שתף קטע נבחר

 

פיצויים עונשיים של 300 אלף שקל

שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א הפעיל בפעם הראשונה בישראל את סמכותו לפסוק פיצויים עונשיים לאדם פרטי שניזוק כתוצאה מאקט אלים של אדם אחר. אפקט הרתעתי וחינוכי גם יחד

בחודש מרץ 2004 נפל דבר בישראל. בית המשפט העליון קבע, כי השנים האבודות, אותן שנים שבהן קוצרו חייו של נפגע מעוולת נזיקין, הן ברות פיצוי.  פסק הדין הובא במדור זה, תחת הכותרת "כמה שווים חייו של ילד בישראל?".

 

באותו פסק דין, עלתה שאלה מעניינת נוספת, אם ראוי להטיל פיצויים עונשיים על מבצעי עוולות נזיקין. השופט אליעזר ריבלין קובע, כי "בתי המשפט בישראל הכירו באפשרות לחייב מזיק בפיצויים עונשיים". בפיצויים עונשיים טמון ערך מוסף. יש בהם אפקט הרתעתי וחינוכי. במיוחד כאשר התנהגות המזיק היא חמורה במיוחד. זאת, לא פעם אל מול אזלת ידו של המשפט הפלילי, שהמדינה לא תמיד פנויה להפעילו.

 

הפיצויים העונשיים המשולמים לנפגע הם מעבר לנזקו. הם מהווים עבורו מתת שמים, כך מקשים המתנגדים לפיצויים העונשיים. מדוע שהנפגע יזכה בהם ולא המדינה? אדרבא, עונים המצדדים. הנפגע הוא המתאים ביותר לקבלת הפיצויים העונשיים. הרי הוא טרח וקידם את האינטרס הציבורי בהרתעת מזיקים פוטנציאליים.

 

מפסק דינו של השופט ריבלין, לומד השופט שמואל ברוך, כיום שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי בסמכותו לפסוק פיצויים עונשיים. וכך הוא מפעיל, בפעם הראשונה בישראל בצורה משמעותית, את סמכותו הלכה למעשה.

 

וזה סיפור המעשה: באחד הימים נפגש ג'קי מסיקה עם אברהם מדני בעיריית רחובות. למסיקה התחוור באותה פגישה, כי מדני אחראי להליכים שנקטה נגדו העירייה. חמתו של מסיקה בערה בו והוא החליט לנקום במדני.

 

בהמשך היום ארב מסיקה עם בנו למדני. השניים תקפו את מדני בדקירות סכין עד שכמעט גרמו למותו. מדני הובהל במצב אנוש לבית החולים. הוא טופל, יצא מכלל סכנה, אך נותר נכה. מדני התלונן במשטרה והגיש במקביל תביעת נזיקין אזרחית נגד שני תוקפיו.

 

מהתמונות שהוצגו בפניו, לומד השופט כי מדובר בשחיטה יותר מאשר בתקיפה. בתמונות נראה צווארו של מדני משוסף ותפור לאורך עשרות סנטימטרים. כך גם בחזה.  הנתונים, קובע השופט, מלמדים באופן חד משמעי על מארב שטמנו מסיקה למדני במטרה לפגוע בו. מדני היה מושא לשחיטה ממש וסבל פגיעות קשות שרק בנס לא הובילו לאובדן חייו.

 

עתה פונה השופט לחישוב הפיצויים המגיעים למדני. מדני נותר עם נכויות בריאות, בצוואר ובאף. נכותו התפקודית, קבע השופט, מגיעה ל- 28%. על בסיס נכות זו, פוסק לו השופט 400,000 שקל עבור הפסדי השתכרות ו- 250,000 שקל עבור כאב וסבל.

 

נותרה לדיון שאלת הפיצויים העונשיים. כאמור, השופט ברוך לומד מפסק דינו של בית המשפט העליון כי קיימת סמכות לפסוק פיצויים עונשיים בנזיקין. זאת בנסיבות מתאימות ובעיקר בעוולות כוונה כאשר התנהגות המזיק ראויה לגינוי.

 

פסיקת פיצויים עונשיים מדגיש השופט שמורה אומנם למקרים חריגים ויוצאי דופן, אך זהו בהחלט מקרה חריג ויוצא דופן. לא בכל יום חוברים להם שניים לפגוע בצורה כה קשה באחר, מתנפלים עליו תוך שימוש בסכינים, מבצעים בו שחיטה וגורמים לו נזקים בהיקף כה ניכר.

 

מדובר בפעולה מכוונת ומזיקה, בפציעות קשות ביותר כתוצאה מאותה פעולה ומתת תרבות הסכין, כותב השופט. לכן זהו מקרה ראוי בהחלט לפסיקת פיצויים עונשיים.

 

לאור כל אלה, פוסק השופט לזכות מדני פיצויים עונשיים בסך 300 אלף שקל. לכל הסכומים שנפסקו מוסיף השופט הפרשי הצמדה וריבית וכן את הוצאות המשפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 200,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

  

הכותב הוא עו"ד המתמחה בנושאי ביטוח

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים