שתף קטע נבחר

צילום: איי פי

באו לחגוג עם חבריהם לפלוגה ונרצחו בפיגוע

ארבעה נרצחו בפיגוע ההתאבדות שהיה בטיילת בתל-אביב. יחד המתינו להיכנס למסיבת ההפתעה ליום הולדתו של חברם לפלוגה ב'. יחד נרצחו. יעל אורבך היתה אמורה להינשא עוד שלושה שבועות. היא נהרגה וארוסה, אופיר גונן, המשרת בפלוגה, נפצע קשה. איציק בוזגלו נהרג, ואשתו לינדה נפצעה קשה. אריק נגר היה מוכר בפלוגה כ"מסמר הערב", ונהרג לפני החגיגה. רונן ראובנוב בחר עבור חבריו את ה"סטייג'". הרוגי מסיבת הפלוגה, שהפכה למרחץ דמים

מסיבת ההפתעה ליום ההולדת שהפכה למסיבת דמים: הם הגיעו מכל רחבי הארץ בליל שבת למסיבת ההפתעה לרגל יום הולדתו ה-30 של סגן הרס"פ (רב-סמל פלוגתי) במועדון "הסטייג'" בטיילת של תל-אביב. אבל מה שהיה אמור להיות חגיגה נוספת בשורת האירועים, שחגגו יחדיו חברי פלוגה ב' המלוכדים, הפך לפיגוע קשה, שבו נרצחו ארבעה ונפצעו יותר מ-50. הכוננות הביטחונית הועלתה בכל רחבי הארץ. שר הביטחון, שאול מופז, כינס התייעצות ביטחונית והחליט להקפיא את העברת הערים בגדה.

 

31 פצועים נותרו הבוקר (יום א') מאושפזים בארבעת בתי החולים באזור המרכז: איכילוב, וולפסון, בילינסון ושיבא. מצבה של אחת הפצועות מוגדר אנוש, ומצבם של שלושה מוגדר קשה.

 

 

הפלסטינים דיווחו שכוחות צה"ל וכוחות הרשות עצרו שבעה חשודים לאחר הפיגוע. חמישה מהם נעצרו בכפר שממנו יצא המחבל, דיר אל-רוסן, צפונית לטול כרם, חלקם בני משפחתו של המחבל, שסייעו לו כנראה להוציא את הפיגוע לפועל. על-פי ההערכה, כל הנרצחים עמדו במעגל הקרוב ביותר למחבל המתאבד, עבדאללה בדראן (21) מאזור טול כרם, וספגו רסיסים ומסמרים שחדרו לאיברים חיוניים בגופם. אלו שמותיהם של ארבעת ההרוגים:

 

  • יצחק (איציק) בוזגלו, בן 40, ממושב משמר הירדן
  • יעל אורבך, בת 28 מרחובות 
  • אריה (אריק) נגר, בן 37 מכפר-סבא
  • רונן ראובנוב, בן 30 מתל-אביב 

 

איציק נרצח, אשתו נפצעה קשה

 

בני משפחות הנרצחים בפיגוע קיבלו את ההודעות הקשות בשעת לילה מאוחרת. הלם כבד שרר מהלילה במשפחת בוזגלו, בני מושב משמר הירדן שבצפון. בני הזוג, יצחק (40) ולינדה הגיעו למועדון "הסטייג'" כדי לחגוג יום הולדת במסיבת הפתעה לזוג חברים. 

 

זו היתה הפעם הראשונה, סיפרו חברים, שהזוג הגיע למועדון בתל-אביב בכל חייהם. אתמול בערב עוד הספיקו לאכול את ארוחת השבת עם בני משפחתם. "אמא מספרת שהם היו כל כך מאושרים, היתה ארוחה נעימה כל כך, ולאחריה הם השאירו את בתם ונסעו", סיפרה אחותו של איציק, איריס.

 

הפיצוץ של המחבל המתאבד בכניסה פגע קשות בשניהם. איציק נפטר מייד. אשתו, לינדה, מאושפזת במצב קשה באיכילוב ביחידה לטיפול נמרץ. לבני הזוג שני ילדים, דניאל בן ה-9 וסתיו הקטנה בת ה-3, שכרגע נמצאים אצל בני המשפחה.

 

משעות הבוקר המוקדמות לא משו בני המשפחה ממיטתה של לינדה. הם סיפרו כי היא עפה מההדף, וכתוצאה מכך סובלת מדימום מהריאות. אמו של איציק, שנהרג, זעקה שוב ושוב: "לא, אני לא מוכנה לקבל את זה". בני המשפחה מתפללים כל העת לשלומה של לינדה, ומקווים כי הילדים הקטנים לא יישארו ללא זוג הוריהם. 

 

איציק, בן בכור למשפחה בת שבעה ילדים, נשאר במושב כבן ממשיך. עד לפני זמן לא רב היה בעלים של חברת טיולי ג'יפים בגליל, ולפני כשנה פנה לעבוד בחברת מקורות. "הדבר שהכי אהב בעולם זה לטייל, אין עוד אדם כמוהו שהכיר את שבילי הארץ", סיפרה אחותו איריס.

 

את אשתו לינדה הכיר איציק בוזגלו לפני שמונה שנים, באזור הצפון. לינדה, תושבת צפת במקור, היתה אז בהריון מגבר אחר שהכירה לפניו. האהבה ניצתה ביניהם, וזמן קצר לאחר מכן הם נישאו. איציק גידל את בנה של לינדה, כיום בן תשע, כאילו היה בנו. לפני שלוש שנים נולדה לשניים בתם המשותפת. "אנחנו מתפללים שלינדה תחזיק מעמד ותצא מזה, שלילדים האלה תישאר לפחות אמא", אמרה איריס.

 

מוטי טמם, אחיה של לינדה, סיפר על בני הזוג: "מדובר באנשים פשוטים שאוהבים את הבית, גרים בסוף המושב, עם נוף שמשקיף לרמת הגולן. הם אף פעם לא היו אנשים של יציאות ובילויים. אני אתמול דיברתי איתה בשש וחצי בערב, והיא אפילו לא הזכירה את מסיבת ההפתעה שאליה היא היתה מוזמנת. לינדה היא הנשמה של המשפחה שלנו, היא כמו אמא של כולם והדבר שנותר לי לעשות זה רק לקוות לטוב".

 

על הפיגוע בתל-אביב לא שמעו בני המשפחה במועד. רק הבוקר התקשרו אליהם והודיעו להם שלינדה מאושפזת במצב קשה בבית החולים ואת איציק לא מוצאים. "הבנו שכנראה קרה הנורא מכל, אבל בלב עוד היתה תקווה", אמרו במשפחתו.

 

בני משפחת בוזגלו, משפחה מאוחדת, מתקשים לדבר על איציק בלשון עבר. "הוא היה איש ישר כל כך, האח הגדול שאיתו תמיד היינו מתייעצים, חשב תמיד איך לעשות טוב לכל העולם, ושם את עצמו במקום האחרון. אנחנו בטוח נהיה מוקפים עכשיו בעשרות חברים, שכל כך אהבו אותו".

 

לפני זמן קצר סיים איציק שירות מילואים עם חבריו הוותיקים מהצנחנים, איתם הלך כברת דרך ארוכה. "הם סיכמו ביניהם שאם הם מסיימים את המילואים ללא נפגעים, כולם עושים קרחת. וכשישבנו מול חדרה של לינדה, אמרה אמא בציניות 'תראו מה זה, רק חזר לפני כמה ימים עם קרחת, חזר בשלום מהמילואים, יצא לבלות, וקיפח את חייו'", אמרה בכאב האחות איריס.

 

איציק בוזגלו הותיר אחריו זוג הורים, מסודי ורפי, ארבעה אחים ושתי אחיות.

  

יעל נרצחה שלושה שבועות לפני חתונתה

 

יעל אורבך בת 28 מרחובות היתה אמורה להינשא בעוד שלושה שבועות לבן זוגה, אופיר גונן. השניים הגיעו למועדון כדי לחגוג יום הולדת במסיבת הפתעה עם חבריו של גונן לפלוגת המילואים, כאשר התפוצץ המחבל.

 

יעל נהרגה במקום ואילו אופיר נפצע באורח קשה ופונה לבית החולים תל השומר. אופיר עדיין לא קיבל את הבשורה המרה על מות ארוסתו, ואנשי הצוות הרפואי התייעצו כיצד לעשות זאת.

 

רוב חייה של אורבך עברו עליה ביבנה, ולפני שנים ספורות הגיעה לרחובות. חברים סיפרו כי ביום חמישי, יום לפני מותה, עוד הספיקה לשמוח ולחגוג בחתונה של חברים.

 

אורבך עבדה במשרד עורכי דין בתל-אביב, למדה משחק וחלומה הגדול היה להיות שחקנית מפורסמת. היא למדה בתיכון גינסבורג ביבנה, והעדיפה להתגייס לצבא ליחידה קרבית, שבה שירתה כמדריכת שריון. אמה, הלן סולמון (זבינסקי), אמרה: "יעל נרצחה על-ידי מרצחים שפלים בדמי ימיה. היא עמדה להתחתן עם בחיר ליבה בעוד שלושה שבועות, והיתה בחורה מלאת שמחת חיים, נשמה טובה שעזרה לכולם בעת צרה".

 

החברים התחננו: האירוע לא יהיה אירוע בלי אריק

 

אבל כבד ירד על משפחתו של אריה (אריק) נגר, בן 37 מכפר סבא, כשנודע כי הוא בין הרוגי הפיגוע בתל-אביב. נגר נולד בכפר סבא, למד בבית הספר בר-אילן בעיר ולאחר מכן בישיבה בכפר חב"ד. בצבא שירת בצנחנים ובאחת הצניחות נפצע קל. "הוא היה מורעל על הצבא", סיפר אביו, יעקב, "כשקראו לו, הוא הלך. היו קוראים להם למילואים בהר דב והוא היה מגיע לאן שהיה צריך. תמיד היה ראשון. הוא היה קשור לחברים שלו מהגדוד".

 

גם ביום שישי יצא אריה בעקבות קריאה של חבריו, הפעם למסיבת הפתעה לרגל יום הולדת. "החברים שלו התקשרו אלי עוד לפני השבת וביקשו ממני שאסכים שהוא ייצא בלילה למסיבה. אני לא קובע לו אם לצאת, אבל בגלל חילול שבת ובגלל תאונות הדרכים ומה שקורה במועדונים, לא רציתי כל כך שהוא ייצא. הורים תמיד חוששים. הם אמרו לי שהאירוע לא יהיה אירוע בלי אריה. בערב הוא עוד היה בבית, עשינו קידוש, אכלנו ושמחנו. היה לו מצב רוח מרומם".

 

רינה מעוז, אחותו של אריק נגר, עדיין לא מעכלת את הבשורה המרה. "הוא היה בליין. פשוט אוהב לבלות במסיבות ובערבי קריוקי. היה רקדן מעולה, אחד שאוהב את החיים. כל הזמן היה מבלה כאילו אין מחר. הוא היה בקשר טוב עם החברים שלו בצבא. הם היו חבר'ה מגובשים, שתמיד יוצאים לבלות ביחד בסופי שבוע. עד עכשיו הוא נשאר רווק. חיכינו שיתחתן.

 

"לפני 20 שנה, בעבודת הנגרות שלו, הוא הכין כסא קטן. בכל יום הולדת של הילדים, אנחנו מרימים אותם על הכסא הזה. חיכינו שיתחתן ויהיו לו ילדים ואז נעביר לו את הכסא כדי שנרים את הילדים שלו אבל לא זכינו".

 

על ההודנה אומרת אחותו "אומרים לנו שיש שלום, אבל אין. כולם היום אמרו לי שבת שלום ואני השבתי להם אולי שבת אבל שלום אין". גם האב אומר "זה שלום מדומה. אנחנו רוצים שלום והלוואי שיהיה שלום, אבל אי אפשר לעשות איתם שלום".

 

אריה השאיר אחריו הורים, אורה ויעקב, וחמישה אחים.

 

רונן בחר ב"סטייג'" למסיבה של חבריו לפלוגה

 

"לפני התעסוקה המבצעית האחרונה רונן שבר את הרגל אבל בכל זאת הגיע למילואים עם קביים, גבס ופלטינה ברגל", סיפר מפקד פלוגה ב' על חברו, רונן ראובנוב, תושב תל-אביב בן 30, שנרצח בפיגוע.

 

רונן נולד בתל-אביב, למד בבית הספר גבעת השלום, התגייס לגבעתי ושירת שם. במילואים שירת בפלוגה ב', שרבים מחבריה נפגעו בפיגוע בטיילת.

 

אחותו של רונן, אורלי ראובני, סיפרה ל-ynet: "הוא לא פחד מכלום. הוא היה במקומות הכי מסוכנים ומפחידים, עזה ולבנון, ותמיד אמר שהכל בסדר. רונן היה בחור עם הרבה שמחת חיים, כל הזמן עם חיוך על הפרצוף. הוא היה משחק עם שני הילדים שלי ותמיד לקח אותם לטיולי אופניים בשבת, לבאולינג, לקרטינג, הם היו עושים הכי כיף שבעולם. הוא נתן את כל כולו לאחרים ורצה שתמיד תהיה לכולם שמחה".

 

לדבריה, "הוא אהב לשיר בקריוקי, וזאת אחת הסיבות שכאשר ארגן את מסיבת ההפתעה לחברו, בחר במועדון הסטייג'. אתמול בערב אכלנו ארוחת ערב יחד. לא יכולנו לאכול מרוב טלפונים מחברים מכל הארץ שהתכוננו למסיבה. אחר כך הוא יצא לבלות, וזאת היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. זו אבידה גדולה לכולנו, לחברים, למשפחה. זה לא סתם אח ודוד. אני עדיין לא מעכלת, אני לא מאמינה, אני מרגישה שאני בתוך חלום או סרט".

 

ערן כהן המ"פ: "רונן הגיע לפלוגה לפני שמונה שנים ומיד עשה רושם חיובי. הוא הצליח לגבש את כולם. בגלל היכולת שלו לדאוג לכולם ולארגן הכל, הוא גם עזר בארגון האירוע ביום שישי. תמיד חייך וסיפר בדיחות, והיה חייל אמיץ. הוא היה מסוג האנשים שכשלא שירתו בצבא לא היו רגועים. העיק עליו לא לקבל צו מילואים. הוא נורא רצה לשרת".


פורסם לראשונה 26/02/2005 12:10

 

בהכנת הכתבה השתתפו מירי חסון, שרון רופא-אופיר, אלי סניור, רענן בן צור ומורן זליקוביץ'
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי אף פי
פינוי ההרוגים מזירת הפיגוע
צילום: איי אף פי
צילום: איי פי
המתאבד, בדראן
צילום: איי פי
צילום: איי פי
ההלם בזירת הפיגוע
צילום: איי פי
צילום: רויטרס
הכניסה למועדון הסטייג'
צילום: רויטרס
צילום: איי פי
הפיגוע בטיילת
צילום: איי פי
מומלצים