המתיקות הנסתרת

ידיד, העוסק במלאכה רגישה, לטובת הציבור, ולכן זקוק וראוי לנחמה היומית הצנועה שכוס יין יכולה להעניק, צלצל אלי לפני כך וכך ימים ובפיו עצב ושאלה. בגלל תסמינים כאלה ואחרים הקשורים לחשש מסכרת, הודיע לו רופאו כי מעתה ועד להודעה חדשה המלצתו היא להתנזר מיין. מה, למה והאמנם? הוא שאל.

בכל הקשור לרופא שלך אין לי הבנה מיוחדת, אמרתי, אבל בנושא היין, ידוע לי שליטר אחד של אדום יבש, זה שאתה אוהב, לא מכיל יותר משני גרם סוכר, ואפילו פחות. ממש המתיקות הנסתרת. האם זאת כמות שיש בה לתמוך באיסור על לגימה זהירה ומדודה? שתקנו, כל אחד וסימני שאלתו איתו.

כדי לעשות סוף לדבר, יצרתי קשר עם מומחה בעל שם, הפרופסור איתמר רז, מנהל היחידה לסכרת בבית החולים הדסה עין-כרם, וגלגלתי לפתחו את השאלה. תשובתו היתה חד משמעית. "אין איסור מוחלט על שתיית יין כאשר מדובר בחולי סכרת. 2 גרם סוכר לליטר זה כלום! יותר מזה, יין אדום בריא מאוד לחולי סכרת, כאשר המידה המומלצת היא כוס עד שתיים ליום. כוס אחת ללא ספק. לפני זמן קצר גם קראתי המלצה ברוח זו ב'בטאון האגודה האמריקנית לסכרת'", חתם הפרופסור. ובא לכרמי ציון גואל.