באר שבע ירתה לעצמה ברגל

מומי זפרן היה האיש המפתיע של המשחק. אחרי תקופה רעה לסכנין, הוא לא חשש לעלות עם כל הכלים ההתקפיים והביך שוב ושוב את באר-שבע במגרשה הביתי. אלמלא היכולת המצוינת של השוער רונן דהאן, עוד הפתעה במשחק הזה, סכנין היתה עולה ליתרון כבר בדקות הראשונות.

אמש ראינו סכנין אחרת וטובה יותר. אלן מסודי הביא יכולות מצוינות, והבלם ארנסט אטצ'י גילה מנהיגות. גם אצל עבאס סואן חל שיפור בהשוואה לתקופה האחרונה, אבל הוא מסוגל להרבה וצריך לתת הרבה יותר. שובו של מאיר כהן לשער החזיר את הביטחון להגנה.

לעומת זאת באר-שבע ירתה לעצמה ברגל. מול קהל ענק, במשחק קריטי ודווקא אחרי תקופה של התאוששות, היא הלכה לאיבוד. אברג'יל לא הורגש וההגנה לא תיפקדה. למזלה, אלון מזרחי קיבל מתנה מקאלי סוני וניצל אותה כפי שהוא יודע. למזלה גם, כפי שכבר הזכרתי, דהאן מתגלה כשוער טוב. אילו דהאן היה משחק מתחילת העונה, סביר להניח שבאר-שבע לא היתה נמצאת במצב הזה.

מול המגמה ההתקפית של זפרן, לופא קדוש טעה כשוויתר על האווירון במצב 0:1 והעדיף להסתגר בהגנה. בסופו של דבר המחיר שולם בשוויון הצודק כל-כך של תומר אליהו.