זה בחירות זה? זו הצגה

בבית הקפה סמוך לכיכר מנארה ברמאללה, יושבים מעשני הנרגילה ומודים שמערכת הבחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית לא ממש מעניינת. כולם גנבים, כולם אותו דבר, רוצים את האינטרס שלהם, זורקים היושבים באולם אפוף העשן.

עד כאן היה קונצנזוס. כשאחד המעשנים אמר שהוא מתכוון להצביע לברגותי - מוסטפא ולא מרואן - הזדרזו שני בני 40 שעד כה ישבו בשקט, ואמרו שצריך

 להיות "רציניים ומציאותיים" ולבחור במנהיג שיוכל לעבוד עם המדינות בעולם. איזה מדינות, אני שואל. ישראל וארצות הברית, עונים השניים. זהו אולי היתרון הכי חזק של אבו מאזן לצד היותו מועמד המפלגה השלטת הגדולה. כי בכל הסיבוב ברמאללה לא ראינו למעט הפעילים הרשמיים תומכים נלהבים במי שאמור להיות אחד מאדריכלי אוסלו הבולטים.

59 אחוזי תמיכה נותן הסקר האחרון של אוניברסיטת א-נג'אח לאבו מאזן. המועמד העצמאי מוסטפא ברגותי, הזוכה לתמיכת החזית העממית, מקבל 28.5 אחוזי תמיכה, והמספר הזה מדאיג מאוד את האנשים בסביבתו של אבו מאזן. גם האירועים בעזה מדאיגים מאוד את מועמד הפתח. זו הסיבה שאבו מאזן הגדיר אתמול את ישראל בעקבות התקרית ברצועה שבה נהרגו 7 ילדים - "האויב הציוני".

ברמת השילוט והתעמולה, ברגותי נותן פייט של ממש. סיסמת הבחירות שלו "לשים את העניין (הפלסטיני) בידיים נאמנות", רמז עקיף לכך שהנהגת הפתח הבכירה בראשות אבו מאזן מתכוונת מעצם קבלת מפת הדרכים לוותר על זכות השיבה, לוותר על זכות ההתנגדות ועל יתר העקרונות של העם הפלסטיני.

אבו מאזן נוקט בעמדה ממלכתית ורשמית יותר. "נשים קץ לכיבוש, נבטיח את ביטחון האזרח, נבצע רפורמה ונאבק בשחיתות", הוא מבטיח ומקנח בסיסמא הפונה לרגש: "נלך בדרכך - ונממש את החלום שלך", הוא פונה באחד הפוסטרים לערפאת.

בבית הקפה מתיישב לידנו צעיר פלסטיני. "תשמע", הוא אומר "אני בבחירות האלה לא מתכוון להצביע. אף אחד מהמועמדים לא מדבר אליי , אבל גם אם הייתי מצביע זה בטח לא היה לאבו מאזן".

למה?

"כי בחירת אבו מאזן משמעותה סוף האינתיפאדה וסוף ההתנגדות, שזה אומר שהדם של השאהידים נשפך לשווא, זה אומר שהבתים שנהרסו, נהרסו סתם ואני אחד שמשפחתו איבדה בית ויש לי דוד הרוג ודוד מבוקש".

למה לשווא? אבו מאזן רוצה להגיע להסכם שלום, אבל לא בדרך האלימות.

"אבל מי אמר שאנחנו, בני המשפחות שבתיהם נהרסו ובני משפחותיהם נהרגו, רוצים את השלום שלו? הישראלים מבינים רק מלחמה. רק כך נקבל חזרה את הזכויות שלנו. אבו מאזן עדין מדי ובגלל זה הוא מסוכן מאוד".

מה עדין? לפני כמה שעות הגדיר את ישראל האויב הציוני והבטיח שהפליטים עוד יחזרו לבתיהם.

"זה הכל סיסמאות בחירות. נכון שמוסטפא ברגותי מדבר על זכות ההתנגדות

 והמאבק בכיבוש, אבל גם הוא זורק סיסמאות כדי לקדם את האינטרסים שלו. אני הייתי מצביע רק למרואן ברגותי או אם היה מועמד של החמאס או הג'יהאד האיסלאמי".

אף אחד בבית הקפה לא היה מוכן לתת נאום מקביל עבור אבו מאזן. ירדנו לגן העירוני של רמאללה. באחד האולמות במקום נמצא המטה המרכזי בעיר של אבו מאזן והפתח. ברחוב בחוץ הדביקו פעילים תמונות של אבו מאזן על כלי הרכב.

"אני מבטיח לך שאבו מאזן עובר 70 אחוזים", אומר אחד הפעילים. "האנשים מבינים שבחירות ומנהיגות זה לא משחק לכל הילדים הקטנים שמופיעים פה בפוסטרים. וחוץ מזה אנחנו זה הפתח, לא סופרים אף אחד".

אבל שמעתי שלפני כמה ימים ממחנה מתחרה ירו עליכם?

"אנחנו בחרנו לא לעשות מזה עניין, כדי לא להכשיל את הבחירות. כך הם רוצים לדרדר את מערכת הבחירות לאלימות כדי שירחיקו אנשים מהקלפיות ובכך לפגוע בניצחון של אבו מאזן, אבל ניצחון יהיה. ואל תשכח את כל הדברים הטובים שעשה אבו מאזן כשהיה ראש ממשלה".

מה למשל?

"עזוב עכשיו, אני צריך להדביק את הפוסטר".

סמוך למטה המתחרה של ברגותי מתגודדת קבוצה של פעילים. פעיל בחזית העממית התומכת בברגותי אומר כי הבחירות האלה חשובות לפוליטיקה

 הפלסטינית בעתיד. "אנחנו רוצים בעיקר שיווצר גוש שלישי, שמאלי, חילוני, שיהווה משקל מול הפתח והגוש האיסלאמי. אנחנו גם רוצים להשיג את התוצאה הגבוהה ביותר כדי להפחית את אחוזי התמיכה באבו מאזן, כדי שיידע שיש אופוזיציה וכדי להבהיר לו שהוא לא ערפאת, לא מנהיג העם כי אם רק מנהיג של מפלגת השלטון ושהוא צריך לקחת בחשבון את כלל העם כשהוא בא לנהל את המשא ומתן עם ישראל".

מה ייחשב להישג מבחינתכם?

"להוריד את אבו מאזן מתחת ל-50 אחוזי תמיכה".

20 דקות של נסיעה, ואנחנו מגיעים למחנה הפליטים ג'לזון. סמוך לכיכר המרכזית במחנה יושבת קבוצת מבוגרים ומובטלים. יא ג'מאעה, במי תבחרו? באף אחד, עונים כולם במקהלה, ושבים על אותו תקליט" "כולם מושחתים, כולם גנבים". ואז מתערב המבוגר שבחבורה, אבו רדואן. אני אצביע למוסטפא ברגותי, הוא אומר.

למה?

"כי הוא קומוניסט".

וגם אתה?

"לא. אני, תודה לאל, עליתי פעמיים לרגל למכה. כבר הודעתי בבית לאישה ולילדים שכולנו נצביע לברגותי. גם הבן שלי שבכלא, אם יצביע. כבר שלחתי לו פתק הצבעה של ברגותי עם הצלב האדום".

ואם הילדים רוצים להצביע למישהו אחר?

"למה, הם מחליטים? ירצו או לא ירצו, ר'סבן ענהום - יצביעו ברגותי".

בבית הקפה ברמאללה נמשכת השיחה. אחרי ערפאת, אומרים יושבי בית הקפה, אף אחד כבר לא מעז לחלום על זכות השיבה, זהו זה נגמר. למה? אני שואל, אבו מאזן אמר בימים האחרונים שהפליטים יחזרו לבתיהם. אז הוא אמר, הם אומרים. לא הפליטים יחזרו ולא פלסטין תשתחרר. אולי רק במלחמה. על זה מסכימים יושבי בית הקפה.

אחד הצעירים אומר בחיוך שהכל כבר נקבע מראש. "הפתקים שיקבעו את התוצאה הרשמית, עם רוב מוחץ לאבו מאזן - כבר מוכנים בשוויץ בתוך קופסאות חתומות, זוהי התוכנית האמיתית של האמריקנים. מה שקורה פה זה משחק ילדים. הצגה".