שתף קטע נבחר

ערב בלי יגאל עמיר

ב-4 בנובמבר חנך גיא מרוז ערב סאטירי חדש, סביב רצח רבין. בשבוע הבא הוא יועלה שוב, ואף אחד לא ייצא מזה נקי

גיא מרוז התגעגע לבמה. יום אחד הוא פתח את העיתון ובפינה נידחת מצא מודעה שמציעה במה למעוניינים ב"קפה תיאטרון" של "הקאמרי".

מרוז התקשר והועבר לנעם סמל, מנכ"ל התיאטרון, שתהה לגבי תכני הערב. "עזוב אותך מתכנים, בוא נפתח יומנים, נקבע תאריך", אמר מרוז, "התכנים יתגבשו מאליהם". סמל דפדף ביומן והתאריך הפנוי הראשון היה ב-4 בנובמבר. באותו רגע התבררו למרוז תכני הערב. מרוז כתמיד עוסק בסאטירה והמופע "ערב בלי יגאל עמיר", שנכתב במשותף עם דניאל לפין וביים אלדד זיו, עוסק במה שקדם ומה שאחריו מה שהיה בישראל ומה שיהיה. לאחר הרצה נוספת, בשבוע הבא (יום ג') הוא יועלה שוב. 

 

הערב מדבר על געגוע שלך לתקופה אחרת?

 

"לא. בסוף יש בו חמש דקות שבהן אני גולש לקיטש, אבל בערב עצמו, דרך הביוגרפיה שלי מהיום שנולדתי, אני בודק מה קרה לנו ומה נהיה פה - ועובר לרצח רבין ורצח אמיל גרינצוויג וכל מיני אנשים שהרוויחו מכל מיני מקרי מוות של אנשים אחרים כמו החברים של בני אמדורסקי שדופקים חלטורות על חשבונו. יש המון ירידות על עולם הבידור ועל השמאל. בראיון זה יישמע מטופש, צריך לראות בכדי להבין. אני עושה עצירות ועובר דרך תקופות ונוגע באירועים תרבותיים ופוליטיים, זה כל הזמן זז בין תרבות לפוליטיקה".

 

את גאולה עמיר אתה שואל בשיחה טלפונית אמיתית אם ב-4 בנובמבר היא בכל זאת מתגעגעת לרבין. מה חשבת שהיא תגיד?

 

"אני רוצה לשמוע שהיא מצטערת שכל זה קרה, אבל היא לא מצטערת לדעתי".

 

זו מניפולציה.

 

"כן, תשמעי, זו הצגה ואנחנו בתיאטרון. השיחה הזו פותחת את ההצגה. אני משוחח טלפונית גם עם אנשים אחרים שיחות שהן לא פחות הזויות כמו השיחה שלי עם צחי הנגבי שבה אני שואל אותו אם הוא היה מאדריכלי ה-4 בנובמבר. מה שקרה בשיחה איתו היה די מדהים, לא הצגתי את עצמי כי פחדתי שהוא ינתק, אבל הוא כנראה הבין שזה אני והוא סיפר איך הוא ויגאל ומרגלית הר-שפי תכננו את הרצח. ברור שהוא כאילו מסתלבט עליי, אבל זה מצמרר לשמוע. אני גם מנהל שיחה מדהימה עם לריסה טרימבובלר שאיתה זה היה פשוט 'גאג' מטורף, פשוט מערכון. בדקתי איתה את היחסים בין רוצחים תימניים לדוקטורים רוסיים ואני שואל אותה אם הסיבה שליגאל עמיר לא הלך עם בחורות זה בגלל שיש לו אבר מין נורא קטן, היא לא ממש הבינה מאיפה נחתתי עליה. זו היתה שיחה הזויה. זה ערב סביב רצח רבין אבל יש בו גם המון דברים שלא קשורים אליו אבל מאוד קשורים אלינו".

 

אביב גפן שיתף איתך פעולה.

 

"כן, את אביב שאלתי אם הוא בעד הרצח או נגד והוא עונה לי שבסופו של דבר הוא בעד כי הוא קיבל כל-כך הרבה תמלוגים מהשיר 'לבכות לך' שהוא לא יכול להיות נגד".

 

הערב הראשון עלה חצי בחשאי.

 

"חששתי ליחצ"ן את הערב הראשון והעדפתי את זה מפה לאוזן, כי רציתי קודם כל לראות מה זה בדיוק ואיך הקהל מגיב, לא ידעתי אם זה עובד בכלל. בהתחלה היתה מחשבה לעשות את זה כאירוע חד פעמי, אבל בסופו של דבר התגובה של הקהל הולידה עוד ערב שהתקיים בשבוע שעבר וערב נוסף שיתקיים ביום שלישי הבא ב-28 בדצמבר כי הוא באמת עובד. זה ערב שמצד אחד מאוד צוחקים בו ומצד שני יש בו קטעים מאוד קשים".

 

למה לחטט בפצע?

 

"כי הוא לא ירפא לעולם וכי אנשים שמעורבים ישירות בגרימת הפצע הזה רק מתקדמים בחיים בלי לשלם את המחיר. לפני כמה זמן ראיינו בעיתון את אלכס ליבק שצילם את התמונה של קו 300 ואני זוכר ששאלו אותו אם הוא חושב שהתמונה הזו שינתה משהו. הוא ענה שממש לא ולראיה זה שרוצץ גולגלות היום הוא ח"כ. כך שהמציאות חזקה יותר, עובדה, אחרי רצח רבין הימין זכה בבחירות – הרצח הצליח מאוד מבחינת חיסול אוסלו. אז אני קורא לכל אלה ששיתפו עם זה פעולה, אדריכלי ה-4 בנובמבר"

 

אתה מערבב גבולות בין אלה שאתה באמת מאמין שהם אחראים לרצח לבין כאלה שאיתם אתה מריץ דאחקות כמו אביב גפן.

 

"תשמעי, יש התחשבנות מאוד גדולה עם השמאל בערב הזה. אביב גפן הוא חלק מההצגה, זה נכון, אבל יש התחשבנות מאוד גדולה עם השמאל מביילין, דרך אביב ודרכי. השמאל לא עושה כלום. יש קטע שלם שאני אומר שאנשים נורא אוהבים להזכר איפה הם היו ברצח ואני אומר במהלכו: 'אני לא עשיתי כלום' והכוונה בזה היא שאני וכל חבריי בשמאל לא עשו כלום בכדי למנוע את הרצח. גם דור הנרות של רבין שנשבע שהוא לא יזוז מהכיכר, בטפטופי הגשם הראשונים הוא התקפל. אני נכנס בשמאל על האימפוטנטיות שלו ובימין על עודף האסרטיביות שלו. כולם חוטפים וגם אני".  

 

"ערב בלי יגאל עמיר" - יום ג', 28 בדצמבר, בשעה 21:00 בקפה תיאטרון הקאמרי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
עמיר. נוכח נפקד
צילום: גיל יוחנן
לאתר ההטבות
מומלצים