ההצגה "גילי" זכתה בתיאטרונטו

ההצגה "גילי" היא הזוכה בפרס הראשון על שם ניסים עזיקרי בפסטיבל הצגות היחיד התיאטרונטו שננעל אמש (א') בתיאטרון ה"בימה". פרס בסכום 10,000 שקל הוענק לשחקנית שרית וינו-אלעד על תפקידה ב"גילי" מאת המחזאית אורנה יקיר, המבוסס על ספרה של ד"ר הניה שנון-קליין. את ההצגה ביים וערך זכריה טובי.

חבר השופטים, שכלל השנה את סביון ליברכט, אילן דר ואלכס אנסקי, כתב: "שרית מגלמת בהצגה את גילי, אם שאיבדה את בתה בת ה-11 בתאונה. למן המשפט הראשון היא מצליחה לרתק אותנו ולעורר הזדהות מוחלטת עם הגיבורה. לנגד עינינו היא מצליחה לעבור בין מצבי רוח קיצוניים כמרצה באוניברסיטה בנושא ההתמודדות עם המוות לבין הרגעים האינטימיים ביותר שלה כאם שחווה אבדן".

"קראתי את הטקסט והדבר הראשון שאמרתי הוא שאני לא יכולה לעשות את זה", אמרה וינו-אלעד, "אני בעצמי אמה לילדה בת 6 ולא יכולתי לתאר לעצמי לעבור אבדן שכזה ולהישאר שפויה. התחרות שלי הייתה קודם כל עם עצמי. אני חייבת להגיד שזה היה התפקיד הכי מתיש שעשיתי אי פעם על במה. אני שחקנית, אבל בהצגה הזו הייתי כל הזמן צריכה להזכיר לעצמי שאלו לא החיים שלי. היו רגעים שהייתי חייבת לאסוף את עצמי בשביל לא להיקרע מבפנים, אין דבר יותר איום בשביל אמא לחכות לילד ולדעת שהוא לא יחזור. אני חייבת להגיד שמאז התפקיד נהייתי אמא יותר היסטרית".

וינו-אלעד הוסיפה כי "הפרס הזה משמח היום אשה שהולכת למלחמה קשה. אני מקווה שהפרס יהיה התותחים שלה". בכך התכוונה וינו-אלעד ליקיר, שבמהלך עבודת הכתיבה של המחזה גילתה שהיא חולה במחלת הסרטן.

יקיר אמרה: "התחלתי את העבודה על הספר ברגע שקראתי אותו בפעם הראשונה. העיבוד נעשה באמוק, תוך כדי קריאה. העולם מסביב הפך לרצף של הפרעות וכל מה שהיה חשוב הוא הכתיבה שנמשכה 3 שבועות. זה חומר נפץ שכמוהו לא נתקלתי בו מעודי. זה הדבר הכי עוצמתי להורים לילדים חיים, לעסוק בילדים מתים. כי כמו שנאמר במחזה, זה מעיר את האימה. אני אמא, לא חוויתי שכול, אבל אני חווה את הפחד הקיומי מפני האבדן. עכשיו, אחרי הפרס, אני יכולה להגיד דבר אחד והוא שהיצירה הבאה שלי, בי נשבעתי תהיה קומדיה מושחזת".

"מלא הומור עצמי"

חבר השופטים העניק ציון לשבח לשתי הצגות: "ערבים רוקדים", בביצוע נורמן איסא, ו"עד אפס מקום", בביצוע אוהד שחר. השופטים כתבו בנימוקיהם: "'ערבים רוקדים' בביצוע מבריק, מלא הומור עצמי ונוגע ללב של נורמן איסא היא הצגה שנוגעת בעצב חשוף של החברה הישראלית והוא הזהות הכפולה של הישראלים הערבים החיים בארץ". על ההחלטה להעניק ציון לשבח לשחר כתבו: "הוא מבצע בווירטואוזיות ובדיוק מרשים 40 דמויות שונות הממלאות את הבמה. זהו הישג בלתי רגיל להצגת יחיד".

חבר השופטים הכתיר את אורטל אגמון-הירש מתיאטרון "מ.ר.א.ה". מקריית שמונה כתגלית הפסטיבל על תפקידה בהצגה "בוא". השופטים ציינו את עבודתם הנפלאה של תלמידי סמינר הקיבוצים שהעלו לאורך ימות הפסטיבל ברחבת גן יעקב הסמוך מיצגים בנושא העובדים הזרים. יו"ר חבר השופטים, השחקן אלכס אנסקי, אמר: "רק אתם, ורק אנשי התיאטרון יכולים להציל אותנו מיחסה המביש של ישראל לעובדים הזרים".

את הפסטיבל סיכם מנהלו האומנותי של תיאטרון "הבימה", אילן רונן, שאמר: "תיאטרון 'הבימה' עובר תקופה לא פשוטה, אבל העמדנו לעצמנו משימה חשובה והיא לא להפסיק את הפעילות האמנותית ולו לרגע. מה שקרה השנה בפסטיבל מוכיח שיהא אשר יהא, תיאטרון 'הבימה' ממשיך בדרכו ממחר בבוקר נחל בהכנות לפסטיבל התאיטרונטו הבא, שיציין את שנתו ה-15".