ההצגה כמעט הפכה למציאות

תקרית יוצאת דופן אירעה אמש (ד') בעת הצגת מחזהו של שמואל הספרי, "תשמ"ד", בתיאטרון "הבימה" בתל-אביב.

דקות ספורות לפני תחילת ההצגה עלה לבמת אולם ברטונוב אלמוני שהחל לנאום בפני הקהל על משיחיות ולדקלם טקסטים תנכיים. דקות ספורות של בלבול חלפו עד שסדרני התיאטרון פנו אל האיש וניסו להרגיעו. האיש המשיך בשלו ורק בהתערבות השחקן דליק ווליניץ הסכים לחזור למקומו ולאפשר את תחילת ההצגה.

מאוחר יותר, באחד מרגעי השיא בהצגה, עלה השחקן יגאל נאור לבמה כשהוא עטוי טלית אדומה ופצח במונולוג נבואי. האיש קם על רגליו וחיקה את מעשיו של השחקן. בקהל - שהורכב ברובו ממורים, אנשי חינוך וקניינים - לא ידעו אם מדובר בחלק מן ההצגה או בפרובוקציה. מאחורי הקלעים גבר החשש שהאיש ייצא משליטה. בסוף הסצינה, שנבנית בקרשנדו אל תוך אקסטזה, יצא הגבר בסערה מהאולם אך חזר אליו עם תום ההצגה ועלה על הבמה להשתחוות עם השחקנים.

מאוחר יותר, מחוץ לתיאטרון, התעמת האיש עם נאור, המגלם את דמותו של משיח השקר יעקב פרנק ואמר לו: "אתה סתם שחקן, אני המשיח האמיתי. לי התשובות ולי הכוח". 

ווליניץ מספר: "הפרדתי ביניהם בעיקר בשכנוע, מדובר באיש גדל ממדים שהיה מאוד נסער. אמרתי לו שלא כדאי לפתח את זה לאלימות. הוא אמר שאם יגאל היה מכה אותו, הוא היה עולה באש מהלהבות הפנימיות שבו. זו לא הפעם הראשונה שהוא צפה בהצגה. כשהוא עלה לבמה בתחילת הערב הוא ביקש מהקהל לשים לב ליגאל. כשפיניתי אותו מהבמה הוא אמר לי 'אני מגן על ביטחון המדינה, אבל רק כשהמדינה תזדקק לי'. מחוץ לתיאטרון דיברנו ארוכות והוא הציג את עצמו כג'יי.די סלינג'ר ואמר שהוא כתב את 'התפסן בשדה השיפון', מה שדי הפחיד אותי מכיוון ששני רוצחי נשיאים בארה"ב הזכירו את הספר כמה שהשפיע על חייהם".

לדברי ווליניץ: "ברור לי שההצגה מאוד טלטלה אותו ואני חושב שבאנשים על הסף ההצגה הזו יכולה לעורר איזה משהו חבוי. הדמות שיגאל משחק שאליה הוא התחבר, יעקב פרנק, היה אחד ממשיחי השקר המטורפים ביותר שלנו. פרנק דיבר על ירידה אל הביבים הוא האמין בלהחריב את הכל ורק אז לבנות. האמירות האלה מגרות אנשים מסוג מסוים זו הסיבה שפרנק כל כך הצליח כמו גם קודמיו בהם שבתאי צבי".

היה שלב מסוים שבו השחקנים פחדו?

"כן. פחדנו שהוא ישלוף אקדח או סכין או יפוצץ פצצה. בתחילת ההצגה אני שם בלוני גז עם חומר נפץ סביב הקהל, פחדנו שזה יהפוך למציאות".

ומה איתך?

"בהתחלה היה חשש אבל אחרי שדיברתי איתו ארוכות הפחד נעלם. הוא היה איש כואב ומדמם רגשית שהאמין שהוא נביא. יעקב פרנק הוא אחד מתוך דורות רבים של משיחים – מישו, דרך יהודה המכבי, שבתאי צבי, הרב קוק. משיחיות גוררת לדברים קיצוניים, אבל החשש הוא פחות ממה שקורה בתיאטרון ובהצגה ויותר ממה שקורא במציאות".

לקראת פינוי

מחזהו של הספרי נכתב לפני יותר מ-20 שנה. ההפקה הנוכחית היא הפקה מחודשת של המחזה, שהוא הראשון שכתב שמואל הספרי. הגרסה הראשונה זכתה בפרס ראשון בפסטיבל עכו ב-83'.

המחזה מתרחש בערב תשעה באב תשמ"ד כשברקע מפנה ישראל את יהודה ושומרון בעקבות אולטימטום של מעצמות העל. במרתף בשומרון מתבצרים ארבעה אנשים ותינוק המאיימים לפוצץ את המקלט ולהתאבד אם לא יופסק הפינוי. תשעה באב הוא יום חורבן הבית אך גם היום בו ייוולד המשיח והוא אכן בא - זר, שונה ומהפנט בתורת הרשע המשונה שהוא מבשר.

הדמות המרכזית מבוססת על דמותו של משיח השקר, יעקב פרנק, שנולד בשנת 1726 בפולין למשפחה מקורבת לחוגי הכת שהקים יעקב צבי. בבגרותו הפך פרנק עצמו לדמות מיתית מנודה כשסחף אחריו המונים כשהציג עיקרי אמונה מקורבים לנצרות הפוסלים בין היתר את התלמוד ואינם מאמינים בבנייתה המחודשת של ירושלים. פרנק האמין בגאולה דרך הביבים המזוהמים, ההשפלה, הבגידה ופולחן האסור וכתב בין היתר: "במקום שאני אלך הכל ייחרב".