המלצה: להחמיר הפיקוח על האזנות סתר
צוות בדיקה שמינה היועץ המשפטי הקודם רובינשטיין בעקבות פרשת האזנות הסתר שהביאה להדחת ניצב מזרחי קובע כי יש יש צורך "להכניס סדר" בנושא שכיום הוא פרוץ. לפי ההמלצות, להאזנות סתר ממושכות יידרש אישור מיוחד וייעשה מאמץ "למזער את הפגיעה בפרטיותם של אנשים תחת האזנה"
האזנות הסתר בישראל יהפכו לעניין "ברור יותר, מעורפל פחות ופרוץ פחות" - כך עולה מדו"ח צוות הבדיקה בנושא האזנות סתר שהוגש היום (ד') לוועדת השרים לביקורת המדינה.
את הצוות מינה היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, בעקבות פרשת האזנות הסתר שבמרכזה עמד ניצב משה מזרחי. רובינשטיין החליט לפני כשנה וחצי להקים את הוועדה, שבה היו חברים שמונה נושאי תפקידים בכירים הן ממשרד המשפטים והן מהמשטרה.
בראשות הצוות עמדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לבנת משיח. הצוות ביקש להפיק לקחים מחקירת פרשת מזרחי ולבחון את הצורך בשינויי חקיקה ונהלים בנושא האזנות הסתר וכן להתייחס לשורה של בעיות העולות מנושא האזנות הסתר.
הצוות קיים 26 פגישות ובפניו הופיעו ראשי יחידות האזנת סתר שסיפרו לצוות על דרכי פעולתם ועל הקשיים שבהם הם נתקלים במילוי תפקידם ובכירים במשטרה.
חלק מהמלצות הצוות כבר מיושמות בימים אלה וחלקן ימצאו את דרכן אל הכנסת שם יתבקשו חברי הכנסת לסייע בעיגון ההמלצות בחוק.
מהמלצות הצוות עולה כי ישנו צורך להכניס סדר והבהרות בנושא האזנות הסתר שכיום הוא פרוץ משהו. אחת מההמלצות קובעת כי להאזנות סתר ארוכות יידרש אישור מיוחד: בקשת היתר להאזנה מעבר לשנה תהיה טעונה את אישורם של פרקליט מחוז, משנה של פרקליט המדינה ומנהל המחלקה הפלילית.
הצוות אף דורש לעגן בנהלים מפורטים את מכלול השיקולים שיש לשקול לפני הגשת בקשה לבית המשפט להתיר האזנת סתר ובהם גם שיקולים שיקחו בחשבון את חומרת העבירה שהאזנת סתר מיועדת לחשוף או למנוע, הסכנה הציבורית הטמונה בעבירה זו והסיכוי לאסוף מידע בהאזנה.
כמו כן יצטרכו להישקל מידת הקשר בין המואזן לבין העבירה ובכלל – יש לשקול את כל השיקולים במגמה למזער את הפגיעה בפרטיותם של המואזנים. המשטרה תידרש לצרף לבקשה שלה להתיר את האזנת הסתר גם את כל המידע שברשותה שמבסס את הבקשה, לרבות מידע מודיעיני.
בית משפט שבפניו מתנהל הדיון בנושא האזנת סתר ינהל פרוטוקול שינהל את הדיון ויצוינו בו המסמכים שיוצגו לפני בית המשפט. לאחר שיתקבל ההיתר לביצוע האזנת סתר, יודגש בפני כל המעורבים מהן המגבלות שקבועות בהיתר שניתן. במקרים בהם מהחומר המוקלט עולה מידע על עבירות נוספות או מעורבים נוספים שלא נכללו בהיתר שניתן, יהיה צורך בפנייה נוספת לביהמ"ש כדי שירחיב את ההיתר.
רק רשימת "מורשים" יגשו לחומר
הצוות ממליץ להקפיד על ריכוז כל החומר שנוגע על האזנה מסוימת בתיק שיוחזק בהאזנת הסתר ועל רישום כל תזוזה של החומר בתיק וכל עיון שנעשה בו.
כמו כן ממליצים חברי הצוות לקבוע רשימה של אנשים שמורשים לגשת לחומר. הצוות ממליץ להעביר הדרכות תקופתיות, שיחזרו על עצמם לכל היחידות המשטרתיות הנוגעות בדבר ולשקול אמצעים משמעתיים במקרה של חריגות מהנהלים.
הצוות גם ממליץ לאשר את הפרשנות לחוק שלפיה להאזנה לטלפון ציבורי שמוצב במתקן כליאה דרוש היתר מביהמ"ש וזו אינה מהווה האזנה לשיחה במקום ציבורי כפי שאומרת לשון החוק.
בכל הנוגע לשיחות שמנוהלות בין מי שמואזנים לבין עיתונאים ממליץ הצוות להקים פורום מקצועי בכיר ביחידות המשטרה שיבצע מיון ראשוני של השיחות. שיחות שעלולות לחשוף יחידות מידע יועברו לביהמ"ש, שם יקבע שופט אם לעשות שימוש בשיחות אלו.
הצוות עומד על הצורך בחקיקה בנושא האזנות הסתר, בה ייקבע מהו החומר שצריך להיות מובא לפני ביהמ"ש לשם קבלת היתר לביצוע האזנת הסתר, וכיצד ינוהל הדיון בביהמ"ש. "בכל אחד מן ההסדרים המוצעים ניסינו מצד אחד להעמיד ברשות המשטרה כלי יעיל ושמיש אשר ישרת אותה כראוי במאבקה בפשיעה וחשיפתה ומצד שני עמד מול עינינו הצורך להגן על חירויות הפרט המוגנות בחוקי יסוד, דבר המחייב להציע הסדרים שאינם פוגעים בחירויות אלה במידה העולה על הנדרש, כיאה לשיטה משפטית שהערכים הדמוקרטיים הם נר לרגליה", כותבים חברי הצוות בדו"ח.
תזכורת ל"פרשת ההאזנות"
הפרשה החלה לפני מספר שנים. ב-98'-99' ניהלה היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של המשטרה, בפיקודו דאז של מזרחי, חקירה נגד אביגדור ליברמן, לשעבר שר התחבורה, בחשד שעסק בסחר בינלאומי וקיים קשרים בעולם התחתון.
במסגרת החקירה, הגישה המשטרה בסוף 98' בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, להתיר האזנת סתר לשיחותיו של ליברמן.
בית המשפט קיבל את בקשת המשטרה, והצו התיר לצותת רק לשיחות הנוגעות לחשדות ספציפיים שהיו בידי המשטרה. לבקשת המשטרה, תוקף הצו הוארך בשלושה חודשים נוספים. אולם, על פי החשד, מזרחי הורה לתמלל האזנות סתר אחרות שאינן קשורות לחקירה נגד ליברמן, ובניגוד למה שהתיר בית המשפט.
מדובר בין היתר, בשיחות שניהל ליברמן עם בנימין נתניהו, ראש הממשלה דאז, השר נתן שרנסקי ואיש העסקים דוד אפל.
על פי החשד, אחד החוקרים, סטניסלב יאזמסקי, הודיע שהוא פורש מהיחידה, בטענה שהוא אינו מוכן לבצע האזנות בלתי חוקיות. לאחר פרישתו, נסע החוקר לקנדה, שם נפגש עם העיתונאי יואב יצחק מ"מעריב" והעביר לו תצהיר חתום וכן תמלילים של השיחות וכך התגלתה הפרשה.
בעקבות חשיפת הפרשה, הורה אז רובינשטיין לפתוח בחקירה נגד מזרחי, בניגוד לעמדתה של פרקליטת המדינה, ארבל.
בתום חקירה שנפתחה במחלקה לחקירת שוטרים, קבע רובינשטיין כי אין מקום להעמיד את מזרחי לדין פלילי "מחוסר ראיות מספיקות", ואולם אמר כי יש לנקוט נגדו צעדים פיקודיים עד כדי הדחה. מפכ"ל המשטרה דאז, רב ניצב שלמה אהרונישקי, החליט להסתפק ברישום הערה בתיקו האישי של מזרחי, אולם השר לביטחון פנים, גדעון עזרא, החליט בנובמבר אשתקד להדיחו מהתפקיד.
לפנייה לכתב/ת 
בעקבות הפרשה. מזרחי
צילום: דן בלילטי
מינה. רובינשטיין
צילום: גלי תיבון
מומלצים
