שתף קטע נבחר

השרים החליטו: ייצוג הולם לנשים במו"מ המדיני

ועדת שרים דנה בעשרות חוקים. ח"כ גמליאל ביקשה לבצע רפורמה מקיפה בענף השידוכים "כדי להגן על הלקוחות", אך נכשלה. ח"כ ארדן הציע את "חוק הישראלי הטוב" אך חזר בו, וח"כ תמיר הגישה הצעה שתחייב ייצוג הולם (25%) לנשים בתהליך המדיני, אבל הסתפקה בפשרה

רגע לפני שחברי הכנסת יוצאים לפגרת האביב בת חודשיים וחצי, נערמו היום (א') לאישור על שולחנה של ועדת שרים לענייני חקיקה עשרות חוקים הדורשים את עמדת הממשלה, בהם "חוק השידוכים", "חוק הישראלי הטוב" וגם חוק שיבטיח ייצוג הולם לנשים בתהליך המדיני.

 

חברי כנסת רבים מבקשים לנצל את הזמן שנותר עד לפגרה כדי לקדם יוזמות חקיקה חלקם ברוכות מאוד. כך למשל, ח"כ יולי תמיר, שהיגשה הצעה עליה חתומות כל חברות הכנסת לפיה יובטח ייצוג הולם לנשים בתהליכים מדיניים, בכל צוות שתקים הממשלה בנושא פיתרון סכסוכים, ניהול משא ומתן ותהליך השלום יהיו לפחות 25% נשים.

 

הצעת החוק מתבססת על החלטת האו"ם למתן ייצוג הולם ויכולת השפעה של הקול הנשי. תמיר מסבירה: "באופן עקבי הקול הנשי מושתק. השולחן של המו"מ במזרח התיכון סובב גברים,הצעת החוק תשנה מצב זה כך שנשים יוכלו להופיע ולתרום מכישוריהם על עתיד כולנו". על פי מחקרים שמציגה ח"כ תמיר "לנשים יש יכולות מו"מ ,תקשורת והקשבה מפותחים יותר מאשר לגברים. באזורנו נתון כזה רק יכול לעזור".


חברי הוועדה לא הסכימו לנוסח המקורי של ההצעה, ולבסוף הושגה פשרה, לפיה החוק יכלול את המלים "ייצוג הולם לנשים", אך לא יציין אחוזים מדוייקים.


רפורמת השידוכים נכשלה


ח"כ גילה גמליאל, ביקשה את תמיכת הממשלה בביצוע רפורמה מקיפה בכל הקשור לשידוכים, אך נכשלה.

 

הצעת החוק של ח"כ גמליאל אמורה היתה לחייב את מספק שירותי השידוך לעמוד במספר תנאים ולקבל רישיון מיוחד שיאפשר פיקוח. כמו כן תוקם ועדה שתורכב מנציג צרכנים ועורכי דין שתשמש כמוסד לבוררות למקרי תלונה של לקוחות על שירות לא תקין. בנוסף, כל המעוניין להקים עסק שידוכים יחוייב לעבור השלמות מתאימות.


גמליאל הסבירה לשרים כי "ענף השידוכים טרם הוסדר בחקיקה ובשל היותו פרוץ כל החפץ יכול לכנות עצמו 'נותן שירותי שידוך' נוצר צורך ברגולציה חקיקתית על מנת להגן על הלקוחות". לדבריה, "היום נפתחים ונסגרים משרדי שידוכים חדשות לבקרים, חלקם מקיימים את המטרה שלשמה הוקמו אך רבים אחרים מוליכים שולל את הלקוחות וגוזלים את כספם ללא תמורה", אך השרים לא הסכימו לתמוך בהצעתה.

 

חוק הישראלי הטוב לא עלה לדיון

 

חברה לסיעה, ח"כ גלעד ארדן, רצה להעלות בפני ועדת השרים את הצעת "חוק הישראלי הטוב" - הצעה מהפכנית שתפקידה להסדיר את האפשרות לבעלי עסקי מזון לתרום שאריות אוכל לנזקקים ללא סכנה של תביעה מצד גורם שלישי. לבסוף, הבין ארדן שלא יצליח לגייס רוב להצעתו, ומשך אותה.

 

טרם הדיון הסביר ארדן: "במדינת ישראל כיום מעל חצי מיליון ילדים חיים במשפחות מעוטות יכולת. כ-25% מהאוכל שמכינים במסעדות, אולמות אירועים, חדרי אוכל מפעליים, בסיסים צבאיים, רשתות שיווק, בתי מלון וכדומה לאלה – נזרק".

 

לדבריו, "עמותות, ארגוני צדקה ומוסדות ללא כוונות רווח פונים מדי יום אל אותם מוסדות להשגת מזון זה לצורך עזרה לנזקקים, רבים מן המוסדות משיבים פניהם ריקם לא בשל חוסר בכמות המזון, בשל איכותו או בשל חוסר רצון לסייע - אלא בשל החשש מתביעות. הצעת חוק זו באה לסייע לאותן עמותות להשיג את המזון ומעניקה הגנה מתביעות נזיקין למי שתרם בתום לב מזון לעמותה. הצלת המזון היא אמצעי יעיל וזול לאספקת מזון לנצרכים ותאפשר לעמותות קיימות לפנות את משאביהן כדי להרחיב את פעילותן. חוקים דומים קיימים במספר רב של מדינות בעולם וזאת כדי לאפשר סיוע לילדים רעבים ולמשפחות נזקקות".


פורסם לראשונה 20/03/2005 14:20

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מאיר פרטוש
גמליאל עם הנוכחי. תסדיר את הענף
צילום: מאיר פרטוש
צילום: עטא עוויסאת
ארדן. חוק הישראלי הטוב
צילום: עטא עוויסאת
צילום: אורי פורת
תמיר. שיתוף נשים בתהליך המדיני
צילום: אורי פורת
מומלצים