הבומרנג של השואה
לשיח מוקצן, פרובוקטיבי ורווי הקשרים לשואה ולנאציזם יש אטרקטיביות תקשורתית, אך נזקיו עולים על רווחיו
בלהט הוויכוחים הפוליטיים, אידיאולוגיים וחברתיים בישראל נשלפים מונחים הלקוחים מעולם הזוועות הנאצי. ללא הבדל בין ימין לשמאל, מפי פרופסורים או חסרי השכלה, מנהלים בכירים או מובטלים קשי יום, אנשי חינוך או עבריינים – השימוש בנשק הרטורי של שואה ונאציזם הוא נפוץ ואף מושך תשומת לב. מ"יודונאצים" ועד "קוויזלינגים", מ"קאפו" ועד "שואה", מתמונת רבין ז"ל במדי קלגס נאצי ועד הטלאי הכתום,
מתמונות רכבות המוות ועד "יודנראט".
מי שעושה כך מניח בצדק כי רטוריקה של "סאונדבייט נאצי" תבטיח תשומת לב. מי יוכל להתעלם ממפגין המנופף כרזה ועליה דמות בלבוש השחור של האס.אס הנאצי, או מנציג המורים, שבהפגנתם האחרונה נגד ועדת דברת השווה את דו"ח הוועדה להסכם ריבנטרופ-מולוטוב משנת 1939? מי יוכל להישאר אדיש מול כל צירוף רטורי מזוויע בין חיילים ישראלים וקלגסים נאצים, מתנחלים לפני פינוי ויהודים המובלים לכבשנים, חברי כנסת ישראל ו"יודנראט" בוגדני בגטאות, כיבוש ישראלי ותעשיית ההשמדה הנאצית. עוצמת הפרובוקציה, הגירוי לתגובה והזעזוע הרגשי הם הנכסים הנלווים לכל שימוש ברטוריקה כזו, ולכן רב הפיתוי להשתמש בה.
הביקורת שהוטחה בשימוש במונחים וסמלים נאציים הייתה בעיקר במישור המוסרי: לא ייתכן, הזדעקו המבקרים, שבמדינה יהודית, בארצם של קרבנות השואה ושרידיהם, ייעשה שימוש ציני ומרושע בעולם הסמנטי והגרפי של הנאצים. המחאות הצביעו על זכרם הקדוש של המיליונים שנטבחו בשם אותם מושגים וסמלים. אולם ביקורת זו, שרובה ככולה מוסרנית, לא משכנעת את מי שצדקתו בוערת בו, את מי שהרגשת עוול נוראי מפעמת בו, את מי שמבקש בכל דרך לפלס למצוקתו דרך לבמה ציבורית. ואולם, הסיבה הרציונלית להימנע משימוש בסמלים ובקונוטציות הנאציים היא פשוטה בהרבה: הנזקים של מערכת הסברה שכזאת עולים על הרווחים.
הרווח הברור הוא תשומת לב תקשורתית מיידית וסערה תקשורתית זמנית. אך בטווח הארוך הללו מזיקים למשתמש: הם ממסגרים אותו בשיח מתלהם, קיצוני ואטום לרגישות; הם מסיטים את תשומת הלב לפרובוקציה על חשבון המסר; והם מאפשרים לצד השני לתקוף את "הדמגוגיה הזולה" ולהתעלם מהמצוקה והכאב שמניעים את הדובר.
זה נקרא "אפקט הבומרנג" – כאשר מושג האפקט ההפוך לרצוי לתועמלן. ללא ספק, לשיח מוקצן ופרובוקטיבי הרווי בהקשרים לשואה ולנאציזם יש אטרקטיביות תקשורתית, אך נזקיו כבר פגעו גם במתנחלים עוטי הטלאים הכתומים, כמו גם בנציג המורים, בשרים ובח"כים, ובכל מי שהשתמש ב"סאונדבייט הנאצי". זה אולי מרעיש ומסעיר אבל זה חוזר כבומרנג, פוגע ופוצע גם את זה ששיגר אותו.
פרופ' גבי וימן, החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, חוקר תעמולה פוליטית ותקשורת פוליטית
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
