שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "ההחלטה בהאג על הגדר - לא מחייבת אותנו"
    כך נכתב במסמך רשמי שבו מגיבה ישראל לראשונה על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג, לפיה גדר ההפרדה אינה חוקית ונוגדת את כללי המשפט הבינלאומי. במסמך התשובה מכונה החלטת בית הדין "חוות דעת" ו"עצה משפטית" ונכתב שהיא התקבלה "שלא בסמכות"

    כחצי שנה לאחר החלטת בין הדין הבינלאומי בהאג על פיה גדר ההפרדה שמקימה ישראל אינה חוקית ונוגדת את כללי המשפט הבינלאומי – התייחסה לכך היום (ד') מדינת ישראל לראשונה באופן רשמי. עד כה התייחסו ראש הממשלה אריאל שרון ושרי הממשלה בביטול להחלטה אולם לא נמסרה לה תשובה עניינית.

     

    בהתייחסות העקרונית, טוענת המדינה כי החלטת בית הדין בהאג אינה מחייבת את ישראל, כשם שאינה מחייבת אף מדינה, מאחר שישראל התנגדה מלכתחילה להעלאת סוגיית חוקיות הגדר בפורום של בית הדין הבינלאומי. עוד טוענת המדינה כי המידע שהובא בפני בית הדין הבינלאומי היה דל.

     

    "התשתית העובדתית שעמדה בפני בית הדין הוכתבה למעשה על ידי מזכ"ל האו"ם, בהחליטו אלו מסמכים ייכנסו לתיק המסמכים, ואלו לא יזכו לכך", נכתב. כך למשל, לא הוצג הצורך הביטחוני בהקמת הגדר ולא היה כל פירוט של הטרור והנזקים שנגרמו למדינת ישראל. "הפגיעה בישראל אינה מופיעה שהביא מזכ"ל האו"ם בפני בית הדין".

     

    ביולי שעבר התקבלה ההחלטה בבית הדין הבינלאומי. באוגוסט הורה למדינה נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, להתייחס להחלטת בין הדין הבינלאומי ולהשיב אילו השלכות יש להחלטה זו. "בשלב מסוים נצטרך להתמודד עם פסק הדין של בית הדין הבינלאומי בהאג", אמר הנשיא ברק באותו דיון.

     

     

    בישראל לא התייחסו להחלטה וקבעו כי היא ניתנה בחוסר סמכות והיתה מגמתית. כעת מתייחסת המדינה לראשונה להחלטה, בתגובה המתפרסת על פני לא פחות מ-170 עמודים, ושנכתבה על ידי מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, אסנת מנדל, ועל ידי עו"ד אבי ליכט בפרקליטות המדינה. בתגובה מתוארת הגדר "כאמצעי ביטחוני זמני לבלימת המתקפה".

     

    בתשובת המדינה נכתב כי ההחלטה להקים גדר התקבלה בעקבות גל טרור. "התוואי הנוכחי של המכשול הוא זמני. הוא בא לתת מענה לאיומי הטרור הקיימים ולאיומי טרור עתידיים, עד אשר ניתן יהיה להגיע להסדר מדיני יציב ואמין".

     

    עוד נכתב שהמגעים שמנהלת ישראל עם הנהגת הרשות הפלסטינית לאחרונה אינה מביאה לביטול הצורך בהקמת הגדר ובהשלמתה. "דווקא בעת הזאת יש לפעול להשלמה מהירה של המכשול", נכתב, "ארגוני הטרור מתנגדים למהלכים המדיניים, ולכן הם מנסים לטרפד את התקדמותם גם בדרך של הוצאת פיגועי התאבדות לשטח מדינת ישראל וביצוע פיגועים באזור יהודה ושומרון. קיימת סכנה אמיתית כי ארגוני הטרור יאספו כוחות כדי לשקם את תשתיות הטרור, ויחדשו את הפיגועים".

     

    מהנתונים המופיעים בתשובה ואשר התקבלו על ידי השב"כ, חלה ירידה של כ-84% במספר ההרוגים, ושל כ-92% במספר הפצועים בשנה שלאחר הקמת הגדר, לעומת השנה שקדמה לתחילת העבודות עליה.

     

    עוד נכתב כי מאז פסק הדין בעניין בית סוריק, בו פסל בג"ץ כ-30 קילומטרים מתוואי גדר ההפרדה, נערכו שינויים רבים בתוואי הקיים והמתוכנן של הגדר. כך למשל, יפורק חלק מהגדר שכבר הוקם בסמוך לקלקיליה, כיוון שאינו עומד באמות המידה שקבע בג"ץ בפסק הדין העקרוני בסוגיה.

     

    המדינה טוענת בתשובתה כי קביעת בית הדין הבינלאומי בהאג אינה יכולה להשליך על העתירות של הפלסטינים שהובאו בפני בג"ץ וכי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בו עסק בית הדין, לא התאים להתדיינות בפורום משפטי-בינלאומי.

     

    בתשובה נכתב כי חוות הדעת היא "עצה משפטית לעצרת הכללית של האו"ם", ולא מדובר בהכרעה שיפוטית מחייבת ובפסק דין. "אף אימוץ חוות הדעת על ידי העצרת הכללית אינו הופך את חוות הדעת המייעצת למחייבת", נכתב בתשובה.

     

    עם זאת, כותבת המדינה כי היא מודעת לחשיבות הבינלאומית של בית הדין, ולכן, למרות הביקורת, לא יכולה ישראל להתעלם ממנה. לפיכך, בתשובה מנותחת באריכות החלטת בית הדין הבינלאומי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תוואי הגדר
    צילום: רויטרס
    ירידה באירועים הביטחוניים מאז הבנייה
    צילום: רויטרס
    צילום: חיים הורנשטיין
    הורה להשיב להחלטה. ברק
    צילום: חיים הורנשטיין
    צילום: איי פי
    התייחס בביטול. שרון
    צילום: איי פי
    מומלצים