מה מלמד הכשלון הזמני של הגלישה הסלולרית וה-MMS?

אין מתכון בטוח להצלחה בתעשיית הסלולר - הכל עניין של ניסוי וטעיה. בחברות הסלולר מקווים כי המשתמשים יאמצו בחום את הגלישה האינטרנטית ושירותי המוזיקה החדשים, אך גם שירותים אלה הם חלק מאותו ניסוי וטעיה. לראיה, שירותי מסרי המולטימדיה, ה-MMS, שרבים בתעשיית הסלולר חשבו כי יחליפו את ה-SMS בהצלחה, לא התגלו עד כה כלהיט ענק.

מסתבר כי בתעשיית הסלולר אין יישום מחץ (Killer application) אותו ניתן לחזות מראש. באופן מרגיז ממש, כאשר מנסים לתכנן יישום מחץ, הוא מתברר כיישום נפל וההפך. היישומים המוצלחים ביותר הצליחו ללא תכנון מיוחד, רק על מנת למלא מטלה מסוימת שהמשתמשים זקוקים לה מבלי לתכנן מראש את ההצלחה הגדולה. הודעות ה-SMS הן דוגמה בולטת לכך.

תעשיית מחשבי כף-היד הוכיחה למשתמשים הניידים כי יישום המחץ האמיתי הוא בדרך כלל פשוט וממלא צורך חיוני בחיי היום-יום. במקרה של מחשבי הפאלם היו אלה ספר הטלפונים ויומן הפגישות הפשוט והנוח שניצחו במשך שנים ארוכות את נגני המדיה המתקדמים ויכולות האודיו המשובחות של מחשבי הפוקט פי-סי.

כישלון הגלישה באינטרנט הסלולרי

ההסבר לכך פשוט: המשתמשים לא רוצים שספקיות התוכן או יצרניות המכשירים יכתיבו להם צרכים. הם מבקשים יישומים פשוטים ודינמיים, שישתנו כל העת וישמשו אותם לצרכים האמיתיים שלהם.

כאשר חברת Rim השיקה לראשונה את קו מוצרי ה-Blackberry, היא לא ניסתה לשנות את העולם. מהנדסי RIM ביקשו בסך הכל לתת מענה בידי איש העסקים המעוניין בגישה לדואר האלקטרוני שלו מכל מקום ובדרך פשוטה ויעילה.

עבור מיליוני המשתמשים במוצרי ה-Blackberry של החברה, משיכת דואר אלקטרוני היא מושא הציפיות שלהם בדיוק כשם שתקשורת קולית הוא הדבר שלשמו התפתחה תעשיית הסלולר. הדואר האלקטרוני המיידי הפך ליישום המחץ של חברת Rim.

כשהופיעו דפדפני האינטרנט הראשונים בטלפונים הסלולריים, נדמה היה כי הנה הגענו לנחלה: גלישה באינטרנט לאתרים המועדפים עלינו בעודנו בדרכים נראתה יישום מנצח. אך בניגוד לכל הציפיות - האינטרנט הסלולרי לא הצליח להתרומם. המומחים הבינו כי בסביבה הייחודית, ובמגבלות הנוכחיות של הסלולר, הקשר בין אינטרנט סלולרי לגלישה הוא מקרי בלבד. 

כלומר, האינטרנט בסלולר צריך להיראות שונה לחלוטין מהאינטרנט במחשב האישי, וישמש בעיקר לצורך אספקת שירותים בהתאם לצורך המיידי: בידור, תנועה, חדשות, רכישת כרטיסים וכו', ולא לגלישה רנדומלית כמו בעולם הנייח.

מ-SMS ל-MMS

תהליך דומה נרשם בשנתיים האחרונות ביחס לשירותי ה-MMS. מומחים רבים (בהם כותב הטור הזה) הזדרזו לקבוע כי מדובר באבולוציה הטבעית של ה-SMS. תמונה שווה אלף מילים ואם כל כך הרבה משתמשים אימצו במהרה את מסרי הטקסט, מה יותר טבעי עבורם מאשר לשלוח גם תמונה ולהגדיל לחוויה אודיו וויזואלית עשירה?

הרי כל התנאים בשלו לכך: תעבורת הנתונים ברשת גדלה, המסכים הפכו לצבעוניים ושמע פוליפוני הפך לסטנדרט גם בקרב הטלפונים הזולים ביותר. MMS צפוי להיות ה-Killer application של תעשיית הסלולר בשנים הבאות. 

הסוד של ה-SMS

הניתוח ההגיוני למדי הוכיח את עצמו כמוטעה, שכן הוא לא לקח בחשבון את כל הסיבות שבגללם SMS הפך להצלחה מדהימה ונותר שירות התוכן המוביל בעולם גם היום. ה-SMS זול, קל להבנה, פשוט לתפעול, והשתלב במהרה בתאימות מלאה בארכיטקטורת הרשת של כל המפעילים השונים (CDMA, GSM). חשוב מכל - ה-SMS ענה על הצורך הבסיסי והפשוט ביותר של המשתמשים בתנאים המיוחדים בהם הם נמצאים (הניידות), והרצון האנושי לחלוק עם אחרים את תחושתיהם ומעשיהם. 

הקדימו את זמנם

מהבחינה הזו ניתן לראות את שירות ה-SMS כיישום מהפכני ומקדים את זמנו, הוא הראשון אחרי התקשורת הקולית אשר עושה שימוש במה שקרוי Context Awarness (מבוסס מצב) כלומר, מדובר ביישום שבא לידי ביטוי בעת שנוצר מצב הדורש את הפעלתו, ופועל בדומה מאוד למוח האנושי המנהל דיאלוג בהתאם להקשר המנותח על ידי חוש הראייה, השמיעה והריח.

האם ה-MMS נכשל סופית? לא בהכרח. היישום הזה יישאר איתנו, אך בדומה לגלישה האינטרנטית, גם הוא מקבל יעבור בחינה מחודשת וישמש כתוסף ליישומים שונים ומשונים ולא יתפקד כיישום תוכן עצמאי. למשל, כאשר נקבע שיא חדש במשחק סלולרי פופולרי נוכל לשלוח צילום מסך אל החברים ולטפוח בכך על האגו המנופח שלנו.