסיסיים וחיוניים להכנת מרק - בחירת חומרי הגלם, משך הבישול, הקישוטים ואופן וטמפרטורת ההגשה, לכל אלה כללים ברורים. המרק תופס מקום מכובד ביותר במטבח הסיני. שושלות האצולה העשירות נהגו להוסיף לו חומרי גלם יקרי ערך כמו סנפירי כריש או קיני סנוניות. הסינים גם מאמינים שחובה לאכול מרק חם בשעת הארוחה, בעוד שנוזלים קרים אינם תורמים לבריאות.  תורת המרק הצח הונחלה גם לארצות השכנות, ויפן ביניהן. כל מדינה הוסיפה גוון יחודי למרק, בהתאם לחומרים הזמינים בשטחה.

מרק צח בסיסי

מתאים לימות החורף הקרירים, אידיאלי בצד סושי טמפורה ודומיהם.

החומרים:

5 כוסות ציר דאשי (מאבקת דאשי מומסת במים על פי הוראות היצרן)

1/2 גזר פרוס לג'וליאן (גפרורים)

1 גבעול של עירית קצוצה לקישוט

1 כף רוטב סויה יפני

מלח ופלפל לפי הטעם

1. מסירים את גבעולי הפטריות וחותכים אותן לפרוסות דקות.
2. מוסיפים את הירקות לציר, מוסיפים את הסויה, הסאקה המלח והפלפל מביאים לרתיחה ומבשלים כ-20 דקות.
3. מוציאים את הירקות מהסיר ומסדרים אותם בקערות המרק בצורה אסתטית. כך שכל צבע יקבל מיקום נפרד משלו.
4. מוזגים בעדינות את המרק לקערות ומקשטים בעירית הקצוצה.
   

1/2 חבילה תרד מנוקה וקצוץ גס

3 ביצים, טרופות

5 כוסות ציר דאשי

מופק מאבקת דאשי בתוספת מים על פי הוראות היבואן או היצרן

1. בסיר, מערבבים את כל החומרים, פרט לביצים והתרד. מביאים לרתיחה, מבשלים כעשר דקות, טועמים ומתקנים תיבול.
2. מוסיפים את הביצים ומערבבים היטב עד שהן נקרשות. מוסיפים את התרד, מורידים מהאש ומגישים מיד.
   

1 ק"ג שוקי או כנפי עוף

1 לפת - חתוכה לקוביות גדולות

1 בצל, חתוך גס

1 גזר, פרוס

1 כוס פטריות שיטאקה, מושרות כשעה במיים חמים מסוננות וחצויות

1 בטטה, קלופה וחתוכה לקוביות

2 ליטר ציר דאשי

3 כפות רוטב סויה יפני

1/2 כוס סאקה

פלפל שחור

אצת קונבו באורך 15 ס"מ

אופן ההכנה:

מניחים את כל החומרים בסיר, מביאים לרתיחה ומבשלים על להבה נמוכה כשעה וחצי. טועמים ומתקנים תיבול.

להגשה מוזגים נוזל צח ומעטרים בירקות. את העוף אפשר להגיש לחוד בתוספת אורז יפני דביק.

איטאדאקימאס!