"גאה להיות מורד ואינדיאני", צעק לנדאו

בשירי ארץ ישראל שהושרו בגרון ניחר, בבקבוקי יין ובשולחנות עמוסים כל טוב שהפכו מאוחר יותר לרחבות ריקודים, ציינו הלילה (יום ה') "מורדי" סיעת הליכוד, יחד עם כמה מאות פעילים, את חג הפסח המתקרב ובא. אבל לא רק יין נשפך ביקב, גם נאומים חוצבי להבות.

ראשי המתנגדים לתוכנית ההתנתקות בליכוד, חברי הכנסת עוזי לנדאו, מיכאל רצון, דוד לוי, גלעד ארדן, אהוד יתום, איוב קרא, חיים כץ, השר נתן שרנסקי, לאה נס, נעמי בלומנטל, משה כחלון ויחיאל חזן - כולם כאיש אחד התייצבו במועדון היקב בראשון לציון, לחגיגה שלאורך שעות לא מעטות נראתה כמו מסיבת ניצחון גדולה.

רק הדברים שאמרו הח"כים בנאומיהם הבהירו חד משמעית: גם למשתתפים ברור שלמרות השירה הגדולה, התבוסה שנחלו אחרי יותר משנה של מאבק פוליטי וציבורי נגד הנסיגה מעזה גדולה עוד יותר. עם זאת רבים מהם נראו מנותקים כשדיברו על מפגש "בשנה הבאה בגוש קטיף הבנויה".

המפוכחים יותר, בהם רצון ואפילו דוד לוי, הבהירו בדבריהם כי במהלך ההתנגדות להתנתקות, נחלו מתנגדי הנסיגה כישלון חרוץ. "מעטי מעט עמדו על המשמר ופעלו בנאמנות", אמר דוד לוי, שהתקבל בקריאות קצובות של "דוד מלך ישראל חי חי וקיים". "נכשלנו. לא הצלחנו למנוע את ההתנתקות הזאת, את הרעיון האווילי הזה, את המוקש הזה. זה קרה רק מסיבה אחת: חברינו השרים שנשלחו על ידינו לא עמדו, לא התייצבו, לא פעלו כדי לבלום את התהליך הזה באיבו. לו הם היו עומדים בשליחותם, היום הזה של ההתנתקות לא היה קיים".

לוי, שנשא נאום קצר מן הרגיל, האשים כי הליכוד גורם לקרע בעם. "בימים אלה, לא השמאל מעולל בעם הזה שבר, אלא הליכוד. איך נעמוד מול יריבנו, אם אימצנו את תוכניתם? היום הליכוד יכול לומר כי בשתיקת חבריו, נתן לעמדה של מצנע להיות עמדת ממשלת ישראל בראשות הליכוד. אבל, עוד יבואו ימים, והם לא רחוקים, ומן המשבר הזה נצא מנצחים, והנהגה אחרת תקום לליכוד - הנהגה נאמנה, שתוביל את הממשלה והאת העם לחוף מבטחים".

קרא תפס מיקרופון: עומרי מאפיונר

איוב קרא, אחד הח"כים היותר בוטים בקרב המורדים ובליכוד בכלל, לא סטה ממנהגו הקבוע, וצרח דקות ארוכות לתוך המיקרופון הבטחות לגרש את עמרי שרון מהליכוד. קרא כינה את שרון הבן מאפיונר. "אני מאחל שנלך ונחליף את עמרי שרון במהרה. לא צריך לפחד. הוא הרס את התנועה. הוא מאפיונר", זעק קרא.

"אנחנו", הוא המשיך, "בעזרת השם, בשנה הבאה, נהיה בארץ ישראל מאוחדת, בלי מאבטחים. עם ישראל חי, ונחגוג בשנה הבאה בגוש קטיף". ח"כ גלעד ארדן איחל מצידו לחבריו בליכוד לצאת מעבדות לחירות. "בשנה הבאה לא רק בירושלים הבנויה", הבטיח אהוד יתום, "אלא גם בגוש קטיף הבנויה".

מיכי רצון בחר להקדיש את דבריו דווקא לראש הממשלה. "זה ערב פסח", הוא אמר, "אבל אני מרגיש כמו ערב הימים הנוראיים, ערב עקירת נשים וילדים מבתיהם. אדוני ראש הממשלה, עדיין לא מאוחר. הישועה לא תבוא מהטרוריסטים הפלסטינים, וגם לא ממנהיגי העולם שלכאורה תומכים בגושי ההתיישבות. הם לא תומכים. אתה יכול לחזור בך, עדיין לא מאוחר. ואם לא, כולנו נעמוד ונעצור את זה".

ריקוד כתף אל כתף

אחרון הדוברים היה מנהיג המורדים, ח"כ לנדאו, שהתקבל בקריאות השמורות לדוד לוי בלבד. "עוזי מלך ישראל חי חי וקיים", צעק לו ההמון המשולהב, כשהוא עומד על הספסלים סביב השולחנות.

דקות אחדות לאחר שסיים לנאום שחרר לנדאו את העניבה, פשט את ז'קט החליפה ופצח בשירה

אדירה. אך עוד לפני כן נראה מרוצה מקבלת הפנים כשצעק אל תוך המיקרופון: "אתם המחנה הלאומי, ממשיכי דרכו של בגין. אתם חברי הליכוד שלא נכנעו לאיומים, ולא האמינו להבטחות, והמשיכו להאמין בדרך הליכוד. קוראים לנו מורדים, על שעמדנו על דעתנו, על עקרונות הליכוד. קוראים לנו אינדיאנים. אני גאה להיות מורד ואינדיאני".

לנדאו הבהיר כי מאבקם של המורדים לא רק שלא הסתיים, אלא רק החל. "אנחנו בתחילתו של מאבק קשה, לא רק על הנסיגה מגוש קטיף, אלא גם מאבק על הדמוקרטיה, הפוליטיקה הנקייה ועל ירושלים. אנחנו ננהל את המאבק הזה, ונצטרך לשלב ידיים בעתיד כממשיכי דרכו של בגין, למען העם והמדינה". לנדאו איחל גם הוא להפגש בשנה הבאה בירושלים הבנויה ו"גם בחומש, כפר דרום, מורג, אלי סיני, ניסנית, דוגית, אלון מורה ותל קטיפא".

הערב נמשך אל תוך הלילה, מלווה בשירי ארץ ישראל, בריקודים על השולחנות (נעמי בלומנטל, אהוד יתום ומיכי רצון פצחו בריקוד משותף כתף אל כתף), ובשתיית יין לרוב. כשנשאל לנדאו על מה החגיגה הגדולה לאור התבוסה הפוליטית והציבורית, השיב בפשטות: "גם בזמנים קשים שרים, בלי שירה, זה פשוט לא הולך".