הנצחון של אלכסנדר: אפר אמו הובא לקבורה
כל מה שרצה אלכסנדר צושיב, שעלה ב-94' לישראל, היה להביא את אפרה של אמו לישראל, אבל החברה קדישא הציבה חומה בצורה - היהדות אוסרת על קבורת אפר אדם, נאמר לו. פסק הלכה של הרב אליהו וסיוע של מכון עתים המייעץ בנושאי יהדות סייעו לצושיב לסגור מעגל, ולהביא את אפר אמו לקבורה. "עמדתי במחוייבות לאמי", אומר אלכסנדר. לפחות בירושלים, מדובר כבר בתקדים מחייב
בשורה לעולי ברית המועצות לשעבר, שקרוביהם המתים נותרו מאחור: בצעד תקדימי ויוצא דופן, קיבלה החברה קדישא בירושלים החלטה עקרונית לאפשר קבורת אפרו של אדם, אשר נפטר בגולה וגופתו נשרפה.
על-פי המסורת היהודית, כידוע, אין לשרוף גופו של אדם שמת ויש לקבור אותו במלואו. משום כך, בדרך קבע נמנעת החברה קדישא מלאשר הבאה לקבורה של אדם אשר גופתו נשרפה. ואולם, ברוסיה ובחבר המדינות מקובל לרוב לשרוף את גופותיהם של תושבים חילונים שהכלו לעולמם ולפזר את אפרם. כך למשל, אפרה של אמו הקשישה של אלכסנדר צושרב, יהודיה תושבת רוסיה שנפטרה לפני כשנתיים, נותר בכד החרס אליו הוכנס לאחר השריפה. הכד הושאר במשמורת בתשלום בידי אנשי הקרמטוריום במוסקבה.
"כאשר נפטרה אמי החלטנו לעשות כמקובל בקרב חילונים רבים ברוסיה ולשרוף את גופתה, מתוך תקווה להביאה אחר-כך לקבורה בישראל.", מספר אלכסנדר ל-ynet. אלכסנדר, אשר עלה לישראל בגפו בשנת 1994, מוסיף: "ידענו שמבחינת הרבנות הראשית עשויה להיות בעיה קשה בהבאת האפר, בשל האיסור ההלכתי. אבל גם ידענו על מקרים בהם אנשים החליטו להביא ארצה את אפרם של יקיריהם על דעת עצמם ולקבור אותם בארץ, וחשבנו שאם נבקש ונסביר את העניין, אז הרבנות תיעתר לבקשה".
ואולם, כאשר ביקש אלכסנדר להביא את אמו לקבורה בישראל, נתקל בחומות בצורות אצל החברה קדישא. "בהתחלה הם סירבו באופן מוחלט והחלטנו לחכות עם העניין עד שנמצא הסדר כלשהו. בינתיים שמרנו את האפר בכד בקרמטוריום במשך שנה וחצי", הוא מספר. לאחר שניסה לשכנע בעצמו את נציגי החברה ונכשל, פנה למכון עתים, העוסק ביעוץ וסיוע בעניינים יהודיים. פנייתם הראשונית של אנשי המכון לרבנות הראשית בירושלים נדחתה אף היא. בפנייה נוספת השיבה הרבנות, כי על-מנת לאפשר קבורת אפר יש צורך בפסק-דין אישי לכל מקרה ומקרה. החלטה שכזו היתה מאריכה ומסרבלת את העניין והיתה עלולה לגרור אותו במשך חודשים רבים נוספים.
הפתרון: הסתמכות על הרב אליהו
"עמד בפנינו אתגר רציני וחסר תקדים", אמר ל-ynet הרב שאול פרבר, העומד בראש מכון 'עתים'. בנסיון למצוא מוצא מן הסבך ההלכתי פנה הרב לפני כחודש אל עמיתו הרב יעקב רוז'ה, מהמכון לרפואה משפטית באבו-כביר. רוז'ה, העוסק בפסקי הלכה רבים בנושאי שיירי גופות, התבקש לסייע במציאת פסק דין הלכתי שיאפשר לשנות את החלטת החברה.
להפתעת הרב פרבר, איתר הרב רוז'ה פסק דין הלכתי תקדימי, עליו הורה הרב הראשי לשעבר הרב מרדכי אליהו לפני כ-15 שנה. "נראה לי שגם אותם יהודים החיים ברוסיה או במקומות אחרים בהם הנוהג או החוק לשרוף את המתים, וכל זה נעשה מחוסר אפשרות לקבור את המת או מחוסר ידיעה, דבר זה הרי כאונס ולכן מצווה לקבור את האפר בבית קברות", כתב הרב אליהו בפסק הדין.
הרב פרבר הציג בפני אנשי החברה קדישא בירושלים את פסק הדין התקדימי, ובעקבותיו אישרה החברה את הבאת אפרה של האם לקבורה בישראל. ביום שישי האחרון, לאחר ששב לרוסיה ולקח את הכד ובו האפר של אמו, הגיע אלכסנדר עם הכד לישראל וטמן אותו בבית העלמין גבעת שאול בעיר.
"אני שמח שסגרתי מעגל ועמדתי במחויבות שלי להורי ולבני משפחתי", אמר. הרב פרבר סיכם: "איני יודע אם אנשי חברה קדישא ביישובים אחרים יקבלו את פסק הדין הזה ויאפשרו הליך דומה, אבל אני משוכנע שכעת, לפחות בירושלים, יוכלו בני משפחה של יהודים רוסים שגופתם נשרפה, להביא את קרוביהם לקבורה בישראל. בכך הקלנו מעט על התחושה הקשה המלווה עולים רבים הנאלצים לקבור את קרוביהם בחו"ל".
לפנייה לכתב/ת 
חברה קדישא. איפשרו קבורה
צילום: דוד הכהן
אליהו. פסק ההלכה סייע
צילום: זום 77
מומלצים
