פיתוח ישראלי: לדבר בלי לפתוח את הפה

ייתכן שכבר בזמן הקרוב נוכל כולנו לדבר בטלפונים הסלולריים שלנו בלי לפתוח את הפה. אולי כבר בשנה הבאה נוכל לנהל שיחה קולית שלמה בטלפון, באמצעות האצבע בלבד. החידוש הזה עשוי להיות ההצלחה הגדולה הבאה בתחום הסלולרי, מאז ה-SMS.

שתי חברות ישראליות כבר רשמו פטנט על ההמצאה הזאת. אחת מהן – גל-אביב בע"מ, רשמה על כך בשנת 1999 פטנט בארה"ב. השניה – סיילנט קומיוניקיישן (עליה דיווחנו בחודש מרץ), רשמה על כך פטנט ישראלי, שהוכר על-ידי רשם הפטנטים הישראלי בדצמבר 2004.

"הכל התחיל בסוף שנות התשעים, כשעליתי עם אבי, איתן זהבי, על צורך אמיתי", מספר גדי זהבי, מנכ"ל חברת "גל אביב". "ראינו שלעיתים קרובות אנשים נמצאים במקומות שבהם הם אינם יכולים לענות על הטלפון הסלולרי: קהל באולמות תיאטרון או קולנוע, סטודנטים ותלמידים בהרצאה או בשיעור, מנהלים בזמן ישיבה, מדענים בזמן כנס".

להישאר זמינים

"הפתרון הפשוט הוא לכבות את הטלפון הסלולרי. אבל במקרים רבים, אנחנו מחכים לשיחה דחופה, או נמצאים במצב שבו אנחנו חייבים להיות מעודכנים ללא הפסקה", ממשיך גדי זהבי. "למשל הורים, שרוצים להיות זמינים לילדיהם ללא הפסקה. הם יכולים להעביר את הטלפון הסלולרי למצב 'שקט' או למצב 'ישיבה', ואז הצילצול לא יפריע לשאר הנוכחים.

הם יכולים גם לתחוב אוזניה לאוזן, ולשמוע את המטלפן בלי להפריע לאיש – אבל נשארת הבעיה של הדיבור. איך אפשר לדבר בטלפון בלי להפריע לנוכחים סביבך? ללחוש? לפעמים הלחישה מפריעה יותר מדיבור בקול רם!

"באותה תקופה עדיין לא השתמשו במסרונים (SMS). חשבנו מהו הפתרון, והגענו להמצאה פשוטה אך גאונית: להקליט עשרה קטעים קוליים קצרים, שכל אחד מהם יהיה משוייך לאחת מהספרות במכשיר הסלולרי שלנו". הרעיון פשוט: ברגע שנעביר את הטלפון למצב "מענה קולי מוקלט", כאשר נפתחת שיחה, כל לחיצה על מקשי הספרות תשמיע מה שהקלטנו מראש.

אם נלחץ על 1, למשל, ישמיע הטלפון את המילים: "שלום, כאן מדבר גדי". אם נלחץ על 2, יאמר הטלפון, בקול שלנו, שהוקלט מראש, "מה שלומך". לחיצה על הסיפרה 3 תגרום לטלפון להגיד "וואללה!", והסיפרה 5 תהיה "מגניב!", הסיפרה 6 יכולה להיות "אינני יכול לדבר כרגע, אתקשר אליך אחר כך", הסיפרה 7 תהיה "אני עסוק, תתקשר אלי בעוד שעה", והסיפרה 8  "אני באמצע ישיבה. תמתין רגע על הקו, ואני יוצא החוצה כדי לדבר איתך". הסיפרה 9 תהיה, אולי, "גם אני אוהב אותך", והסיפרה 0 תסיים את השיחה ב"יאללה, ביי". באמצעות עשר הודעות כאלה אפשר יהיה לנהל שיחה ארוכה בלי לומר דבר.

לפי חזונו של הממציא, הטלפון יגיע עם עשר הודעות מוקלטות מראש, בקול של קריין או קריינית, וזו תהיה ברירת המחדל של הטלפון. אבל כל משתמש יוכל להקליט מחדש כל אחת מעשר ההודעות, בקולו ולפי העדפותיו. גדי זהבי אומר, שניתן לשמור את ההודעות המוקלטות בזיכרון של הטלפון, או בתוך התא הקולי, במחשב של חברת הסלולר, או אפילו על הדיבורית האישית שאנחנו מחברים לטלפון הסלולרי.

חברות הסלולר ירוויחו

אם הפטנט יותקן בתוך הטלפון הסלולרי, זה יהיה עוד חידוש, שיציגו יצרני הטלפונים הסלולריים. לעומת זאת, גם משתמשים שאין להם טלפון חדיש עם הפטנט הזה יוכלו ליהנות מן החידוש, בתשלום חודשי לחברת הסלולר. זו תשמור את עשר ההודעות הקוליות של לקוחות השירות החדש בתוך התאים הקוליים שלהם, במחשב המרכזי של חברת הסלולר.

בכל מקרה, חברת הסלולר תרוויח מההמצאה החדשה בעיקר משום שיהיו פחות שיחות אבודות: כאשר אנחנו מתקשרים אל לקוח סלולרי הנמצא בישיבה, והוא בוחר שלא לקבל את השיחה – חברת הסלולר סיפקה שירות של ניתוב השיחה עד לטלפון של הלקוח – אבל לא שילשלה לקופתה אף אגורה, משום שהשיחה לא נענתה. אם יופעל הפטנט החדש, שיחות מסוג זה לא יידחו.

הלקוח הנמצא בישיבה יענה לשיחה, וינהל אותה בלי לדבר כלל – אבל מבחינתה של החברה הסלולרית, זהו זמן-אוויר מכניס. "כשחשבנו על ההמצאה, חשבנו על סוג מיוחד של אנשים, שבדרך כלל אינם יכולים להשתמש בטלפון", אומר גדי זהבי. "אלה הם האילמים. הם יכולים לשמוע, אבל אינם יכולים לדבר. הפטנט הזה יאפשר להם לנהל שיחה דו-צדדית, בזמן אמיתי, בלי להשתמש בקול.

למענם, אפשר יהיה להתקין את ההמצאה הזאת גם על טלפון קווי, של 'בזק'. יש בכך ייתרון עצום על ה'מסרון' משום שבשיחה כזאת אפשר לשמוע ולהשיב בזמן אמיתי, והשיחה קולחת הרבה יותר מהר מהחלפת מסרונים. זהו ההיבט ההומני של ההמצאה שלנו!"

בית תוכנה בבודפשט

רעיון כל כך טוב, וההצלחה המסחרית עדיין לא התממשה. שתי חברות ישראליות מחזיקות בפטנטים על הרעיון. "סיילנט קומיוניקיישן" של מקס בלובנד רשמה פטנט ישראלי. "גל אביב" של גדי זהבי ואביו רשמה פטנט אמריקני. לדברי זהבי, עד התקופה האחרונה היו קשיים טכנולוגיים, שנפתרו כאשר נכנסו לתמונה מכשירים חדישים יותר.

לדבריו, חברת "זירוקס" העולמית ניסתה לרשום פטנט אמריקני על המצאה דומה, אבל נדחתה, משום שהפטנט הישראלי כבר היה רשום בארה"ב. בינתיים, עושה "גל אביב" עסקים טובים בתחומים אחרים. יש לה בית-תוכנה גדול בבודפשט בירת הונגריה. שם עוסקים צוותים של 35 מתכנתים הונגרים כל אחד, בכתיבת משחקי-וידאו לטלפונים סלולריים, למחשבים אישיים, למכשירי פאלם ולקונסולות משחקים מסוג XBOX.

"תהליך פיתוח של משחק נמשך עד שנתיים, של צוות מפתחים בן 35 אנשים", אומר זהבי. "זו השקעה לא קטנה". פרט לעסקי היי-טק עוסקת "גל-אביב" גם בתעשיה מהסוג הישן: ייצור כלי-בית מזכוכית, ויבוא של אלומיניום לבניה. אבל התקוות הגדולות מופנות להמצאה הסלולרית: "סקר היתכנות שהזמינה ענקית הטכנולוגיה זירוקס בארצות הברית הוכיח, כי יש צורך שוק למוצר הזה. הסקר הביא תוצאות חיוביות, ולכן אני מאמין במוצר הזה שבידינו", אומר זהבי.