צילום דיגיטלי: טיפים לשיפור התמונה
היכולת לשלוט בתיקון צילומים דיגיטליים היא קריטית כאשר התמונה באמת חשובה. הנה כמה פתרונות טכניים לשיפור איכות התמונה, מאת דיוויד קרדינל, צלם טבע מקצועי
לא רק צלמים מקצועיים חוו לא פעם תחושת תסכול כאשר גילו שצילום מיוחד יצא שחור/מטושטש/מגורען. הבעיה כה נפוצה עד שבעלי מצלמות דיגיטליות נמצאים כל הזמן בחיפוש אחר המצלמה האידיאלית שתוציא כל פעם תמונות טובות (חיפוש שנועד לכישלון מראש).
אך אם לא תוותרו, תלמדו את הבעיות, תקדישו זמן למציאתן, ותתאמנו בצילום - תצלמו תמונות ללא רבב - גם באמצעות מצלמה דיגיטלית. הנה מספר בעיות נפוצות וטיפים לתיקונן.
צילומים מטושטשים
טשטוש יכול להיגרם על ידי תזוזת האובייקט המצולם, תזוזת הצלם, או מיקוד לא נכון. צילומים מטושטשים הם אכן הבעיה מספר אחת כשמדובר במצלמות דיגיטליות. הגורמים העיקריים לכך, הם קוטנן של המצלמות, איטיות העדשות, ואיטיות הצמצם, שאינם מאפשרים אחיזה יציבה וצילום מהיר.
צאו החוצה עם המצלמה ביום בהיר ומצאו מטרה נייחת לצילום. אחזו במצלמה בשתי הידיים, לחצו בעדינות על הכפתור ועיזבו אותו לאחר שווידאתם שאכן תפסתם את האובייקט הרצוי. ליציבות גדולה יותר רצוי להשעין את המצלמה על הפנים ולהביט דרך העינית (view finder), ולא דרך הצג.
אם הצילום יוצא חד וברור, זה סימן שהמצלמה והעדשה יודעים לעשות את העבודה. לעומת זה, אם התמונה מטושטשת, בדקו אם לא זזתם או אם היא לא מכוונת על האובייקט משום שהמיקוד האוטומטי החליט להינעל על משהו אחר.
בדקו בקובץ הנתונים (שכל מצלמה מייצרת ושומרת עם התמונה) או קראו על צג ה-LCD את נתוני הצילום הבעייתי. אם מהירות הצמצם היא מתחת ל-1/60 שניות למטרה נייחת, או מתחת ל-1/250 למטרה בתזוזה - יש להעלות את מהירות הצמצם כדי לקבל תמונה חדה. כנ"ל לגבי צילומי תקריב (ZOOM) - יש להעלות את מהירות הצמצם ככל שהזום מכוון למרחק גדול יותר (טלפוטו).
הסיבה היא, שהטלסקופ לא רק מגדיל עצמים רחוקים, אלא גם מגדיל את האפקט של רעידות זעירות. במצלמות חדשות ניתנת אזהרה אם הצמצם איטי מדי וצריך להשתמש בבסיס למצלמה או לידיים כדי להבטיח אחזקה יציבה.
המבזק האשם
בדרך כלל, צילום במבזק מקטין את הטשטוש משום שהוא מקצר את משך החשיפה. אבל זה לא תמיד נכון. אם צילמתם במצב אוטומטי, כנראה שהצמצם איטי בשל אחת מהסיבות הבאות:
- אין מספיק תאורה.
- צריך היה להשתמש במבזק, אבל הוא לא פעל, או שלא השתמשתם בו.
- השתמשתם במבזק, אבל הצמצם איטי מדי לצילום תנועה - במיוחד כאשר נעזרים במבזק ל"מילוי אור".
באופן פרדוקסלי, כשמצלמים באור יום חזק עם מבזק למילוי הצללים, בדרך כלל מהירות הצמצם יורדת (במקביל להקטנת המפתח) כדי שהאור מהמבזק ייאסף בזמן החשיפה. אבל אם קיימת תנועה בשדה הצילום - וכאמור יש אור טבעי מספיק כדי לקלוט את התנועה - התוצאה תהיה טשטוש. במקרה כזה, כבו את המבזק ידנית.
אם מהירות הצמצם סבירה, קרוב לוודאי שסיבת הטשטוש נעוצה בתזוזת המצולם או הצלם. מאחר ורוב המצלמות הדיגיטליות תובעות מספר שניות לתפיסת מיקוד, אין פלא שבינתיים היד או המצולם זזו. ומאחר והן זעירות רוב המשתמשים מתקשים להחזיק בהן היטב. אפשר להשתפר באימון - ובמיוחד אם חוזרים לתנוחת הצילום המסורתית, כאשר המצלמה צמודה לעין והידיים צמודות לגוף. ואכן הרבה יותר קשה לאחוז את המצלמה ביציבות כשהידיים פשוטות קדימה כדי להביט במסך.
אסור למהר
מצלמות רבות מטעינות את המבזק לפני הלחיצה - מה שיכול להוסיף מספר שניות של המתנה עד הלחיצה. אם לא שמים לב אפשר לעבור לתמונה הבאה לפני שהסתיימה התמונה הראשונה. צריך להמתין עד הצפצוף או עד שנדלקת הנורית האדומה שפירושה "התמונה נשמרה".
אם וידאתם שהצמצם ותנועתיות המצלמה אינם הבעיה, האפשרות שנותרה היא תזוזת המצולם. בחנו את התמונה לראות אם חלקים אחרים בה כן ממוקדים. ייתכן שכיוונתם את המיקוד על מקום אחר בתמונה. או שלחצתם עד הסוף לפני שהמיקוד הסתיים. כדי לעקוף בעיה זו מומלץ לכוון על האובייקט בחצי לחיצה ורק אחר כך להמשיך בלחיצה. כך מוודאים שההתמקדות היא על המקום הרצוי.
אם אינכם בטוחים שהמצלמה אכן מתמקדת נסו להציב שורת בקבוקים לאורך קיר, עימדו במרחק וצלמו. בחנו את התמונה ובדקו אם הבקבוק שהתמקדתם עליו יצא החד ביותר. אם לא - קראו את הוראות היצרן, ואם גם זה לא עזר -כנראה יש תקלה במצלמה.תמונות מפוקסלות או מגורענות
צילומים דיגיטליים עלולים גם לצאת מגורענים או מפוקסלים. אם התמונות מפוקסלות באופן אחיד על פני כל השטח, קרוב לוודאי שהסיבה היא צילום ברזולוציה נמוכה. כוונו את המצלמה כך שהיא תצלם באיכות הגבוהה ביותר.
הסיבה השנייה הנפוצה ביותר לקבלת צילום מפוקסל היא הזזה בלתי מכוונת לרזולוציה נמוכה, כאשר התמונה מיועדת לאתר אינטרנט או דואר אלקטרוני. כדאי לוודא באמצעות המחשב, או בעזרת דפדפן התמונות המובנה במצלמה עצמה, שהתמונה באמת נמצאת ברזולוציה שצולמה.
הגרעיניות הדיגיטלית היא רעש אלקטרוני
בעיה נפוצה אחרת היא "רעש" או גרעיניות. אם כל שטח התמונה מגורען (כמו פיקסלים, אך בצורת נקודות) כנראה שכיוון ה-ISO גבוה מדי.ISO הוא פרמטר שהושאל מעולם הפילם כדי לכמת את רגישות ה-CCD לאור. בניגוד במצלמה דיגיטלית הרגישות היא פרמטר נשלט - אוטומטית כברירת המחדל, או ידנית במצלמות שמשאירות חופש אומנותי לצלם.
במצב אוטומטי, ככל שיש פחות תאורה, ה-ISO מתכוון אוטומטית לערך גבוה יותר. זה מאפשר לצלם במהירות צמצם גבוהה יותר (כדי למנוע תזוזות) או עם מפתח צמצם קטן יותר (כדי להגדיל את עומק השדה) - אך במחיר רעש.
ברוב המצלמות מנגנון זה אוטומטי ומתכוונן בהתאם כדי למנוע רעש מיותר. אם לא - בחרו באופן ידני את ה-ISO.
מקומות מוצלים וחשוכים בתמונה יהיו מגורענים יותר. אם צילמתם בחשיפה נמוכה מדי וניסיתם להבהיר את התמונה על המחשב, בדרך כלל התמונה תהיה מגורענת. הסיבה היא, שבמקומות חשוכים ה-CCD לא קיבל מספיק אור כדי להסתיר את הרעש האלקטרוני.
צפו בתמונה טובה - רצוי אובייקט מואר בתאורת יום, כשהמצלמה בכוון אוטומטי לגמרי - ובדקו אם קיימת גרעיניות. אם כן - הבעיה היא באיכות התמונה שהמצלמה מנפקת. ניתן גם לבחור באינטרנט תמונות שצולמו על ידי אותו דגם ולראות אם ציפיותיכם אינן גבוהות מדי - או שאולי יש פגם ספציפי במצלמה שלכם.
תמונות כהות או בהירות מדי
גם אם קיבלתם תמונה חדה, ממוקדת, וללא הרבה רעש, היא עדיין יכולה להיות כהה או בהירה מדי. יכולות להיות לכך סיבות אחדות. אם כל תמונות הפנים ותמונות החוץ כהות או בהירות מדי - בדקו את בהירות הצג. ייתכן שהוא לא מכוון נכון. אם רק צילומי הפנים כהים מדי, יש אפשרות שהמבזק לא פעל, או שהוא אינו חזק דיו להארת המקום.
ניסוי: צלמו אובייקטים קרובים כדי להיווכח אם הם נראים טוב. תאורת המבזק המובנה חלשה יחסית למבזקים חיצוניים ונופלת מהר כאשר הטווח גדל. לכן צילום ממרחק 1.20 מטרים יראה טוב יותר מצילום במרחק 2.5 מטרים, שנמצא מחוץ לטווח האור.
אם צילומי החוץ, או צילומים מורכבים מתקבלים כהים או בהירים מדי, כנראה שמד האור מרומה על ידי כיוון לשטח אחר בתמונה. למשל, אם האובייקט נמצא בצל וברקע יש אור חזק, הוא יצא כהה מדי. ישנם שלושה פתרונות:
- השתמשו במבזק כדי לתת אור מילוי חזיתי לאובייקט.
- כוונו את מד האור בצורה ידנית.
- התאימו פיצוי חשיפה (Exposure Compensation), אפשרות ידנית להוסיף למפתח הצמצם - בדרך כלל בצעדים של שליש צעד סטנדרטי (שמכפיל את שטח המפתח), שתיים או שלוש תחנות מעל ומתחת למצב ברירת המחדל.
כדי לבדוק את מצב מד האור, עשו כמה ניסויים בצילומי חוץ עם אובייקטים די אחידים בכהות ובתאורה בהירה ואחידה, למשל יום מעונן בהיר (שמש חזקה וישירה מניבה אורות וצללים ניגודיים). על המצלמה לצלמם היטב בחשיפה נכונה.
לבן זה לא לבן
אמנם צבע הוא הנושא הקשה ביותר לתיאור והסובייקטיבי ביותר להערכה, אבל ישנן מספר סיבות לכך שהצבע אינו משביע רצון. הראשון הוא איזון לבן, ה-White Balance, שאמור לקזז את ההבדלים בין צבעי האור של אור השמש, נורת להט, נורות פלורוסנט מסוגים שונים.
תאורת הלוגן ותאורת מבזק - שכל אחד מהם "צובע" משטח לבן מושלם (כלומר כזה שמחזיר את כל הצבעים במידה שווה) בגוונים שונים.
באור יום, כל מצלמה צריכה להפיק את הצבעים הנכונים. אבל אם הצילום אינו מתבצע באור יום, ייתכן שהמצלמה מתקשה להחליט באיזה פרופיל איזון לבן לבחור. קל לבדוק זאת. כוונו על אובייקט לבן או אפור ניטרלי, צלמו, העבירו למחשב ובדקו את ערכי ה-RGB בתוכנת עריכה. ערכי האדום, הירוק והכחול צריכים להיות שווים. אם לא - יש לתקן את האיזון או ללמוד כיצד לכוון את המצלמה.
הדפסה נכונה
לאחר שהאיזון נכון, תרצו לקבל הדפסה שצבעיה תואמים למצלמה. זהו נושא מורכב, אך ישנם כמה כללי אצבע. ראשית, וודאו שמשתמשים בפרופיל הנכון למדפסת ולסוג הנייר. רוב יצרני המדפסות מספקים פרופילים כלליים לכל דגמי המדפסות. אחר כך, וודאו שעורך התמונות והדרייבר של המדפסת תואמים. כבו את ה-Color Management בתוכנת העריכה אם הוא נבחר בדרייבר המדפסת ולהיפך. חשוב לבדוק שפרופיל ההדפסה מוגדר רק בתוכנה או בדרייבר ולא בשניהם יחד.
במדפסות הזרקת דיו, תמונות שיוצאות ירקרקות מצביעות על כך שלא נבחר פרופיל באף התקן, בעוד שגוון אדמדם עשוי להצביע על כך שנקבעו שני פרופילים בו זמנית. לשיפור דיוק הצבע, כוונו את המסך. בכל מקרה, קחו בחשבון שמרבית הצגים והמדפסות אינם בנויים לדיוק מרבי בצבע, כך שיש גבול למה שניתן לצפות מבלי להשקיע בציוד יקר יותר.
לימוד נוסף
יישום הטכניקות הללו אמור להניב שיפורים משמעותיים באיכות הצילומים. המשיכו להתנסות ולהכיר ביכולות המצלמה שבידכם. מומלץ גם לבקר באתרו של הכותב, או באתר ProShooter, בו הוא משתתף.
תרגום: תמרה גוכברג.
לפנייה לכתב/ת 
