האנשים שלא השתחררו מאושוויץ
עשרות ניצולי שואה, שמתגוררים ב"אברבנאל", התיישבו מול מקלט הטלוויזיה, צפו בשידור הישיר מפולין והזילו דמעה. "אני עדיין חולם בלילות איך הנאצים הורגים את ההורים שלי", סיפר אחד מהם. 700 מהניצולים שחיים בישראל מוגדרים חולי נפש. הסיוט ימשיך ללוות אותם עד יומם האחרון
בגיל 75, מיכאל (שם בדוי) לא מצליח להשתחרר מהסיוט. בלילות הוא רואה את החיילים הנאצים טובחים את הוריו ומשפחתו. 60 שנה אחרי, הוא עדיין שומע את הצעדים. חווה מחדש את הזוועה.
יחד עם 59 ניצולי שואה נוספים, מיכאל מאושפז במרכז לבריאות הנפש "אברבנאל" בבת-ים. רבים מן הניצולים נמצאים שם כבר יותר מ-40 שנה.
ביום חמישי אחר הצהריים הם התכנסו במחלקה פסיכוגריאטרית א', שבה הם מאושפזים, ב"סלון" - רחבה קטנה מול דלפק הקבלה, שמכילה כמה ספות ישנות ומרופטות, כדי לצפות בשידור הטלוויזיה הישיר מאושוויץ-בירקנאו בפולין. "נדמה שאנו עדיין שומעים את זעקות הנספים, כאן בעיר הבירה של ממלכת המוות", אמר הנשיא קצב. דברים שגרמו לכמה מהמאושפזים להזיל דמעה.
כמה דקות לאחר תחילת הטקס, קמו אחדים מהם, והלכו בדממה לחדרם, מסוגרים. זה פשוט היה קשה מדי עבורם, והחזיר את הזכרונות שנצרבו בהם מתקופת המלחמה, אותם זכרונות שהטריפו את דעתם.
הזכרון הנורא אינו מרפה. דב
מיכאל נולד בגליציה וחווה על בשרו את אימת הנאצים. "זה כאב לי מאוד, ולא יכולתי להסתכל בשידור הרבה זמן". כמה שעות לאחר שידור הטקס בטלוויזיה, הוא עדיין המשיך להזיל דמעות ומייד מחה אותן. "זה משפיע עלי לרעה. הנאצים עשו לנו דברים כל כך רעים, ובלילות אני ממשיך לחלום איך הם הורגים את המשפחה שלי".
את תקופת השואה הוא העביר בגטו בגליציה, ולאחר מכן במנזר נוצרי. "קשה להסביר במילים עד כמה זה היה קשה", הוא אומר במבט קודר. מהטקס חסר התקדים באושוויץ הוא דווקא מרוצה. "רואים שהנשיא שלנו דואג לנו, וטוב שרואים אותו שם. בזכות זה אף פעם לא תהיה שוב שואה. למרות שמחבלים כל הזמן מנסים לרצוח אותנו - את העם היהודי אי אפשר להרוג".
דב (שם בדוי), בן 91 מאוקראינה, נלחם בנאצים במדי הצבא האדום עד 1942 ואז נלקח לסיביר. מ-1962 הוא מבלה במוסדות פסיכיאטריים שונים בארץ, ובשנים האחרונות הוא מאושפז ב"אברבנאל", בעקבות מה שמוגדר "מחשבות שווא". הוא הוזה וחושב שהאנשים הקרובים לו ביותר בוגדים בו ורוקמים נגדו קונספירציות. המחשבות הטורדניות לא עוזבות אותו, וקשה לו להיפטר מהן. גם הוא נמצא בטיפול תרופתי שמטרתו להיטיב את מצבו.
"לראות את דגל ישראל באושוויץ בטלוויזיה", הוא אומר, "והצבא שלנו שם. זה מילא אותי גאווה. זה מדגיש את המסר 'לא עוד'. אף אחד מהיהודים שהכרתי באוקראינה לא נשאר בחיים, כל המשפחה שלי נספתה, וזה מאוד עצוב. לראות היום אנשים לבושים כחול לבן באושוויץ שימח אותי".
מנהל בבית החולים: השבר לא איפשר חזרה לחיים נורמליים
מנהל החטיבה הפסיכוגריאטרית ב"אברבנאל", ד"ר יורם ברק, שאצלו מאושפזים ניצולי השואה והוא אף חוקר בתחום, אומר כי "המחקרים היום מראים שהשואה הייתה מקום שממנו קשה היה לצאת בריאי נפש, והנס האנושי הוא שכל אותם מאות אלפי ניצולי שואה שיקמו את חייהם והצליחו להקים משפחה, לשמור על שגרה ולתפקד. היום, בזקנתם, הם משלמים על כך מחיר כבד, והשבר בנפשם מתחבר למוות ולהתאבדות. זה נורא".
"מה שבאמת מייחד את הניצולים שכאן הוא ההתמודדות שלהם עם השואה", הוא מסביר. "זה לא משנה אם תקרא לזה סכיזופרניה, דיכאון, תסמונת פוסט-טראומטית או תסמונת ניצולים. החותם והרישום שהשואה השאירה עליהם הוא כזה שהוא לא נחלש גם עם חלוף השנים. אצל אחוז אחד מהניצולים, כ-3,000 איש מתוך ה-350 אלף שעלו לארץ, המפגש עם השואה השאיר שבר כזה, שלא איפשר להם לחזור לחיים נורמליים. חלקם עברו 10-12 אשפוזים פסיכיאטריים, ואז נשארו פה".
מחקר שערך ד"ר ברק יחד עם פרופ' דב אייזנברג מבית החולים הפסיכיאטרי "גהה" ועם ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, ד"ר חיים קנובלר, שיפורסם בגליון הקרוב של כתב העת American Journal Geriatric Psychiatry, העלה כי הסיכון להתאבדות בקרב ניצולים קשישים גדול פי שלוש וחצי מאשר בקרב קשישים שסובלים מדיכאון.
"זה פרסום ראשון בעולם", הוא מדגיש. "מדובר במחקר שבו עקבנו במשך חמש שנים אחרי 1,000 אנשים, והוא מראה את המחיר העצום שניצולי השואה משלמים בזקנתם, ומראה כיצד השבר הזה מחובר למוות ולהתאבדות".
במשך שנים, סברו בקהילת הפסיכיאטרים שמי ששרד את השואה הצליח בכך בזכות כוחות הישרדות וחוסן נפשי גדולים במיוחד. המחקר החדש מראה שלהתמודדות היום-יומית השוחקת במשך שנים יש מחיר, ושגם הניצולים, בסופם של חייהם, לא תמיד מצליחים להחזיק מעמד, ואז משלמים את המחיר הכבד של אותו חוסן שהפגינו כל השנים.
על פי ההערכות, בישראל חיים כיום כ-250 אלף ניצולי שואה. הגיל הממוצע של הניצולים הוא קצת מעל 70, והקשישים ביותר הם בסוף שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90 לחייהם. הסקר המקיף האחרון שאמד את מספרם נערך על ידי ארגון הג'וינט לפני קצת יותר משנתיים, ובו נמצא כי בארץ חיים כ-270 אלף ניצולים.
700 מהניצולים שחיים בישראל מוגדרים כחולי נפש. כ-300 מתוכם מאושפזים בשלושה הוסטלים גדולים הצמודים לבתי החולים הפסיכיאטריים בשער מנשה, בלב השרון ובבאר יעקב. השאר נמצאים בבתי חולים פסיכיאטריים. כל ה-60 שנמצאים ב"אברבנאל" בחרו להישאר בבית החולים. שני טיולים מדי שנה ושמונה הצגות הם כל הפנאי והבידור שזוכים לו ניצולי השואה בבית החולים הזה. שם כנראה יגמרו את חייהם, בבדידות עגומה.
לפנייה לכתב/ת 
