שתף קטע נבחר

עזבו תקציב, יש התנתקות

לקראת ההכרעה על האופן שבו יחולקו 264.4 מיליארד שקלים לכולנו בשנה הקרובה. אבל תקציב המדינה 2005, כך נראה, נפל קורבן למאבק על ההתנתקות ושום דיון משמעותי ורציני לא יתקיים עליו. השאלה היא רק "יעבור או לא יעבור" - ולא "מה בעצם נקבל?" חברי כנסת מודים כי יצביעו בהתאם להתנתקות, ולא בהתאם למחשבותיהם האמיתיות על התקציב של נתניהו

הנה חידה שמופצת בכנסת: מהו הספר הכי פחות נקרא במדינת ישראל? ספר התקציב 2005, כמובן, אותו מסמך עב כרס שיובא היום (יום ג') לדיון בוועדת הכספים. בשבוע הבא תובא הצעת חוק התקציב לאישור מליאת הכנסת - ועליה נטושה מלחמת עולם, מלחמת ההישרדות של ראש הממשלה ושל תוכנית ההתנתקות שלו.

 

אבל במסגרת המלחמה הזו - איש אינו מדבר על התקציב עצמו, לא כל שכן מעיין ב-264.4 מיליארד השקלים שבו לעומק. חלק ניכר מחברי הכנסת מודים בכך בגלוי. התקציב הפך השנה לעוד אחד מקרבות ההתנתקות, לכלי משחק פוליטי, מבלי שלאף גורם יש בעצם אינטרס לדון בו ברצינות, לטובת כולנו.   

 

לא מדובר בתופעה חדשה. את תקציב 2004 קיבלו חברי הכנסת לעיון בערך 24 שעות לפני מועד ההצבעה. או אז קמה סערה גדולה במשכן, חברי

 הכנסת טענו כי הם לא חותמת גומי ועליהם ללמוד את הסעיפים ואת תת הסעיפים של התקציב. הקואליציה החזקה, שכללה בזמנו את הליכוד, שינוי, מפד"ל והאיחוד הלאומי התעלמה והעבירה את התקציב ברוב גדול. גם אז נמנעה הכנסת מדיון מעמיק בתקציב וחברי הכנסת לא הצליחו לערוך בו שינויים גדולים. הנשכר היחידי היה שר האוצר נתניהו, שסימן "וי" והמשיך הלאה בתוכניתו הכלכלית.

 

בכנסת מודים כי דווקא השנה נוצרה הזדמנות אמיתית להיטיב עם השכבות החלשות בדקה ה-90. הרי לטובת העברת התקציב מוכן ראש הממשלה שרון "לשלם" בכל רגע מעל מיליארד שקל, סכום שלכל הדעות יכול לפתור כמה מצוקות כלכליות בוערות. אלא שלפי שעה, אין שום מפלגה שמרימה את הכפפה. 

 

אבל האבסורד הגדול ביותר הוא שתקציב 2005 הוא המשכו הישיר של תקציב 2003 ו-2004, אותו הכינה קואליציה שהיום נמצאת באופוזיציה, ואותם אלו שכינו אותו "קפיטליזם חזירי" עושים היום מאמצים כדי לאשרו במליאת הכנסת. עולם הפוך? עולם פוליטי.

 

תקציב גרוע, אתמוך בו

 

קחו לדוגמא את ח"כ חיים אורון (ג'ומס) מיחד, הידוע כמי ששוקד בקפדנות על כל סעיף בספר התקציב ומצוי היטב בפרטים. לאורון אין, בלשון המעטה, מילים טובות למדיניות שר האוצר, ואף על פי כן, לטובת יישום ההתנתקות, הוא צפוי לסתום את אפו ולהרים ידו לטובת התקציב.

 

לפרוטוקול, אורון מציין שורה של נושאים קריטיים שהתקציב לא נותן להם פתרון אמיתי: "תקציב 2005 גרוע כמו קודמיו, כי הוא ממשיך את מגמת צמצום השירותים ופרימת רשתות ביטחון. בדיוני ועדת הכספים אנו נחשפים לתוצאות הנוראיות של מהלכים אלו ורואים בברור עד כמה מעמיקים את העוולות. דוגמא קלאסית היא מערכת הבריאות, כאשר לכולם ברור, כולל לשר הבריאות, כי הגירעון המצטבר עומד על מיליארד ומאתיים מיליון שקל והפתרון המוצע הוא תוספת תקציב של 400 מיליון שקל בלבד. גם בסל התרופות יש גירעון מצטבר של בין 800 למיליארד שקל והאוצר מוסיף "בנדיבותו הרבה" 240 מיליון שקל בלבד. נושאים גורליים לא זוכים לתשומת לב מרבית, אלא כאשר הם מתפוצצים בפניהם של האזרחים בצורת מחלקות פנימיות מפוצצות, קיצור שעות לימודים, קריסת רשויות מקומיות וגידול מפחיד בפשיעה, כי למשטרה אין תקציב".

 

לעומתו, חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי (מפד"ל) מקבל ומסכים כמעט לחלוטין עם מדיניותו הכלכלית של שר האוצר - אולם הוא דווקא יצביע נגדה. לדבריו, "למרבית האירוניה אנחנו היינו מבין אלו שהכינו את התקציב הזה. לראשונה מתייצב שר אוצר ומציע תוכנית כלכלית שתחולל צמיחה במשק. נכון שהתקופה תהיה קשה בעיקר לשכבות החלשות ותידרש מהם יכולת הישרדות אמיתית. בגישתו של שר האוצר יש הרבה מן הצדק, כי אי אפשר לקיים מדינת רווחה ללא יכולות כספיות, אחרת נהפוך למדינה נצרכת. באותה נשימה אני מציע לשר האוצר לא להיות קיצוני עד הסוף, כי יש שכבות שלא יוכלו לשרוד מפני שאין להן אוויר לנשימה לכן עליו לוותר על חלק מעקרונותיו".

 

סלומיאנסקי מנסה לגבש רוב בוועדה, ללא קשר לעמדות הפוליטיות, שיתכנס לטובת שורת נושאים ויכפה על האוצר שינויים. למשל, תוספות של 25 מיליון שקל לפגיות, 15 מיליון לטיפול נמרץ, 350 מיליון לסל הבריאות ו-25 מיליון נוספים לאונקולוגיה. האם ישנה סלומיאנסקי את אופן הצבעתו במידה שהאוצר יענה לדרישות? ודאי שלא.

 

באותה עמדה נמצא גם ח"כ אהוד רצאבי (שינוי). מפלגתו ישבה בממשלה בעת גיבוש התוכנית הכלכלית ועתה הוא ייאלץ להצביע נגד רק בגלל ההסכם עם

 החרדים. רצאבי טוען כי התקציב לא פותר שורה של בעיות, כמו הגירעון ברשויות המקומיות. לטענתו, ביטול אזור סחר חופשי באילת, למשל, יביא ל"קטסטרופה". ויש עוד נושאים שקרובים למצביעי שינוי, כמו קיצוץ של חמישים אחוז בתקציב המו"פ, מצוקת הסטודנטים וסל התרופות. הבעיה היא, שגם אם יהפוך ח"כ רצאבי את התקציב על ראשו, יקים קול צעקה ויצליח לערוך בו שינויים, הוא עדיין יישאר תלוי בהחלטתו של מנהיג המפלגה, הלא הוא יו"ר האופוזיציה, ח"כ יוסף (טומי) לפיד. ושוב, חזרנו להתנתקות.

 

ההערכה הגורפת במערכת הפוליטית היא שתקציב המדינה יעבור בשבועיים הקרובים ברוב כזה או אחר, והדרך לביצוע ההתנתקות תיסלל. והשכבות החלשות? וסל התרופות? וקשישים? וסטודנטים? הם ימתינו בסבלנות לתקציב 2006. אשרי המאמין.


פורסם לראשונה 07/03/2005 23:35

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי
נתניהו. יסמן שוב "וי"?
צילום: אלכס קולומויסקי
צילום: שאול גולן
אורון. "תקציב גרוע כמו קודמיו". יתמוך
צילום: שאול גולן
צילום: אתר הכנסת
סלומיאנסקי. "מסכים לחלוטין". יתנגד
צילום: אתר הכנסת
צילום: אתר הכנסת
רצאבי. תלוי בהחלטת לפיד
צילום: אתר הכנסת
מומלצים