שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שוטר בן שוטר: האפיפיור בנדיקטוס ה-16
    הוא הגדיר את עצמו כביישן וידוע כפסנתרן מחונן ואדם רגיש, אך הקרדינל יוזף רצינגר, שנבחר לאפיפיור במקומו של יוחנן פאולוס השני, מוכר יותר כמי שאכף ביד ברזל חסרת פשרות את מדיניות הכנסיה בסוגיות הרגישות ביותר, ולא חסך במלים בוטות כדי לבטא את עמדותיו האדוקות. אינטלקטואל רוחני או שמרן קיצוני – מי אתה יוזף רצינגר?

    יוזף רצינגר, שמונה לאפיפיור ה-265 של הכנסיה הקתולית, ויכונה מעתה בנדיקטוס ה-16, הגדיר פעם את עצמו כאדם "ביישן ולא מעשי". הוא תיאולוג מבריק, שכתב 40 ספרים ודובר 10 שפות. הוא ידוע כפסנתרן מחונן עם חיבה גדולה לבטהובן, ומכריו טוענים כי באופן פרטי הוא אדם רגיש, רוחני, קשוב וחם. אך הקרדינל השמרן שנבחר לעמוד בראש מיליארד מאמינים, רכש במהלך שנותיו הרבות בכנסיה גם הגדרות אחרות, שונות בתכלית – "הרוטוויילר של אלוהים" למשל. 

     

    הקרדינל כסוף השיער, שבשבת מלאו לו 78 שנים, הוא כנראה אחד האנשים שהטביעו את החותם העמוק ביותר על דמותה של הכנסיה הקתולית בשנים האחרונות, לבד כמובן מקודמו בתפקיד, יוחנן פאולוס השני.

     

    נעורים בצל המלחמה 

     

    רצינגר הוא הגרמני הראשון שנבחר לאפיפיור מאז ויקטור השני (1055-1057). הוא נולד ב-16 באפריל 1927 במרקטל אם-אין בבוואריה, כפר בן 2,700 תושבים בליבה הקתולי של גרמניה. אביו היה שוטר והמשפחה נדדה כמה פעמים בשנות ילדותו, עד שבשנת 1939 הוא נרשם ללימודי הכמורה בעיירה טראונשטיין. 

     

    בספר זכרונותיו הוא סיפר כי כנער בן 14, אולץ להצטרף בשנת 1941 לתנועת הנוער "היטלר יוגנד", שהחברות בה הייתה חובה, אך עזב את שורותיה כעבור זמן קצר כדי להמשיך בלימודיו בסמינר הכמרים. הוא סיפר מאוחר יותר שהתנגד נחרצות למשטר הנאצי אולם מחאה פומבית הייתה חסרת תועלת ממילא, טענה שמומחים אינם תמימי דעים לגביה. 

     

    שנתיים מאוחר יותר הוא גוייס כעוזר ליחידת נ"מ של הוורמאכט ואז נשלח לחזית ההונגרית להקים מכשולי טנקים. הוא טען כי הדים אודות השמדת היהודים הגיעו אליו והדבר תרם להחלטתו לערוק מהצבא במאי 1945. היה זה צעד מסוכן שכן באותם ימים ניתן היה ללכוד ולירות או לתלות עריקים ללא משפט, אך הוא הצליח לחזור לטראונשטיין, שם נעצר על ידי חיילי צבא ארה"ב ונשלח למחנה שבויים לכמה חודשים. בסוף המלחמה הוא שב לסמינר הכמורה והוסמך, יחד עם אחיו הבכור גיאורג בשנת 1951. 

     

    הוא התבלט בלימודי התיאולוגיה והוזמן לשמש כמתמחה במהלך כינוס מועצת הוותיקן בשנים 1962-1965, שהכניסה רפורמה מרחיקת לכת באופיה של הכנסיה הקתולית וביחסה לדתות אחרות. באותם ימים נחשב רצינגר למודרניסט, אולם כעבור כמה שנים, נוכח התרחבות התנועות הליברליות באירופה של שנות ה-70, הוא הקצין את עמדותיו והפך שמרן אדוק שנלחם מלחמת חורמה בחילוניות ובנטיות הליברליות בתוך הכנסיה. 

     

    הוא מונה לבישוף של מינכן ב-1977 ושלושה חודשים לאחר מכן מונה בידי פאולוס השישי לקרדינל. ב-1981 הוזמן על ידי יוחנן פאולוס השני לוותיקן לשמש ראש מועצת האמונה הקתולית, הגוף שאמון על הגנת סייגי האמונה הקתולית והוא למעשה אחד מגילגוליה של האינקוויזיציה הידועה לשמצה.

     

    שומר גבולות האמונה

     

    בתפקיד זה היה רצינגר האיש שגיבש ואכף בנחישות את מדיניותה של הכנסיה הקתולית בנושאים הרגישים ביותר מבחינתה - הפלות, הומוסקסואליות, איסור על שימוש באמצעי מניעה חרף התפשטות האיידס, התנגדות להקלות למתגרשים ולשילובן של נשים בכמורה. עמדותיו הבלתי מתפשרות בנוגע לפלורליזם של האמונה הדתית, והפרשנות האדוקה שנתן לכתבי הקודש הביאו ללא מעט ביקורת, והופכים את בחירתו לאפיפיור לשנויה במחלוקת בעיני רבים. 

     

    "תפקידו היה לאכוף את השמירה על גבולותיה של הכנסיה הקתולית, ומתוך תפקידו זה לבטח הוא פגע באנשים שהיו בצד הלא נכון של הגבול", הסביר פרשן רשת CNN, ג'ון אלן, שכתב ביוגרפיה על רצינגר.

     

    רצינגר נחשב למועמד בולט לרשת את כס האפיפיורות עוד בחייו של יוחנן פאולוס השני, והתבלט במיוחד אחרי מותו, כשניהל ברוב רושם את טקס ההלוויה, וחנק דמעות כשספד לעמיתו המנוח וידידו הקרוב, עימו נהג לשוחח ארוכות בגרמנית. שמו הוזכר בכל הרשימות של המועמדים לתפקיד הרם, אולם תמיד צויין גם גילו המבוגר כחיסרון משמעותי.

     

    אפילו אחיו הגדול, הכומר גיאורג רצינגר (81), בירך אותו על בחירתו אך אמר: "בגיל 78 זה לא טוב לקחת תפקיד שמאתגר את האדם ואת קיומו הפיזי והמנטלי".

     

    פרשנים ציינו שבחירתו מרמזת כי ראשי הכנסיה רצו באפיפיור לתקופת ביניים קצרה יחסית, אחרי כהונתו בת 26 השנים של יוחנן פאולוס – השלישית באורכה בהיסטוריה של הכנסיה. הם העדיפו אדם מכובד ומיושב בדעתו שילך בעקבותיו של יוחנן פאולוס ולא יכהן שנים רבות מדי, ולפיכך לא יתפתה לחולל שינויים רבים מדי ויאפשר למורשתו של קודמו להיכנס "למחזור הדם של המאמינים".

     

    חסר פשרות - וכריזמה

     

    בעוד שבפולין היה יוחנן פאולוס השני גיבור לאומי אהוב, היחס לרצינגר במולדתו אינו אחיד. ההנהגה הפוליטית הגרמנית, ובראשה הקנצלר שרודר, שיגרו ברכות חמות לרגל היבחרו, אולם בקרב גרמנים רבים מעוררת שמרנותו הסתייגות, בעיקר בגלל התנגדותו לשילובן של נשים בכמורה והקרע בין קתולים ללותרנים. בסקר שפורסם בסוף השבוע במגזין "דר שפיגל" תמכו במועמדותו לאפיפיור 29 אחוזים לעומת 36 אחוזים שהתנגדו.

     

    יוחנן פאולוס השני נאבק בקומוניזם. רצינגר יידרש להתעמת עם עולם אחר לגמרי: התחזקות האיסלאם, ובמיוחד הזרם הקיצוני שבו, התגברות הטרור העולמי, התפשטות האיידס, התרופפות המוסר המיני, התרחבות הפער בין עשירים לעניים, התקדמות הטכנולוגיה והמדע והשחיקה במעמדה של הדת. הוא יידרש גם לשקם את תדמיתה של הכנסיה לאחר פרשיות הפדופיליה בארה"ב, לעצור את בריחת המאמינים במערב אירופה, לחזק את הכנסיה באמריקה הלטינית ובאפריקה ולדאוג למלא מחדש את קופות הוותיקן המתרוקנות.

     

    הוא נטל לעצמו את השם בנדיקטוס ה-16, ככל הנראה כמחווה לבנדיקטוס ה-15, שכיהן בשנים 1914-1922, שנות מלחמת העולם הראשונה. בנדיקטוס ה-15 ייזכר כמי שהיה מתון לעומת קודמו בתפקיד, פיוס העשירי, ופעל ליישוב הסכסוכים בין הזרמים השונים בנצרות. 

     

    אך מבקריו של רצינגר מתעקשים כי הוא חסר את הכריזמה הדרושה כדי לרפא את תחלואיה של הכנסיה ואת השחיקה במעמדה באירופה. הם טוענים גם כי בחירתו של אפיפיור אירופאי לא תתרום לחיזוק מעמדה של הכנסיה הקתולית באמריקה הלטינית ובאפריקה, שם היא נמצאת בתחרות עם זרמים ליברליים יותר, ושלא אדם כרצינגר יוכל להפיח בכנסיה את רוח המודרניזציה הדרושה לה במאה ה-21.

     

    רצינגר ידוע כמי שלא פעם השמיע הערות שלא תרמו ליישב אף סכסוך. ב-1984 הוא גרם מבוכה כשכינה את ברית המועצות והקומוניזם כ"בושה של זממנו".

    לאחרונה טען שהמודרניות מטשטשת את הזהות המינית וגינה את ההומוסקסואליות כ"חטא מוסרי חמור". על שאיפתה של טורקיה להצטרף לאיחוד האירופי הוא אמר אשתקד לעיתון הצרפתי "לה פיגרו" כי "טורקיה ייצגה תמיד יבשת אחרת, בניגוד מוחלט לאירופה". לבישופים אמריקנים הוא אמר אשתקד כי מן הראוי למנוע את טקס "לחם הקודש" ממי שמעורב ב"חטא חמור" כמו המתות חסד והפלות, וב-1986 הוא כינה את מוזיקת הרוק "כלי שרת של אנטי-דתיות". 

     

    בספרו האחרון, "ערכים בתקופות של מהפכות", שיצא לאור ביום רביעי שעבר, הוא התיחס בביטול לדרישות להפיכתה של אירופה לרב-תרבותית וכינה אותן "בריחה מעצמנו". עוד הוא כתב: "נישואים והקמת משפחה הם ערכים הכרחיים לזהות האירופית".

     

    ילך בתלם ולא יתגמש

     

    כיצד ינווט בנדיקטוס ה-16 את הכנסיה בשנות כהונתו ולהיכן יוליך אותה? הד"ר יצחק מינרבי, מהאוניברסיטה העברית, סבור שנתיבו קל לחיזוי: "הוא ליווה את כל תקופתו של יוחנן פאולוס השני, והשאיר אחריו מסמכים רבים כך שכוונותיו ברורות למדי. דוגמה למסר העיקרי שלו אפשר למצוא בנאום שנשא ביום שני, במיסה המיוחדת שלפני התכנסות הקונקלאבה, בו קרא להיצמד לאמונה הברורה להלכה המסורתית, זו שמכונה כיום לעיתים פונדמנטליזם, ולא להתפתות לאופנות חולפות, שאינן מכירות בשום דבר כאמת צרופה ושמעלות על נס את האגו והיצרים". 

     

    מינרבי סבור שרצינגר יהיה פחות ראוותני מקודמו, פחות כריזמטי ואולי אפילו ינסה להתרחק קצת מהתקשורת – "למרות שבימים האחרונים הוא דווקא היה בולט למדי". הוא סבור גם שרצינגר יסייר בעולם פחות מקודמו, ולא ימשיך במסורת של כינוס ההמונים ולו רק משום שכינוסים אלה עלו הון תועפות לכנסיה והקופות ריקות. 

     

    "הוא יוביל לאותם המחוזות שהיו ביסודו של יוחנן פאולוס אבל בסגנון שונה – הוא יישאר בעד רווקות הכמרים, לא יתגמש בסוגיית הגירושים, יהיה מאוד נוקשה בכל הנוגע לביו-אתיקה ולא ישנה דבר במדיניות הכנסיה לגבי הומוסקסואלים", אמר מינרבי.

     

    בנוגע לעמדתו לגבי היהודים מזכיר מינרבי משפט שכתב רצינגר במסמך רשמי של הוותיקן בשנת 2000, ומדגיש שמשפט שכזה קיבל בוודאי גם את ברכתו של יוחנן פאולוס: "יהיה זה מנוגד לאמונה הנוצרית להציע פתרונות שנותנים תקווה לגאולה מאלוהים מחוץ לתיווך היחידי האפשרי של ישו" – משפט שבשם האמונה הנוצרית מטיל ספק למעשה בהיותה של היהדות דת לגיטימית היכולה להביא לגאולה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי אף פי
    האפיפיור בנדיקטוס
    צילום: איי אף פי
    צילום: איי פי
    החגיגות בגרמניה
    צילום: איי פי
    צילום: איי פי
    "שומר גבולות האמונה"
    צילום: איי פי
    מומלצים