יום פטריק הקדוש - זמן לוויסקי אירי

זהו זה. היום הגדול הגיע. היום לו מחכים אנשים כמוני במשך שנה שלמה. ה-17 במרץ. חג החגים האיריים. יום פטריק הקדוש. רובכם כבר התכוננתם, אני מקווה. אתם יודעים מתי תצאו (בשעות הערב המוקדמות יחסית, בפירוש לא בשעות היציאה הטיפוסיות בתל אביב, קרי: 1 או 2 בלילה), מה תלבשו (ירוק -

למי שלא יודע, ביום פטריק הקדוש נהוג ללבוש לפחות פריט לבוש אחד בצבעה הלאומי של אירלנד - ירוק), ולאן תלכו (לאחד הברים שמגישים בירה אירית, שמתחלקים בגדול לשתי קבוצות – אלו אשר מגישים גינס מהחבית ואלו שמגישים מרפיס. עדיף שיהא זה בר אירי, כי שם גם ינגנו מוסיקה אירית עממית, וייתכן ואף תהיה להקה שתנגן קאברים לשירים איריים). מלבדכם יגיעו הערב לחגוג אנשים מאוכלוסיה הטרוגנית. חלקם כאלו אשר אף פעם לא ידעתם שחובבי מוסיקה אירית הינם, חלקם תיירים או אקס-פאטים (expats) הגרים בארץ, חלקן תיירות, אולי אקס פאטיות.

אז למה בעצם יום פטריק הקדוש הוא חג שכל כך כיף לחגוג? אולי זה מפני שבשונה מחגים אחרים שמוכרים לנו, והיות ואיננו איריים, יום פטריק הקדוש לא כופה עלינו ארוחה משפחתית, תפילה או צום. למעשה, כל מה שצריך לעשות על מנת למלא אחר את הוראות החג, הוא ללכת לפאב אירי, ולשתות. אולי זה גם מפני שביום זה, הפאבים האיריים במרבית רחבי העולם לובשים בגדי חג, ומנגנים מוסיקה אירית בנסיון, וללא מאמץ יש לציין, להרקיד את החוגגים. אולי

זה מפני שהאירים הם עם שמח מטבעו, חם, מוסיקלי וכזה שכיף לשמוח בשמחתו. אולי זה כי לנו הישראלים ולהם, האירים, יש הרבה מן המשותף, אולי זה כי כעמים אשר סבלו רבות, שנינו מכירים בערכה של השמחה, כשכבר יש רגעים לשמוח. אולי זה משום שפטריק, על פי האגדה לפחות, גירש את כל הנחשים מאירלנד והשאיר את האי, על מרבדי הדשא הירוקים שלו, טהור ובטוח. ואולי, זה פשוט כי הפאבים האיריים ימזגו הערב המון משקאות איריים, ובהנחה (בעבר נהגו הפאבים האירים דווקא להיות סגורים ביום פטריק הקדוש, ורק מאוחר יותר החלה אירלנד למנף את תרבותה ותוצרתה באמצעות קיום וקידום החגיגות ברחבי העולם).

אז מה שותים?

מן הסתם (ומעתה ניתן לקרוא הכל גם בלשון רבים),בירה אירית מהחבית (בארץ - גינס, מרפיס או קילקני), ולצידה וויסקי אירי. ייתכן ותשתו את המשקאות שיימכרו בהנחה בפאב הערב. סביר להניח שתשתו פשוט את מה שחבריכם יביאו לכם מהבר. אז לפני שאתם שמים פעמיכם אל הבר, קצת מידע על אחד המשקאות הפופולרים ביותר בעולם, הוויסקי. ובסימן החג, דגש על הוויסקי האירי.

וויסקי אירי מול סקוטי

למעשה, ההבדל העיקרי בין הוויסקי האירי לוויסקי הסקוטי הוא ארץ ייצורם. עובדה זו יכולה להישמע פשטנית אולם הוויסקי הוא משקה שטעמו ואיכותו מושפעים מאוד מתנאי הסביבה בה נוצר, וכך למרות קירבתם הגיאוגרפית,

ההבדל באיזורים משליך גם על ההבדלים בוויסקי.

הבדל עיקרי נוסף הוא כי רק באירלנד, וליתר דיוק במבשלת מידלטון, משתמשים בעת ייצור הוויסקי הן במאלט והן בשעורה אשר לא השלימה את תהליך הליתות, ואילו בסקוטלנד משתמשים להכנת הסינגל מאלטים ממאלט בלבד.

בנוסף נבדלים הוויסקים האיריים והסקוטיים (עם חריגים לכאן ולכאן) בשיטת ייבוש השעורה -בעוד שבסקוטלנד חשופה השעורה לעשן (מה עוד שהסקוטים מוסיפים כבול לחומרי הבערה), ועל כן מוענקים לשעורה ולוויסקי הנוצר ממנה טעם מעושן משהו, דואגים האירים לבודד את השעורה בעת ייבושה ומשאירים את טעמו של הוויסקי נאמן יותר למקור. רבים מהוויסקים האירים עוברים שלושה תהליכי זיקוק, במקום שניים, ועל כן התוצר חלק וטהור יותר. (כדוגמא לחריגים ניתן לציין את מבשלת קוליי האירית, שמזקקת את הוויסקי פעמיים ואף מפיקה וויסקי מעושן).

כמה סוגי וויסקי אירי יש?

הרבה! לאירלנד מסורת וויסקי מפוארת ובעבר אף היה הוויסקי האירי הנפוץ בעולם. עם זאת, בשל סיבות ובעיות שונות, וביניהן החרם על האלכוהול אשר הוחל בארה"ב בתחילת המאה שעברה, מלחמה עם האימפריה הבריטית, ובעיות פוליטיות פנימיות, איבדה תעשיית הוויסקי האירית ממעמדה, ומעשרות מבשלות הוויסקי, אשר פעלו בעבר באירלנד, מרוכז כיום ייצור הוויסקי האירי בשלוש מבשלות חוקיות בלבד – בושמילס (bushmills) שממוקמת בצפון האי, ומידלטון (midelton), וקוליי (cooley) שנמצאות ברפובליקה האירית. מבשלת בושמילס מוכרת את תוצרתה בעיקר תחת המותג הנ"ל, אולם היא מפיקה גם מותג נוסף בשם קולריין. מבשלת קוליי אחראית לטירקונל (tyconnel – סינגל מאלט), קילבגן (kilbeggan –בלנד), קונמרה (connemara –סינגל מאלט) ועוד, ואילו מבשלת מידלטון אחראית לכמה מהוויסקים הנודעים ביותר בעולם - ג'יימסון (jameson), פאדי (paddy), טולמור דיו (tullamore Dew) ועוד. תמונת המצב הזאת, עתידה להשתנות בקרוב, כאשר, לאור השיפור במצב הכלכלי והתחזקותו המחודשת של הוויסקי, צפויות להיפתח באירלנד מבשלות נוספות.

הערב , ובכלל, תוכלו למצוא בבארים בארץ מגוון של וויסקים איריים וביניהם: פאדי, ג'יימסון, בושמילס, טולמור דיו, בלק בוש, פאוורס וקנאפוגו, באיכויות וטעמים שונים.

• ברים שמגישים מרפיס - פאב מרפיס (ארנה הרצליה); ריוונדל (נמל תל אביב); פולה (שד' בן גוריון, תל אביב); שולץ (ראשון לציון); בלקוני(נחלת בנימין, תל אביב).
• ברים שמגישים גינס - טמפל בר(סינמה סיטי, צומת גלילות); מולי בלומ'ס וליאו בלומ'ס (תל אביב); דבלין (רחובות); אידאה (ראשון); הכוסית (תל אביב).
  

כל הברים הנ"ל, הכריזו כי ייערכו חגיגה לכבוד החג.

ועכשיו – לחגוג!