סיפור אהבה איטלקי

בכל הקשור לספרות, יחסי ישראל-איטליה הם סיפור אהבה דיפלומטי יוצא דופן. מעין נשמות תאומות שמצאו אחת את רעותה בשנים האחרונות. כותרים ישראלים, במיוחד של ליגת העל – עמוס עוז, דוד גרוסמן, א.ב. יהושע ומאיר שלו - מנצנצים כמו

כוכבים בין מדפי החנויות באיטליה, ומוערכים הן על ידי הביקורות והן על-ידי הקהל. כשמישהו כבר אוהב אותנו, אנו יודעים להחזיר לו אהבה: הקהל הישראלי מגלה נאמנות רבת שנים לסופרים האיטלקים, החל מאלזה מורנטה וכלה בארי דה לוקה.

"ליזה גינצבורג אומרת לי שהסופרים האיטלקים שהצליחו בארץ הם יהודים, או כאלה שהיו שמחים להיות יהודים", אומר מנחם פרי, עורך "הספרייה החדשה", שעומדת בחזית סיפור האהבה הזה וחוגגת השבוע את התרגום ה-30 שלה מאיטלקית, וידה עוד נטויה. "מחכה לסופה" של ליזה גינצבורג, נכדתה של נטליה גינצבורג, זכה לכבוד הטיפולוגי, ובעקבות כך הסופרת תגיע הערב (ג') לבית אריאלה, לערב בו יטלו חלק גם ארי דה לוקה האיטלקי, ומהצד הישראלי מאיר שלו, א.ב. יהושע ורונית מטלון.

"הספרייה החדשה" אינה היחידה במערכה. עוד הוצאה שמקדמת ללא הרף את הספרות האיטלקית היא "כרמל". ברזומה שלה תרגומים של אלברטו מורביה ("האדישים", "אי ציות", "אגוסטינו"), המון קלאסיים כמו לואיג'י פירנדלו ("סיפורי מסכות"), ג'ובני פיקו דלה מירנדולה ("נאום על כבוד האדם"), ג'ובאני בוקאצ'ו ("דקאמרון") ועוד. למעשה, רק עתה, אפרופו משפחת גינצבורג, יצא "קשה לאדם לדבר על עצמו" - שיחות מאת נטליה גינצבורג, ובעתיד הקרוב מתוכנן גם לצאת "הגבינה והתולעים" מאת קרלו גינצבורג ועוד.

ב"כתר" מציינים את "קנון מהופך" של פאולו מאורנסיג, ואילו ב"זמורה-ביתן" ממהרים לשלוף את אנטוניו טאבוקי עם "האישה מנמל פים", את לאונרדו שאשא עם "הדודים מסיציליה" ואחרים, ואילו ב"ידיעות אחרונות" מתכוננים ל"הכפתור של פושקין" מאת סרנה ויטלה שייצא בקרוב.

למעשה, כל הוצאה משוויצה באיטלקים שלה, אבל פרי, מתברר, קטף את רוב התותחים הכבדים, כמו פרימו לוי, אלזה מורנטה ונטליה גינצבורג (למעט "לקסיקון משפחתי", שיצא ב"עם עובד"), והוא לא עוצר בשלושים. "אני מאמין שנגיע לחגיגות ה- 50 תוך חמש שנים", הוא מצהיר.

סיפור פשוט

"הרגשתי שליזה מסמלת את כל החיבור הזה לספרות האיטלקית", מסביר פרי את הבחירה להוציא לאור את "מחכה לסופה", "היא הנכדה של נטליה גינצבורג, היא הכירה את פרימו לוי ואת אלזה מורנטה כילדה. הכתיבה שלה היא מעין

כתיבה גינצבורגית המצפה לסוּפה מורנטית. הפרקים הזוגיים בספר מזכירים את נטליה ואת צ'כוב, הלא-זוגיים שואפים למורנטה. ליזה מכירה היטב את הסיפורת הישראלית שתורגמה לאיטלקית, וגם את הסופרים עצמם, וכמבקרת ספרות עשתה למענם לא מעט".

האירוע שיתקיים הערב הוא הזדמנות מצוינת לנסות ולהבין את הקשר הספרותי המיוחד שנרקם, למרות שכל הנסיונות הן יריות באפלה: "ברור שיש קירבה נפשית בין קהלי הקוראים בארץ ובאיטליה, ובהחלט הייתי שמח לפצח את הסוד הזה", אומר פרי ומוסיף, "הספרים האיטלקיים שהצליחו בארץ הם רובם אנושיים מאוד, עם דרמה רגשית מסוג שחסר בספרות האנגלית, הצרפתית או הגרמנית, עם דמויות לכאורה פשוטות אבל בעלות הסתכלות לא-בנאלית על החיים. הם שופעים מצבי כלאיים של רגש קיצוני יחד עם הומור. הם גם מרובי אימהות: האמא היהודייה מתגלה ברבים מן הספרים הללו דווקא כאיטלקיה".

גם מירון רפופורט, אחד המתרגמים המוערכים והפוריים מאיטלקית לעברית, מציין את הפשטות לכאורה בספרות האיטלקית המתורגמת: "יש בה ברובה איזה סוג של ריאליזם ודיבור ישיר ופשטות שמדברת מאוד אל הקהל בארץ. אין יותר מדי פיסכולוגיזמים, הסגנון ברובו פשוט וישיר. יש הרבה התעסקות, בעיקר בספריה של נטליה גינצבורג, במשפחה כמוקד, ויש גם המון יחס מיוחד להיסטוריה. וכן, אפשר לדבר על משהו ים תיכוני, פתוח, רחוב".

לא כל איטלקי באשר הוא כובש אוטומטית את לב הקוראים. ישנם תרגומים מוערכים שאיכשהו התפספסו. גם רפופורט וגם פרי מציינים את קארלו אמיליו גאדה וספרו "העסק ביש הזה בויה מרולאנה" כמי שאמור היה להיות סיפור הצלחה. ואולי גם קלארה סרני ולאונרדו שאשא. פרי: "למעשה, הצליחו ספרים שנבחרו בקפידה מן הסיפורת האיטלקית של חמישים השנים האחרונות, סיפורת שאכן עולה לדעתי על רוב הספרות האירופאית".   

לדעתו של רפופורט רוב הספרות האיטלקית הטובה תורגמה: "האמת שאני די עסוק בעיתונות, אבל אני לא חושב שיש היום ענקים כמו שהיו לפני 20 או 30 שנה. בכל זאת, שם אחד שעולה לי הוא צ'זארה פאבזה".

למרות חגיגות השלושים, ב"ספרייה החדשה" לא מתכוונים לנוח על זרי הדפנה. "נשלים את כל כתביהם של נטליה גינצבורג, של פרימו לוי, ויש אפילו עוד ספר של מורנטה", מבטיח פרי, "נדביק את הקצב של ארי דה לוקה (ארבעה ספרים שלו בתהליכי עבודה לקראת יציאתם בעברית), ויהיו שמות חדשים לקורא העברי כגון אוּגו ריקָרֶלי ואֶלֶנה פֶרַנְטֶה. יש לי רשימה ארוכה של ספרים, אבל העריכה בהשוואה למקור לוקחת זמן".

חוץ מזה, פרי כבר החל סולל דרך ים תיכונית מקבילה, פורטוגזית. זה התחיל עם סאראמאגו, המשיך עם האנתולוגיה "סיפורי ליסבון" של סיפורת פורטוגזית עכשווית, וביום חמישי תבקר אותנו לידיה ז'ורז', שספרה "נוכח שמיכת החייל" ראה אור לאחרונה. "אני אכן סבור שאלה שתי הספרויות המשמעותיות כיום באירופה", הוא מסכם.

• האירוע ייערך הערב, ג', בשעה 20:00 (19:30 קבלת פנים) במרכז תרבות בית אריאלה, שדרות שאול המלך 25 תל אביב. ניתן להזמין כרטיסים מראש בטלפונים: 03-6910141, 03-6910146.